menu
small logo

חזור

זבחים

דף סז.

תָּא שְׁמַע: חַטָּאת לְזוֹ וְעוֹלָה לְזוֹ,

ומעתה מבררים האם אכן שיטתו של ר' יהושע היא כהסברו של רב אדא בר אהבה. ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנה במסכת קינים: שתי נשים יולדות (שכל אחת מהן חייבת, כדין יולדת, להביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת העוף ואחד לעולת העוף) שהביאו כבר מחצית חובתן (האחת, הביאה עולתה והאחרת הביאה חטאתה), ועתה הביאו כהשלמת חובתן קן ובו שני גוזלות, וקבעו כי גוזל זה ישמש חטאת לזו שהביאה כבר עולתה, וגוזל זה ישמש עולה לזו שהביאה חטאתה, והתערבו הגוזלות.

רש"י

נמשכת ונעשית חטאת קסלקא דעתך ואפילו למיסק ליה לשם חובת חטאת קאמר:

עָשָׂה שְׁתֵּיהֶן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל; שְׁתֵּיהֶן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל; אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה – שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חַטָּאת קָרְבָה לְמַעְלָה, וְעוֹלָה קָרְבָה לְמַטָּה.

אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למעלה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין עולת העוף — מחצה (אחד מהם, העולה) כשר, ומחצה (אחד מהם, החטאת) פסול. וכיוצא בזה, אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למטה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין חטאת העוף — מחצה כשר ומחצה פסול, שכן הגוזל לחטאת העוף הוקרב כדינו, ואילו הגוזל לעולת העוף נפסל. אבל אם עשה הכהן אחת למעלה ואחת למטהשתיהן פסולות, שכן אני חושש ואומר: אפשר וזו שנועדה לחטאת קרבה למעלה ונפסלה בכך, וזו שנועדה לעולה קרבה למטה ונפסלה אף היא.

רש"י

חטאת לזו ועולה לזו משנה היא במס' קינין (פ"ג מ"ג) ולקמן אמרינן סתם קינין רבי יהושע היא:

חטאת לזו כו' רחל שהיתה צריכה חטאת ללידתה ועולתה כבר קרבה ולאה היתה צריכה עולה שכבר קרבה חטאתה ולקחו קן בעירוב וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל ופרידה אחת לעולת לאה ונתנום לכהן:

נְהִי נַמִי דְּעוֹלָה קָרְבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתֶהֱוֵי חַטַּאת הָעוֹף!

ואולם להסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר' יהושע יש לשאול: נהי נמי [גם אם אמנם] עולה קרבה למטה מה בכך? תימשוך ותהוי [תימשך משם עולה ותהיה] זאת חטאת העוף!

רש"י

עשה שתיהן למעלה לשם עולה:

מחצה כשירה ומחצה פסולה עולה כשירה וחטאת פסולה:

אֵימוּר דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּחַד גַּבְרָא, בִּתְרֵי גַּבְרֵי מִי אֲמַר?

ודוחים: אין מכאן ראיה, שכן אימור [אמור] שאמר ר' יהושע שנעקרה עולת העוף ונעשית חטאת העוף, דווקא במקרה של חד גברא [איש אחד] שכהן עושה את עולתו למטה לשם חטאתו, ואולם בתרי גברי [בשני אנשים] שונים, שהכהן מקריב את עולתו של אחד לשם חטאתו של אחר, מי [האם] גם כן אמר?

רש"י

תימשך כו' ותצא ידי חובתה ממה נפשך אם חטאתה קרבה למטה הרי טוב ואם לאו הרי עולת חברתה קרבה למטה ונעשית חטאת וחברתה אינה צריכה לה:

תוספות

בתרי גברי מי אמר תימה היכי ס"ד מעיקרא שתימשך עולת לאה ותיעשה חטאת רחל ושמא ס"ד בשהתנה אם תיפסל לגבי דידה שיועיל לחבירתה אם יוכל ומסיק בתרי גברי מי אמר דלא מיירי כלל בהתנו ומיהו לא משמע לישנא הכי ונראה דמיירי בשחייבין כל אחת חטאת ועולה ונתנו קן אחד לכהן לעשות ממנו חטאת לזו ועולה לזו והוברר איזו לחטאת ואיזו לעולה והכי פריך דנהי דהקרבת עולה למטה תימשך ותהיה חטאת ותפטר מן החטאת שהיא עצמה חייבת ומשני בתרי גברי מי אמר דהיינו תרי גברי דכשנתנו שתיהן לכהן חטאת לרחל ועולה ללאה והכהן טעה להקריב עולת לאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שהיה סבור שהיא חטאת רחל איך תפטר לאה מחטאת שהיא חייבת משום דנמשכת עולתה ונעשית חטאת הרי לשם רחל עשאה ויש כאן שינוי בעלים וא"ת אמאי לא פריך מרישא דתנן במס' קינים (פ"ג מ"א) אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו [ג' לזו] וג' לזו מחצה כשר ומחצה פסול חציו למעלה וחציו למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול פי' כל קן וקן עומד בפני עצמו ולא שעשה מכל אחת חציו למעלה וחציו למטה אלא שלשה קינים שלימים עשה למעלה וג' שלימים עשה למטה והשתא מאותן שלימים שלמעלה אין כשר אלא העולות ומאותן שלמטה החטאות ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת לא מיפסלי מינייהו אלא פרידה א' דהא מיחייבא ג' חטאות וממשכה עולה ונעשת חטאת ואמאי תני דשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול וי"ל דקתני הכי משום דאימר שלשתן של אשה אחת ואגב גררא יפרש סיפא דהך בבא אחת לזו שתים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו עשה כולן למעלה כו' עד חציה למעלה וחציו למטה המרובה כשר פירוש אותן ארבע נשים של אחת ושל שתים ושל שלש ושל עשר לא יצאו כלל ידי חובתן דאינן יודעות אם כל קיניהן למעלה דמתיין חטאות או כל קיניהן למטה דמתיין עולה אבל אותן של מאה אמרינן (קינין פ"ג) יש מהן מ"ב למעלה ומ"ב למטה דבין כולהו קט"ז קינין וכשעשה נ"ח למעלה ונ"ח למטה דל מינייהו ט"ז דמספקא להו בהך נשי פש להו מ"ב ומתכשרי להו לכל הפחות מ"ב חטאות ומ"ב עולות:

תָּא שְׁמַע: חַטָּאת וְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפוֹרֶשֶׁת,

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו עוד במסכת קינים: שתי יולדות שהביאו בשותפות את קיניהן באופן זה: קן אחד שיש בו גוזל לחטאת וגוזל לעולה (אבל לא נקבע של מי החטאת ושל מי העולה), וקן סתומה (שלא נקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה), וקן מפורשת (שנקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה, וגם נקבע מי הבעלים של כל גוזל).

רש"י

בתרי גברי מי אמר היאך קרבנה של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו:

חטאת ועולה סתומה ומפורשת עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול חציין למעלה וחציין למטה אין כשר אלא סתומה ומתחלקת ביניהן ה"ג לה במסכת קינין (שם מ"ד) שתי נשים שלקחו ג' קינין בעירוב זו צריכה עולה וקן שלם א' חטאת וא' עולה דהיינו שתי עולות וחטאת וזו צריכה שתי חטאות ועולה ופירשו אחד מן הקינים פרידה עולה לזו ופרידה חטאת לזו ואחד מן הקינין הניחו סתומה לא פירשו איזה פרידה חטאת ואיזה פרידה עולה והג' פירשו פרידה זו עולה ופרידה זו חטאת אבל שמות בעלים לא נתפרשו הרי חטאת לזו ועולה לזו וקן סתומה וקן מפורשת צריך להקריב ב' הקינים הללו סתם על שתיהן העולות למעלה וחטאות למטה והחטאת לזו והעולה לזו צריך להקריב לשם בעלים ונתנום לכהן:

תוספות

חטאת ועולה לא הוה צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אין מרויח כלום:

עָשָׂה כּוּלָּן לְמַעְלָה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל; כּוּלָּן לְמַטָּה – מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל; חֶצְיָין לְמַעְלָה וְחֶצְיָין לְמַטָּה – אֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא סְתוּמָה, וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן.

אם עשה הכהן את כולן למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף — מחצה כשר (שלושה גוזלות שנועדו לעולת העוף) ומחצה פסול (שלושה גוזלות שנועדו לחטאת העוף). וכיוצא בזה, אם עשה את כולן למטהמחצה כשר (שלושת הגוזלות לחטאת) ומחצה פסול (שלושת הגוזלות לעולה). אם עשה את חציין של כל קן וקן למעלה וחציין למטהאינה כשירה מכל שלש הקינים אלא סתומה, שלא נתפרש בה מי לחטאת ומי לעולה, והכהן בעצם עשייתו קובע שהגוזל שנעשה למעלה הוא עולת העוף וזה שנעשה למטה הוא חטאת העוף. ומתחלקת הקן הסתומה ביניהן, שהרי שותפות הן בקן זו, והאחת יצאה בה ידי חטאתה והשנית יצאה בה ידי עולתה.

וְאִילּוּ מְפוֹרָשִׁין – לָא. וְאַמַּאי? נְהִי נַמִי דְּעוֹלָה קָרְבָה לְמַטָּה, תִּימְשׁוֹךְ וְתֶיהֱוֵי חַטַּאת הָעוֹף!

ונדייק: דווקא הקן הסתומה היא שכשירה, ואילו הגוזלות המפורשין לחטאת ולעולה לא כשירים, שמא העולות נעשו למטה והחטאות למעלה. ולהסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר' יהושע, יש לשאול על כך: ואמאי [ומדוע] הם כשרים? הרי נהי נמי [גם אם אמנם] עולה קרבה למטה, מה בכך, תימשוך ותיהוי [תימשך משם עולה ותהיה] זאת חטאת העוף!

רש"י

עשה כולן למעלה כסבור כולן עולות:

מחצה כשר ומחצה פסול כל החטאות פסולות וצריכות להביא כל חטאות שעליהן:

כולן למטה כסבור כולן חטאות:

מחצה כשר ומחצה פסול כל העולות פסולות וצריכות להביא כל עולות שעליהן:

חציין למעלה כו' אין כשר בכולן אלא קן סתומה דהי מינייהו דעבד עולה והי מינייהו דעבד חטאת כשירה דקינין שלא נתפרשו בלקיחת בעלים לא מתפרשות שוב אלא בעשיית כהן כגון דפשיטא ליה דכל קן וקן היה בפני עצמו ומכל קן אחד עשה אחד למעלה ואחד למטה והיא מתחלקת ביניהם הואיל ובעירוב לקחום האחת יוצאה בה ידי חטאת והאחת יצתה בה ידי עולה ויקחו קן אחד עוד ביניהן ויקריבו בתנאי אם עולה ראשונה לרחל וחטאת ללאה תהא בקן שניה זו עולה ללאה וחטאת לרחל ואם חילוף חילוף ואילו מפורשות לא אית בה כשירה אפילו פרידה:

וְכִי תֵּימָא: הָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?

וכי תימא [ואם תאמר]: הא [משנה זו] היא שלא כשיטת ר' יהושע, ואולם מי מצית אמרת הכי [האם יכול אתה לומר כך]?

רש"י

ואמאי בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים לשם בעלים לא קשיא לן דהוו להו תרי גברי אלא קן מפורשת שלא היתה מפורשת לשם בעלים אלא איזו פרידה חטאת ואיזה עולה בין שתיהן היה בעירוב אמאי פסולה אותה פרידה שנעשית למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נהי נמי דעולה הואי הואיל וקרבה למטה תימשך ותיהוי חטאת ולא יהו צריכות להביא בעירוב אלא עולה אחת ויאמרו אם עולת קן הסתומה לרחל תהא זו ללאה ואם היא ללאה תהא זו לרחל:

תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה ״הֲרֵי עָלַי קֵן אִם אֵלֵד זָכָר״, יָלְדָה זָכָר – מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּים, אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ.

תא שמע [בוא ושמע] ראייה שמשניות מסכת קינים הינן בשיטת ר' יהושע, שכן שנינו שם בהמשך המשניות: האשה שאמרה בהיותה בהריון: "הרי עלי בנדבה קן (זוג תורים או בני יונה) אם אלד זכר" נוסף על הקן שכל יולדת חייבת בו — אם אכן ילדה זכר, מביאה שתי קינים, אחת לקיום נדרה ואחת לחובתה.

רש"י

וכי תימא הא דלא כרבי יהושע ומי מצית אמרת הכי דקינין לאו רבי יהושע היא:

נְתָנָתַן לַכֹּהֵן, הַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה.

נתנתן לכהן את ארבעת הגוזלות, ולא פירשה מה חטאת ומה עולה — הכהן צריך לעשותן שלש גוזלות למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף (קן נדבה שכולו עולת העוף, וגוזל אחד מקן החובה) ואחת הגוזלות צריך לעשות למטה, כדין חטאת העוף.

רש"י

תא שמע דקינין רבי יהושע דתנן בסיפא דמסכת קינין האשה שאמרה כו' וקתני סיפא אמר רבי יהושע זהו שאמרו כו' אלמא סתמא דקינין רבי יהושע:

הרי עלי קן כו' ואחת לחובתה ללידתה:

לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָה וּשְׁתַּיִם לְמַטָּה, וְלֹא נִמְלַךְ – צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד פְּרִידָה אַחַת וְתַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָה;

אם לא עשה כן, אלא עשה שתים למעלה ושתים למטה, ועשה כן כיון שלא נמלך באשה, וחשב שאלו הן שתי קיני חובה — צריכה שתביא עוד פרידה (גוזל) אחת, ואותה פרידה נוספת תקריבנה למעלה לשם עולה.

רש"י

שלש למעלן ואחת למטן דנדרה שתיהן עולות וחובתה אחת לעולה ואחת לחטאת:

מִמִּין אֶחָד, וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא שְׁתַּיִם.

כל זה אמור כאשר ארבעת הגוזלים שבשתי הקינים היו כולם ממין אחד (בני יונה או תורים). ואולם אם היו משני מינין (בקן אחד שני תורים, ובקן האחר שני בני יונה), והכהן הקריב מכל מין אחד למעלה ואחד למטה, ואינו זוכר איזו קן הקריב תחילה — תביא שתים פרידות, תור ובן יונה, ויקריבן למעלה. שכן הקן הנעשית בתחילה היא הנחשבת קן החובה, והשניה היא קן נדרה. וכיון שאין יודעים אם קן נדרה, שהקריב ממנו בטעות אחד למטה, ונפסל, היתה של תורים או של בני יונה — עליה להביא מספק שני גוזלות, תור ובן יונה, לעולה.

רש"י

עשה שתים למעלה ושתים למטה כסבור שתי הקינין חובה עליה שמא יולדת בזוב היתה הוזקקה לקן לידה וקן זיבה:

ולא נמלך בה לדעת על מה הביאתן:

צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנו למעלה ממין אחד ומשתי מינין תביא שתים כלומר אם הראשונה מין אחד היו שני הקינין תורין או שניהן בני יונה תביא עוד פרידה אחת מאותו המין לעולה ויצתה ידי הכל שמקן שהקריב הכהן ראשון יצתה ידי לידתה שהרי לשם חובה קרב והשני נשאר לנדרה ונפסל גוזל אחד מהן בעשיית מטה והרי זה יהיה תחתיו ואם הראשונה משני מינין היו קן תורים וקן בני יונה תביא שתים תור ובני יונה ויקריב שניהן למעלה משום דמספקא לן איזה קן משנים הראשונים קרב אחרון והוי לנדרה ונפסל ממנו גוזל אחד וצריכה להשלימו מאותו המין דתנן במסכת קינין (פ"ב מ"ה) אין מביאין תור כנגד בן יונה ולא בן יונה כנגד תור:

פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ – [צְרִיכָה] לְהָבִיא עוֹד שָׁלֹשׁ פְּרִידִין;

אם בזמן שנדרה פרשה נדרה, שאמרה במפורש מהו המין ממנו תביא לנדרה, שני תורים או שני בני יונה. ואינה זוכרת עתה מה נדרה, והביאה את שתי קיניה ממין אחד, והכהן הקריב שני גוזלות למעלה ושניים למטה — הריהי [צריכה] להביא עוד שלש פרידין לעולת העוף: גוזל אחד מאותו מין שהביאה (במקום הגוזל שנפסל), ושני גוזלות מהמין שלא הביאה (מספק, אולי ממין זה נדרה).

מִמִּין אֶחָד, וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא אַרְבַּע.

וכאמור, דין זה נאמר כאשר הביאה האשה את שתי קיניה, החובה והנדר, ממין אחד. ואולם אם הביאה את שתי קיניה משני מינין, קן אחת ובו שני בני יונה, וקן אחת ובו שני תורים, ומכל קן הוקרב גוזל אחד למעלה וגוזל אחד למטה, ואין הכהן זוכר איזו קן הוקרבה תחילה (לשם חובה) ואיזו שניה (לשם נדרה) — תביא ארבע גוזלות לעולה: תור ובן יונה — מספק איזה מין היה הגוזל השני שנעשה למטה ונפסל, ועוד תור ובן יונה — להשלים כל אחד מהם לקן שלם, שהרי אינה זוכרת מאיזה מין נדרה.

רש"י

פירשה נדרה כשנדרה הרי עלי קן פירשה את המין שתביא ואינה יודעת מה פירשה אם תורים אם בני יונה והיא נתנה שני קינין לכהן כדאמרינן ועשה אחת למעלה ואחת למטה צריכה להביא עוד ג' פרידין למעלה ממין אחד ומשני מינין תביא ארבע דכיון שפירשה ואינה יודעת מה פירשה מתחילתה הוזקקה להביא ג' קינין שנים לנדרה אחד מן התורים ואחד מן בני יונה דהא לא ידעה מה נדרה והשלישי לחובתה מאיזה מין שתרצה והיא הביאה שנים וקרב הראשון לחובתה ונשאר השני לנדרה ונפסל הימנו גוזל אחד הילכך אם ממין אחד היו הראשונים צריכה שתביא אחד מאותו המין להשלים הנפסל וקן שלם ממין אחר משום דלא ידעה מה פירשה ואם שני מינין היו צריכה שתביא ד' וכולן עולות משום דמספקא לן איזה מין קרב אחרון שצריכה להשלים מאותו המין גוזל הנפסל ולהביא קן שלם ממין אחר שהרי אינה יודעת אם צריכה תור ושני בני יונה או בן יונה ושתי תורין לפיכך תביא שתי תורין ושני בני יונה ותאמר אחד מאילו שממין הנפסל יהיה תחתיו והשני יהא נדבה וקן השני יהא ספק פירושה:

קָבְעָה נִדְרָהּ

ואם קבעה שתביא קן נדרה יחד עם עולת חובתה, שלוש עולות כאחת, וגם פירשה מאיזה מין תביא נדרה, ושכחה מאיזה מין נדרה.