menu
small logo

חזור

זבחים

דף סג:

וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עַל הֶעָקֵב.

ומצד שני, אי [אם] נאמר "אל פני המזבח", יכול יגישה בדרום, שהוא פני המזבח, שמשם עולים אליו? תלמוד לומר: "לפני ה' ", במערב. הא [הרי] כיצד מקיימים את שני הכתובים? מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן, והרי זה גם בדרום וגם במערב, ודיו.

רש"י

ומקיפין דרך שמאל מקיפים את המזבח בשביל צורכי עבודה או למתן דמי חטאת או סידור המערכה או היפוך איברים בצינורא ויורדין במערבו של כבש שהוא שמאל לעולים במזבח בעלייתן:

לג' דברים אלו הנעשים בקרן מערבית דרומית נסכים ועולת העוף כשהוא עולה למזבח פונה לשמאל באותה הקרן וכשגמר חוזר על העקב דרך עלייתו ובגמ' פריך הא בעינן דרך ימין ולג' דברים הנעשים בה למטן אינו עולה ואינו מקיף אלא עומד על הרצפה בקרקע:

גמ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אָמַר קְרָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא״, חַטָּאת קְרוּיָה מִנְחָה, וּמִנְחָה קְרוּיָה חַטָּאת;

ר' אליעזר אומר: יכול יגישנה למערבה של קרן או לדרומה של קרן לאיזו שירצה? אמרת: כל מקום שאתה מוצא שני מקראות, אחד מקיים מה שנאמר בו עצמו ומקיים גם מה שנאמר בחבירו, ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירומניחין זה שמקיים עצמו ומבטל חבירו, ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו.

רש"י

גמ' מנא הני מילי דחטאת העוף בקרן מערבית דרומית:

לא ישים עליה וגו' במנחת חוטא כתיב הבאה תחת חטאת העוף בדלי דלות וקרייה רחמנא חטאת ואשמעינן נמי שהחטאת קרויה מנחה דהכי משמע נמי כי החטאת נהפכה להיות מנחה:

מָה חַטָּאת טְעוּנָה צָפוֹן – אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן, וּמַה מִּנְחָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית – אַף חַטָּאת בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.

ולפיכך, בענייננו, כשאתה אומר "אל פני ה' "והוא במערב, היכן קיימת "אל פני המזבח"? אבל כשאתה אומר "אל פני המזבח" והוא בדרום, קיימת "לפני ה' ", במערב.

רש"י

מה חטאת טעונה צפון יודע אני שגירסא זו שיבוש שהרי לא חטאת העוף ולא מנחה טעון צפון וא"ת מנחת חוטא חלוקה מן השאר ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין דקתני לעיל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד היאך אפשר חטאת העוף שבאת תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ובמנחה הבאה תחת העוף תטעון צפון וגירסא אחרינא גרסי' בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה"נ ילפינן לה בפ"ק דמנחות (דף ד.):

ומה מנחה טעונה הגשה בקרן מערבית דרומית אף חטאת העוף עבודתה בקרן מערבית דרומית והזאת דמה היא עיקר עבודתה:

תוספות

בדרום קיימת כולה על כרחך רבי אליעזר אית ליה ההיא דמה חטאת טעונה יסוד דאי לאו הכי מנא ליה דאמר מערבית ותימה אם כן לפני ה' למה לי דרומית נפקא לן מאל פני המזבח ומערבית מדבעיא יסוד:

וּמִנְחָה גּוּפָהּ מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״לִפְנֵי ה׳״, יָכוֹל בַּמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״;

ותוהים: בדרום היכן קיימת "לפני ה' "? אמר רב אשי, קסבר האי תנא [סבור תנא זה]: כוליה [כל] המזבח בצפון העזרה קאי [הוא עומד], מן האמצע וצפונה, ולכן קצהו הדרומי מצוי מול פתח ההיכל, שנמצא באמצע העזרה, והוא ממש "לפני ה' ".

רש"י

לפני ה' הקרב אותה בני אהרן לפני ה' היינו שמגיעה למזבח:

אִי ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״, יָכוֹל בַּדָּרוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִפְנֵי ה׳״; הָא כֵּיצַד? מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן, וְדַיּוֹ.

שנינו במשנה לגבי חטאת העוף: בכל מקום היתה כשירה, אלא זה היה מקומה (בקרן דרומית מערבית). ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר]? מה פירוש התוספת "אלא זה היה מקומה"? שהרי כבר אמרנו תחילה במשנה שהיא נעשית בקרן דרומית מערבית דווקא! אמר רב אשי, הכי קאמר [כך הוא אומר]: בכל מקום היתה כשירה למליקתה, אלא זה, קרן דרומית מערבית, היה מקומה להזאתה.

רש"י

אל פני המזבח דרום ששם הכבש:

ודיו במסכת סוטה בפ"ב מפרש מאי דיו וקאמר שאינו צריך להגיע גופה למזבח אלא הכלי:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּה לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן אוֹ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן? אָמַרְתָּ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת, אֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ, וְאֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ – מַנִּיחִין זֶה שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ, וְתוֹפְשִׂין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ.

ומעירים: תנינא להא דתנו רבנן [שנינו איפוא במשנה את מה ששנו חכמים בברייתא] לגבי חטאת העוף: מלקה בכל מקום במזבחכשירה, היזה דמה בכל מקום במזבח — כשירה, היזה את הדם ולא מיצה את הנותר על קיר המזבח, כפי שנאמר בתורה "והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם יימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה, ט) — עדיין כשירה, ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש (הדם שהנפש יוצאה בו).

רש"י

רבי אליעזר אומר מאחר שפרט לך הכתוב בהגשתה שתי רוחות יכול לאיזה מהן שירצה ה"ג יכול יגישנה למערבה או לדרומה של קרן:

כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי ה׳״ בַּמַּעֲרָב, הֵיכָן קִיַּימְתָּ ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״? וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״ בַּדָּרוֹם – קִיַּימְתָּ ״לִפְנֵי ה׳״.

ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר] "מלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה"? והרי נאמר תחילה שאם היזה בכל מקום כשירה! ומסבירים: הכי קאמר [כך הוא אומר]: מלקה בכל מקום במזבחכשירה, מיצה דמה בכל מקום במזבחכשירה,

בַּדָּרוֹם הֵיכָן קִיַּימְתָּ? אָמַר רַב אַשִׁי, קָסָבַר הַאי תַּנָּא: כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאֵי.

ומקיפין את המזבח עד לקרן המערבית דרומית, ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה אלו, שהיו נעשים בראש קרן דרומית מערבית: ניסוך היין, ניסוך המים, ועולת העוף כשהיא מרובה במזרח, שהיו עולין ישר לקרן זו, מן הכבש שבדרום לצד שמאל, וכשגומרים עבודתם יורדין על העקב כלומר, חוזרים בדרך שבה באו.

רש"י

כוליה מזבח בצפון קאי נמצא דרומו של מזבח כלה לנגד הפתח וקרינן נמי בצד דרומו לפני ה':

תוספות

ויורדין על העקב לאו משום שלא ירבה בהילוך בחנם דאם כן כשהיה בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא חזרתו על העקב הויא לה דרך ימין:

״בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה״ [וכו׳]. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב אַשִׁי, הָכִי קָאָמַר: בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה לִמְלִיקָתָהּ, אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ לְהַזָּאָתָהּ.

שואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו] שמקום החטאת הוא בקרן דרומית מערבית? אמר ר' יהושע, אמר קרא [הכתוב] לגבי מנחת חוטא, הבאה במקום חטאת הבהמה והעוף, "לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא" (ויקרא ה, יא), ומפסוק זה רואים שחטאת קרויה מנחה, ומנחה קרויה חטאת, ולפיכך יש ללמוד מזו על זו:

רש"י

בכל מקום היתה כשירה למליקתה בין למעלה בין למטה דכי ילפינן למטה בחטאת העוף בהזאה הוא דילפינן לקמן בשמעתין והזה מדם החטאת על קיר ואמר מר זה קיר התחתון וקרן מערבית דרומית נמי בהזאה הוא דילפינן דהא מהגשה דמנחה יליף והגשתה למזבח הוא דיליף דומיא דהגשה במנחה ומליקה לאו במזבח אלא הזאה ומיצוי:

תוספות

מנחה קרויה חטאת וחטאת קרויה מנחה תימה דהוה לן למימר מנחה קרויה חטאת ואין חטאת קרויה מנחה כדאמרינן פ"ק (לעיל זבחים ז:) תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויין תודה ובמנחות פרק התודה (מנחות דף פ:) לחם איקרי תודה תודה לא איקרי לחם וי"ל דודאי לא מיקרי שם אחד לענין לשמה דפ"ק ולענין ניתותרו המעות דפרק התודה אבל הכא דמהיקשא קדריש דמנחה וחטאת איתקוש ודאי להדדי איכא לאקושינהו שפיר:

תָּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה, הִיזָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם – כְּשֵׁירָה, הִיזָּה וְלֹא מִיצָּה – כְּשֵׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן מֵחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה מִדַּם הַנֶּפֶשׁ.

מה חטאת טעונה שחיטה בצפוןאף מנחה טעונה קידוש הקומץ בכלי בצפון. ומה מנחה מגישה בקרן מערבית דרומית, אף חטאת מזה דמה בקרן מערבית דרומית.

תוספות

מה חטאת טעונה צפון פירש בקונטרס דגירסא זו משובשת היא שהרי לא חטאת העוף טעונה צפון כדאמר ולא בן עוף בצפון ולא מנחה טעונה צפון וא"ת מנחת חטאת חלוקה משאר מנחות ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין לעיל דקתני כל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד אפשר חטאת העוף הבאה בדלות תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ומנחה הבאה תחת חטאת העוף תטען צפון וגירסא אחרינא גרסינן בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה"נ ילפינן לה בפ"ק [דמנחות] ע"כ לשון הקונטרס וקשה לפירושו דודאי מעיקרא אמרי' בפ"ק דמנחות (דף ד.) בשלמא מנחת חוטא חטאת קרייה רחמנא אבל מנחת קנאות מנלן אבל במסקנא אמרינן אלא מנחת חוטא ומנחת קנאות דפסולות שלא לשמן מנלן חטאת טעמא מאי דכתיב בה היא ה"נ הא כתיב בה היא ועוד קשה לגירסת הספרים דבפרק איזהו מקומן (לעיל זבחים מט:) מוכח דחטאת הטעונה צפון כעולה הוי היקש אם כן היכי אתיא מנחה והדר ילפינן מחטאת וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ועוד כמו שהקשה בקונטרס דחמירא לא הויא מנחה מחטאת העוף דאתיא במקומה ואינה טעונה צפון מיהו י"ל הרי בתורת כהנים ילפינן דחטאת העוף פסולה שלא לשמה מן הפסוק ולא ילפינן ממנחת חוטא דמפיק פסול מקרא אחרינא ויש לדחות מיהו אמת דמנחה לא בעיא צפון אלא הגשה בקרן מערבית דרומית כדבסמוך (ואי) והקמיצה אינה טעונה צפון אפי' מנחת חוטא נמי כדמוכח בתוספתא דמנחות פ"ק חומר בשחיטה שטעונה צפון מה שאין כן בקמיצה וכי תימא היינו במנחת נדבה אבל במנחת חוטא טעונה צפון מכל מקום אינו חומר בשחיטה לגמרי שהרי בשחיטה נמי ליתא בצפון בקלים מיהו י"ל דכללא בקדשי קדשים הוי דומיא דמנחה וזהו דוחק ועוד דתני בסיפא חומר בקמיצה מבמליקה שהקמיצה דוחה שבת וטומאה וליתני שהקמיצה טעונה צפון ולא מליקה אף על גב דיש קמיצה דלא בעיא צפון כגון מנחת נדבה כמו כן אינה דוחה שבת מיהו נ"ל לדחות דה"נ לא מיירי במנחת חוטא דהא אינה דוחה שבת אלא מיירי במנחת העומר ומנחת תמיד שהן בציבור והן ודאי לא בעו צפון אבל מנחת חוטא בעי' צפון דאיתקש לחטאת בהמה שבאה חליפתה בעשירות. ברו"ך: והרב רבי חיים גריס מה חטאת העוף טעונה יסוד דכתיב והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח אף מנחה טעונה הגשה כנגד היסוד והכי מוכח פרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא.) [גבי] ואלו טעונות תנופה לוג שמן של מצורע ואשמו [דאמרינן התם] לפני ה' במזרח והאמרת לפני ה' במערב פירוש בהך שמעתיה ומשני ה"מ מנחה דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה והשתא כולה בדרום ליכא למימר משום יסוד וכולה במערב נמי לא משום דכתיב (ויקרא ו׳:ז׳) אל פני המזבח דהיינו דרום מכל מקום איצטריך לפני ה' דלא תימא אל פני המזבח גזירת הכתוב הוא אף על גב דלית ליה יסוד ובריש פירקין פירשתי מה שהקשה דגבי גחלים דיום הכיפורים קרי לפני ה' במערב דוקא וא"ת ושאר מנחות מנלן וכי תימא מדאיתקוש כל המנחות לחטאת ואשם בפרשת צו וילפינן משירי הדם שטעונין יסוד אם כן מנחת חוטא תיפוק לי מהתם ועוד מנלן דמקשינן לשירים לקשינהו לתחילת דמים ולא בעי יסוד כחטאת ויש לומר דכתיב לפני ה' במנחת חוטא ובכל המנחות נמי כתיב לפני ה' כי היכי דהאי לפני ה' כנגד היסוד [האי נמי כנגד היסוד] ולא ג"ש ממש [היא] דדבר הלמד בהיקש מבעיא לן אי חוזר ומלמד בג"ש אי לא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא ור"ת גריס מה חטאת טעונה ימין אף מנחה כן והיינו דלא כר"ש דאמר לעיל (זבחים דף כה.) בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל אי נמי אפילו כרבי שמעון וכגון שבא לעובדה ביד דאמר עובדה בימין כחטאת:

הגה"ה אף חטאת בקרן מערבית דרומית תימה דלא ילפינן מינה מליקה ושמא לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה וכן פירש בקונטרס בסמוך:

מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה, מִיצָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה,

ושואלים: ומנחה גופה מנלן [עצמה מנין לנו] שמגישים אותה שם? דתניא [ששנויה ברייתא] על הפסוק: "וזאת תורת המנחה הקרב אותה... לפני ה' אל פני המזבח" (ויקרא ו, ז). ממה שנאמר "לפני ה' "(ויקרא ו, ז), יכול שיגיש אותה במערב שהוא לפני ה', מול ההיכל? תלמוד לומר: "אל פני המזבח" (ויקרא ו, ז) בדרום, שמשם עולים אליו.

רש"י

מאי קאמר קתני הזה דמה בכל מקום ואפילו למעלה מן החוט כשירה והדר תניא ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה והא ליכא למימר דהזה ואח"כ חזר והזה למטה קא מכשרי דהא הזה דמה קתני כל דמה משמע דלא קתני הזה מדמה:

מיצה דמה שהחטאת טעונה מיצוי אחר הזאה כדכתיב והנשאר בדם ימצה וגו' (ויקרא ה) שמקיף הגוף למזבח ודוחק בית מליקתו בקיר והדם מתמצה ויורד: