menu
small logo

חזור

זבחים

דף נג.

תַּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמְרִים: זֶה וְזֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי, וְסִימָנֵיךְ: מְשַׁכוּ גַּבְרֵי לְגַבְרָא.

תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל, בשם ר' שמעון בן יוחי, שהיו אומרים בשמו: זה וזה יסוד מערבי, כשיטת ר' ישמעאל. וסימניך כדי לזכור את השיטה: משכו גברי לגברא [אנשים לאיש] שתלמידי ר' ישמעאל (שהם רבים), משכו את שיטת ר' שמעון לומר כדברי רבם.

רש"י

תנא דבי רבי ישמעאל היו שונין ברבי שמעון בן יוחי זה וזה יסוד מערבי תלמידי רבי ישמעאל היו שונין משנה שנשנית בבית מדרשו של רבי שמעון דזה וזה יסוד מערבי כרבי ישמעאל:

וסימניך שלא תחליף הגירסא לומר זה וזה דרומי:

משכוה גברי לגברא תלמידי ר' ישמעאל שהן מרובין משכו את ר"ש לומר כדברי רבן:

תוספות

וסימניך משכינהו גברי לגברא פירש בקונטרס תלמידי רבי ישמעאל שהם מרובים משכו את רבי שמעון לומר כדברי רבם ותימה דלקמן פרק בתרא (זבחים דף קיט:) אמרינן וסימניך משכינהו גברא לגברי דר' שמעון דאמר זו וזו ירושלים משכינהו לרבי ישמעאל והשתא מה סימניך הוא זה כיון דפעמים אמרינן איפכא ונראה כדגרסינן בספרים ישנים וזה וזה יסוד דרומי וסימניך משכינהו גברי לגברא רבי שמעון בן יוחי קרי גברי לפי שנזכר שמו ושם אביו ור' ישמעאל שהוא יחידי קרי גברא וגרסינן נמי פרק בתרא (שם) וסימניך משכינהו גברי לגברא וכן בערוך בערך משך:

מתני׳ הָעוֹלָה קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן, וְקִיבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים.

העולה קדשי קדשים היא, וכך דרך עבודתה: שחיטתה בצפון, וקיבול דמה בכלי שרת בצפון, ודמה טעון שתי מתנות (נתינות) שהן ארבע בשתי זויות המזבח, בקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית, כך שהדם ניתן על ארבעה צדדיו, כאשר יבואר בגמרא. ולענין הקרבתה על המזבח, הריהי טעונה (צריכה) תחילה הפשט של העור וניתוח הבשר לחלקים, וכולה נשרפת כליל לאשים על אש המזבח (חוץ מן העור, הניתן לכהנים).

רש"י

מתני' העולה קדשי קדשים היא ליפסל ביוצא ובטבול יום ובמחוסר כפורים ומועלין בה:

שתי מתנות בקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית שכנגדה באלכסון והכי תנן במסכת תמיד (דף ל:) בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחית צפונית מערבית דרומית נותן מערבית דרומית וטעמא משום דקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כדאמרינן בשמעתין ועולה טעונה תורת מתן דמה כנגד היסוד וכדרבינן לעיל (זבחים דף נא.) מק"ו משירי חטאת הילכך בעי [הנך] תרתי דאמרן:

שתי מתנות שהן ד' בעינן כדי שיהא מתן הדם בד' רוחות המזבח והא לא משכחת לה אלא בשתי קרנות העומדות באלכסונה של זו דאי בשתים שברוח אחת לא הוי דם אלא בג' רוחות של מזבח ולא קרינן ביה סביב:

שהן ארבע בגמ' מפרש היכי עביד:

תוספות

העולה קדשי קדשים כו' תימה דלא תני שפיכות שיריים בעולה והלא כל הדמים טעונין יסוד כדדרשינן העולה למזבחה של עולה לפירוש הקונטרס ובריש בית שמאי (לעיל זבחים דף לז.) אמרינן מנין לכל הדמים שטעונין מתן דמים ליסוד ועוד דבמסכת תמיד (דף ל:) תנן שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי ותירץ ה"ר משה מפונטיז"א משום דעולה בזריקת כלי וזימנין דלית בה שירים בחטאת דבאצבע אי אפשר בלא שיריים ולא נהירא דכולה שמעתא מוכחת דמצוה במתן שיריים וה"ר יעקב מאורליינ"ש פירש דכיון דשמעי' תנא דפנימיים ביסוד מערבי וגם התחיל בחיצונים למיתני יסוד דרומי הוא הדין בכולהו ואע"ג דקחשיב בכל פנימיים היינו משום דהתחיל בפנימיים וצריך למיתני בחיצונים ואין רוצה להפסיק:

קדשי קדשים פי' בקונטרס ליפסל ביוצא ובטבול יום ומועלין בה ולא היה לו לפרש לענין טבול יום ומחוסר כפורים שזה הדין נוהג בכל קדשים אפילו קלים אבל יוצא ומעילה ניחא דקדשים קלים לא (מבטלי) מיפסלי ביוצא ואין בהן מעילה:

גמ׳ עוֹלָה מַאי טַעְמָא תָּנֵי לֵיהּ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים? מִשּׁוּם דְּלָא כְּתִיב בָּהּ (לַה׳) ״קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים הִיא״.

ומעירים: עולה מאי טעמא תני ליה [מה הטעם שונה בה] שהיא קדשי קדשים, ולא אמר כן בחטאת במשנה הקודמת (לעיל זבחים נב,ב)? משום שלא כתיב [נאמר] בה בתורה "קדשי קדשים היא" כמו שכתוב בחטאת.

רש"י

גמ' מאי טעמא תני בה קדשי קדשים מאי דלא תני גבי חטאות ואשמות דהוו נמי קדשי קדשים:

ומשני משום דלא כתיב בה איצטריך לאשמועינן דאפ"ה קדשי קדשים היא דהא כולה לגבוה ואין לך קדשי קדשים כזה ובקדשים קלים גופייהו מאי דאזיל מינייהו לגבוה קדשי קדשים הוא כדתנן לקמן בפ' התדיר (זבחים דף פט.) מעשר קודם לעופות מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו:

תוספות

משום דלא כתיב בה קדשי קדשים תימה ומהאי טעמא הוה ליה למימר גבי זבחי שלמי צבור דהא לא כתב בהו קדשי קדשים וילפינן להו לקמן (זבחים דף נה.) מדאיתקש לעולה מה עולה קדשי קדשים:

״וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת״. הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַב: נוֹתֵן וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַתָּנָה אַחַת כְּמִין גַּמָּא נוֹתֵן.

שנינו במשנה: ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע. ושואלים: היכי עביד [כיצד הוא עושה] בדיוק? אמר רב: כגון בקרן מזרחית צפונית נותן מתנה אחת בצד מזרח של זוית המזבח וחוזר ונותן מתנה בצד צפון של אותה זוית, וכן בזוית שמולה באלכסון, בקרן מערבית דרומית. ושמואל אמר: מתנה אחת כמין צורת אות גמא (זוית) נותן שזורק את הדם על חוד המזבח, והוא מתפשט בזוית לשני הצדדים.

רש"י

היכי עביד דנעשים השתים שהן ארבע:

נותן וחוזר ונותן זורק מן הכלי ולמזבח ברוח זו של קרן וכן ברוח השניה של קרן וכן לקרן שכנגדה באלכסון ונמצא מן הדם לד' רוחות של מזבח מתנה לכל רוח:

כמין גמא זורק נגד הפינה מן הכלי והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה והרי הוא כמין גאם אות יונית עשויה ככף פשוטה:

כְּתַנָּאֵי: יָכוֹל יִזְרְקֶנּוּ זְרִיקָה אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״סָבִיב״. אִי סָבִיב, יָכוֹל יַקִּיפֶנּוּ כְּחוּט? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזָרְקוּ״; הָא כֵּיצַד – כְּמִין גַּמָּא, וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע.

ומעירים: ומחלוקת זו כתנאי מחלוקת תנאים היא] ששנינו: יכול יזרקנו את דם העולה זריקה אחת? תלמוד לומר: "וזרקו את הדם על המזבח סביב" (ויקרא א, ה). אי [אם] סביב, יכול יקיפנו כחוט? תלמוד לומר: "וזרקו" ובזריקה אינו יכול לעשות חוט של דם סביב, הא [הרי] כיצד? נותן כמין גמא, שתי מתנות שהן ארבע. והוא כדברי שמואל.

רש"י

וזרקו את הדם על המזבח סביב בעולה כתיב וכן כתיב בשלמים ואשם:

ת"ל וזרקו ואין זריקה אלא מרחוק ובחוט אי אפשר להקיף אלא באצבע ובנגיעה:

ודמה טעון כו' כמין גמא ובשתי קרנות שבאלכסון דאיכא סביב לארבע רוחות המזבח ובזריקה:

תוספות

נאמר כאן סביב כו' הא דאיצטריך לעיל לאקושי חטאת לעולה לענין צפון משום דמהך גזירה שוה דסביב ליכא למילף דלא שייכא אלא לענין מתנות דהא חטאת שנכנס דמה לפנים פסולה ודמה טעון כיבוס מה שאין כן בעולה:

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״סָבִיב״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״סָבִיב״, מַה לְּהַלָּן – פִּיסּוּק וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת, אַף כָּאן – פִּיסּוּק וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת.

ר' ישמעאל אומר: נאמר כאן בעולה: "סביב", שצריך לתת על ארבעה צידי המזבח, ונאמר להלן בחטאת: "סביב" (ויקרא ח, ט), מה להלן בחטאת, מדובר בפיסוק וארבע מתנות שצריך לתת את הדם על כל אחת מארבע הקרנות — אף כאן בעולה פיסוק וארבע מתנות.

רש"י

ונאמר להלן סביב בחטאות המלואין בצו את אהרן:

מה להלן פיסוק ד' מתנות ד' נפסקות זו מזו דהא על ארבע קרנות נותן:

אף כאן אע"פ שבשתי קרנות פיסוק בעינן והיינו כדרב נותן וחוזר ונותן:

תוספות

מה להלן פיסוק מתנות כו' תימה כי היכי דדרשינן בפרק קמא (לעיל זבחים ד' י:) אותה דמה למעלה ולא אחרת דמה למעלה הכא נמי נימא אותה בפיסוק מתנות ולא אחרת בפיסוק מתנות:

אִי מַה לְּהַלָּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת, אַף כָּאן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת? אָמַרְתָּ: עוֹלָה טְעוּנָה יְסוֹד, וְקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית לֹא הָיָה לָהּ יְסוֹד.

ויש לשאול: אי מה להלן בחטאת ארבע מתנות על ארבע קרנות על כל אחת מהן, אף כאן בעולה יצטרך לתת ארבע מתנות על ארבע קרנות! על כך אמרת אומר אתה בתשובה: עולה טעונה מתן דמים דווקא במקום שיש בו יסוד, וקרן מזרחית דרומית של המזבח לא היה לה יסוד, ולפיכך מתחיל בקרן המזרחית צפונית, וזורק שם את הדם תחילה בצידה המזרחי של הקרן, ואחר בצידה הצפוני.

רש"י

עולה טעונה יסוד תחילת מתנותיה צריכה נגד היסוד שיהא יסוד המזבח תחת מקום מתנה ומקל וחומר אייתינה לעיל בפירקין (זבחים דף נא.):

לא היה לה יסוד לקמיה מפרש היכי דמי הילכך בקרן מזרחית צפונית היה מתחיל:

מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף. דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מִזְבֵּחַ אוֹכֵל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה אַמָּה.

ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם] שלא היה יסוד לקרן דרומית מזרחית? אמר ר' אלעזר: לפי שלא היתה בחלקו של טורף, כלומר, לא היתה בחלקו של שבט בנימין, שנתנבא עליו יעקב "בנימין זאב יטרף" (בראשית מט, כז), שבחלקו יימצא המזבח, אלא בחלקו של יהודה, וכפי שאמר רב שמואל בר רב יצחק: מזבח אוכל נכנס בחלקו של יהודה אמה אחת, והיא האמה שבה היתה קרן מזרחית דרומית של המזבח.

רש"י

מאי טעם לא היה לה יסוד:

טורף בנימין דכתיב ביה זאב יטרף (בראשית מ״ט:כ״ז) שנתנבא יעקב עליו בבקר יאכל עד (שם) באחסנתיה תיתבני מדבחא ואותה הקרן לא היתה בחלקו כדמפרש ואזיל:

דאמר רב שמואל בר רב יצחק מזבח היה אוכל בחלקו של יהודה אמה אמה במזרחו אמה בדרומו על כל האורך בעובי אמה אלא שלא היתה אמה שבמזרח על פני כל המזרח שכשמגיע לקרן מזרחית צפונית היתה כלה בסמוך לקרן אמה וכן אכילת האמה הדרומית לא היתה מהלכת על פני כל הדרום שכשמגעת לקרן דרומית מערבית כלה בסמוך לקרן אמה כדתנן לקמן (זבחים דף נד.) היסוד מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל במזרח אמה אחת ובדרום אמה אחת נמצא יסוד לג' קרנות כזה:

אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנְסָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְהָיָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק מִצְטַעֵר עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם לְנוֹטְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר:

ואותה אמה היא זו שאמר ר' לוי בר חמא אמר ר' חמא בר' חנינא: רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה, שגם היא תהיה בחלקו, שנאמר בברכת משה לבנימין:

רש"י

רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה לדרומו של מזבח שחלקו של יהודה היתה במזרח כדתניא (יומא דף יב.) מה היה בחלקו של יהודה הר הבית (בכניסתו) והלשכות שבו והעזרות עזרת נשים כולה (ועזרת) ושנים ועשרים אמה של מקום דריסת רגלי הכהנים ומקום דריסת רגלי ישראל מיקרו עזרות נמצא חלקו של יהודה במזרח המזבח ובצדו [לדרום] והמזבח אוכל בחלקו אמה במזרח מלבד אמה של קרן מזרחית צפונית היתה כולה חלקו של יהודה שהיתה אותה אמה ברחוק מן הקרן אמה והרצועה היתה יוצאה בדרום למזבח ונכנסת בחלקו של בנימין שממקום הדריסה ולמעלה היה חלקו של בנימין אלא שרצועה זו היתה ליהודה באה בתוך חלקו של בנימין בדרומו של מזבח ומזבח אוכל בה אמה והיא אמה שהיא כניסת היסוד ראוי להיות בה כדאמר מר (מדות פרק ג מ"א) עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד כל אורך כותל מזרחי בעובי אמה היה אוכל חלקו של יהודה וכן כותל דרומי לבד אמה סמוך לקרן דרומית מערבית: