Parashat Va'era

איפה טעיתי?

בפרשות אלו  אנו נמצאים בעימות מתמשך, בו מצד אחד עומד הקב״ה, ומן הצד השני עומד פרעה.

שאלה בסיסית לגבי הדמות של פרעה היא - מה בעצם קורה איתו? הרי מכים אותו פעם אחר פעם, מדוע הוא לא מגיב? התורה אמנם אומרת: ״ויחזק ה׳ את לב פרעה״, אולם העניין בכל זאת מעורר שאלה - מה עומד ביסודם של הדברים?

פרעה לא גדל כאדם רגיל, אלא כמלך של מצרים, ומשמעות הדבר היא שהוא גדל בהנחה הפשוטה שהוא אלוהים. זהו דבר שקשור בהנחות היסוד של החיים שלו. כאשר אדם גדל תחת הרושם שהוא אלוהים, הוא גם מבין כך את מהות הצדק: הדבר אותו הוא רוצה - זהו הצדק בהתגלמותו.

במהלך עשר המכות עובר פרעה תהליך של שינוי תפיסות היסוד של חייו.  החרטה שלו לא נגמרת רק בנקודה הזו של ׳לא נהגתי כראוי במקרה זה׳; אלא מערערת מערך שלם של חיים. לכן, בחרטתו הוא אומר ״חטאתי הפעם״ ומוסיף: ״אני ועמי הרשעים״. למה ״אני ועמי״?

מפני שעכשיו מחשבתו חוזרת שנים רבות אחורה, ועולה בדעתו בפעם הראשונה שכל האופן בו הדברים נעשו היה מוטעה. חרטה זו חוזרת לשורשי הדברים, מאות שנים לאחור.

החרטה של פרעה צריכה ללמד אותנו מוסר השכל בהיקפה, ובחתירתה לשורשי החטא. אדם יכול לעסוק בתיקון של עניין מסוים, אבל אם הוא לא מחטט בשורשיו ובהסתעפויותיו - הוא מתקן רק נקודה מסוימת וחושב שזה מועיל, בעוד שעצם הבעיה עדיין קיימת.  קורה שאדם אומר ׳חטאתי הפעם׳, וזה דבר גדול; וישנה מעלה גדולה יותר, כאשר אדם נמצא בהתעוררות של חשבון נפש עד כדי כך שהחרטה שלו הולכת שלוש מאות שנה אחורה; משום שהוא מבין שהחטא שלו לא מתחיל מהשעה הזאת ומהתופעה הזאת, אלא נובעת משורשי הדברים.

בסיפור עשרת המכות פרעה עובר טלטלה גדולה. הוא שומע פתאום קולות וברקים שהוא בחיים לא שמע, יורדים לו מן השמים דברים שהוא אף פעם לא ראה, ותופסת אותו חלחלה - ואז הוא מתחיל לחשוב: ׳רק רגע, אולי אני לא אלוהים׳. מאותה שעה נפערת לפניו תהום, והוא שואל את עצמו: ׳איפה היו כל החיים שלי?׳. כאשר תפיסות תשתית כאלה נשברות, והכל נראה שונה, אפשר גם להתחיל את כל הסיפור מהתחלה.

התבוננות קטנה תובנה גדולה

מתי בפעם האחרונה נתתם לסדק קטן בתפיסת העולם שלכם להפוך להזדמנות להתחלה חדשה?