וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עַל הֶעָקֵב.

ומצד שני, אי [אם] נאמר "אל פני המזבח", יכול יגישה בדרום, שהוא פני המזבח, שמשם עולים אליו? תלמוד לומר: "לפני ה' ", במערב. הא [הרי] כיצד מקיימים את שני הכתובים? מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן, והרי זה גם בדרום וגם במערב, ודיו.

גמ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אָמַר קְרָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא״, חַטָּאת קְרוּיָה מִנְחָה, וּמִנְחָה קְרוּיָה חַטָּאת;

ר' אליעזר אומר: יכול יגישנה למערבה של קרן או לדרומה של קרן לאיזו שירצה? אמרת: כל מקום שאתה מוצא שני מקראות, אחד מקיים מה שנאמר בו עצמו ומקיים גם מה שנאמר בחבירו, ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו — מניחין זה שמקיים עצמו ומבטל חבירו, ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו.

מָה חַטָּאת טְעוּנָה צָפוֹן – אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן, וּמַה מִּנְחָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית – אַף חַטָּאת בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.

ולפיכך, בענייננו, כשאתה אומר "אל פני ה' "והוא במערב, היכן קיימת "אל פני המזבח"? אבל כשאתה אומר "אל פני המזבח" והוא בדרום, קיימת "לפני ה' ", במערב.

וּמִנְחָה גּוּפָהּ מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״לִפְנֵי ה׳״, יָכוֹל בַּמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״;

ותוהים: בדרום היכן קיימת "לפני ה' "? אמר רב אשי, קסבר האי תנא [סבור תנא זה]: כוליה [כל] המזבח בצפון העזרה קאי [הוא עומד], מן האמצע וצפונה, ולכן קצהו הדרומי מצוי מול פתח ההיכל, שנמצא באמצע העזרה, והוא ממש "לפני ה' ".

אִי ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״, יָכוֹל בַּדָּרוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִפְנֵי ה׳״; הָא כֵּיצַד? מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן, וְדַיּוֹ.

שנינו במשנה לגבי חטאת העוף: בכל מקום היתה כשירה, אלא זה היה מקומה (בקרן דרומית מערבית). ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר]? מה פירוש התוספת "אלא זה היה מקומה"? שהרי כבר אמרנו תחילה במשנה שהיא נעשית בקרן דרומית מערבית דווקא! אמר רב אשי, הכי קאמר [כך הוא אומר]: בכל מקום היתה כשירה למליקתה, אלא זה, קרן דרומית מערבית, היה מקומה להזאתה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּה לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן אוֹ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן? אָמַרְתָּ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת, אֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ, וְאֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ – מַנִּיחִין זֶה שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ, וְתוֹפְשִׂין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ.

ומעירים: תנינא להא דתנו רבנן [שנינו איפוא במשנה את מה ששנו חכמים בברייתא] לגבי חטאת העוף: מלקה בכל מקום במזבח — כשירה, היזה דמה בכל מקום במזבח — כשירה, היזה את הדם ולא מיצה את הנותר על קיר המזבח, כפי שנאמר בתורה "והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם יימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה, ט) — עדיין כשירה, ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש (הדם שהנפש יוצאה בו).

כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי ה׳״ בַּמַּעֲרָב, הֵיכָן קִיַּימְתָּ ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״? וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״ בַּדָּרוֹם – קִיַּימְתָּ ״לִפְנֵי ה׳״.

ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר] "מלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה"? והרי נאמר תחילה שאם היזה בכל מקום כשירה! ומסבירים: הכי קאמר [כך הוא אומר]: מלקה בכל מקום במזבח — כשירה, מיצה דמה בכל מקום במזבח — כשירה,

בַּדָּרוֹם הֵיכָן קִיַּימְתָּ? אָמַר רַב אַשִׁי, קָסָבַר הַאי תַּנָּא: כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאֵי.

ומקיפין את המזבח עד לקרן המערבית דרומית, ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה אלו, שהיו נעשים בראש קרן דרומית מערבית: ניסוך היין, ניסוך המים, ועולת העוף כשהיא מרובה במזרח, שהיו עולין ישר לקרן זו, מן הכבש שבדרום לצד שמאל, וכשגומרים עבודתם יורדין על העקב כלומר, חוזרים בדרך שבה באו.

״בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה״ [וכו׳]. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב אַשִׁי, הָכִי קָאָמַר: בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה לִמְלִיקָתָהּ, אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ לְהַזָּאָתָהּ.

שואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו] שמקום החטאת הוא בקרן דרומית מערבית? אמר ר' יהושע, אמר קרא [הכתוב] לגבי מנחת חוטא, הבאה במקום חטאת הבהמה והעוף, "לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא" (ויקרא ה, יא), ומפסוק זה רואים שחטאת קרויה מנחה, ומנחה קרויה חטאת, ולפיכך יש ללמוד מזו על זו:

תָּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה, הִיזָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם – כְּשֵׁירָה, הִיזָּה וְלֹא מִיצָּה – כְּשֵׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן מֵחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה מִדַּם הַנֶּפֶשׁ.

מה חטאת טעונה שחיטה בצפון — אף מנחה טעונה קידוש הקומץ בכלי בצפון. ומה מנחה מגישה בקרן מערבית דרומית, אף חטאת מזה דמה בקרן מערבית דרומית.

מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה, מִיצָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה,

ושואלים: ומנחה גופה מנלן [עצמה מנין לנו] שמגישים אותה שם? דתניא [ששנויה ברייתא] על הפסוק: "וזאת תורת המנחה הקרב אותה... לפני ה' אל פני המזבח" (ויקרא ו, ז). ממה שנאמר "לפני ה' "(ויקרא ו, ז), יכול שיגיש אותה במערב שהוא לפני ה', מול ההיכל? תלמוד לומר: "אל פני המזבח" (ויקרא ו, ז) בדרום, שמשם עולים אליו.