וְעוֹד תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין לְמַטָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ.

ועוד יש להקשות לשיטת רב אשי, הסבור כי לדעת ר' אליעזר אין בילה: הרי תניא בהדיא [שנויה ברייתא במפורש]: דמי חטאת הניתנין למעלה שנתערבו בדמי עולה הניתנין למטה — ר' אליעזר אומר: יתן למעלה לשם חטאת, ואחר כך יתן למטה לשם עולה, והעליונים וגם התחתונים עלו לו.

וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה – אַמַּאי עָלוּ לוֹ? דִּילְמָא קָיָהֵיב עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְהַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה!

ואי אמרת [ואם אומר אתה] אין בילה, אמאי [מדוע] עלו לו? דילמא קיהיב [שמא נמצא נותן] עליונים למטה והתחתונים למעלה!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיכָּא רוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד.

ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? כגון דאיכא רובא [שיש רוב] עליונים, וקא יהיב [והוא נותן] למעלה דם כשיעור הדמים התחתונים שהיו בתערובת ועוד דם, כך שבוודאי נתן למעלה מדם העליונים.

הָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם.

ומקשים: הא [הרי] "תחתונים עלו לו" קתני [שנה], ואילו לפי הסבר זה, יתכן שנתן את כל דמי העולה למעלה, ומדוע עלו לו? ומשיבים: אין הכוונה שעלו לו לשם דמי עולה, שדמה ניתן למטה, אלא שעלו לו לשם שירים של חטאת, שצריך לשפוך אותם אל יסוד המזבח.

תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַטָּה וְלֹא נִמְלַךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יַחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַעְלָה, וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו: נתן למטה ולא נמלך מה יעשה עתה? ר' אליעזר אומר: יחזור ויתן מן התערובת למעלה, והעליונים והתחתונים עלו לו. ואם לדעת ר' אליעזר אין בילה, מדוע עלו לו? שמא נתן את העליונים למטה ואת התחתונים למעלה!

הָכָא נַמִי בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. וְהָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם.

ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר ברובא [ברוב] שהיו מה עליונים, וקא יהיב [והוא נותן] למעלה שיעור תחתונים ועוד, כך שבוודאי נתן מקצת מן העליונים במקומם. ומקשים: והא [והרי] "תחתונים עלו לו" קתני [שנה]! ולפי הסבר זה יתכן שנתן את כולם למעלה, ומדוע עלו לו? ומשיבים: עלו לו לשם שירים של החטאת.

תָּא שְׁמַע: נְתָנָן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ – [אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר] וְיִתֵּן לְמַטָּה, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ עָלוּ לוֹ.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו: נתנן למעלה ולא נמלך — אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, ואלו ואלו עלו לו. ואם לדעת ר' אליעזר אין בילה — שמא נתן את התחתונים למעלה ואת העליונים למטה!

הָכָא נַמִי בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד.

ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר ברובא [ברוב] עליונים, וקא יהיב [והוא נותן] למעלה שיעור תחתונים ועוד, ויוצא ידי חובת העליונים בלבד.

[ וְהָא ״אֵלּוּ וְאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי!] מִי קָתָנֵי ״אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים״? ״אֵלּוּ וְאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי; סֵיפָא אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: יֵשׁ בִּילָּה.

ומקשים: והא [והרי] אלו ואלו עלו לו קתני [שנה]! ומשיבים: מי קתני [האם שנה] לגבי הלכה זו: אלו ואלו מודים שאלו ואלו עלו לו? "אלו ואלו עלו לו" קתני [שנה] בלבד. שאף שבתחילה שנינו שאלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, כלומר, שאף ר' אליעזר סבור כן, ואולם סיפא [בסוף], ששנינו: אלו ואלו עלו לו, אתאן לרבנן [הגענו לשיטת חכמים בלבד], דאמרי [שהם אומרים]: יש בילה, ולכן אלו ואלו עלו לו.

תָּא שְׁמַע: הַנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת – יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה – אַמַּאי יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת? דִּילְמָא מֵהַאי קָיָהֵיב וּמֵהַאי לָא קָיָהֵיב? כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַחַת בְּאַחַת.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנתנו: הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת — ינתנו במתנה אחת. ואי אמרת [ואם אומר אתה] כי לדעת ר' אליעזר אין בילה, אמאי [מדוע] ינתנו במתנה אחת? דילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב [שמא מזה הוא נותן ומזה אינו נותן]! ומשיבים: מדובר כגון שנתערבו שיעור מתנה אחת בשיעור מתנה אחת ולא יותר, ובוודאי נתן משניהם.

מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע! הָכָא נַמִי שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַרְבַּע בְּאַרְבַּע.

ועוד מקשים: הרי שנינו כי דם שטעון מתן ארבע שנתערב בדם שטעון מתן ארבע יינתן במתן ארבע, ואם אין בילה — שמא אינו נותן אלא מדמו של אחד! ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר שנתערבו שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות, ובוודאי נתן משניהם.

מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת!

ועוד מקשים: והרי שנינו שאם נתערבו הניתנים מתן ארבע בניתנים מתנה אחת שיתן במתן ארבע. וגם כאן, אם לדעת ר' אליעזר אין בילה — שמא לא נתן אלא מדמו של אחד הקרבנות!