menu
small logo

חזור

סוכה

דף יח.

אָמְרִינַן: פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. רָבָא אָמַר פְּסוּלָה, לָא אָמְרִינַן: פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם.

כי אמרינן [אומרים אנו] ומקבלים את ההנחה שפי תקרה יורד וסותם. שמאחר שלאכסדרה יש תיקרה הרי פי (קצה) התיקרה הוא כמחיצה קטנה לעצמו ומחשיבים אותו כאילו הוא נמשך ויורד וסותם עד למטה כדופן. רבא אמר: סוכה זו פסולה, כי לא אמרינן [אין אנו אומרים] פי תקרה יורד וסותם.

רש"י

אמרינן פי תקרה יורד וסותם מכל צד:

רבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כדמפרש טעמא לקמן פי תקרה עוביין של נסרים בחודן וכן עובי ראשיהן הכלה לצד סוכה:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא אַבַּיֵי: לְדִידָךְ דַּאֲמַרְתְּ פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם – אֲפִילּוּ הִפְחִית דּוֹפֶן אֶמְצָעִי! אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּהַהִיא, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ.

אמר ליה [לו] רבא לאביי: לדידך [לשיטתך] דאמרת [שאתה אומר] כי פי תקרה יורד וסותם ודבר זה נחשב כדופן, אם כן לשיטתך סוכה שיש עליה קורות ישרות אפילו הפחית דופן האמצעי ויש לה רק שתי דפנות תהא הסוכה כשרה, אם אומר אתה "פי תיקרה יורד וסותם", ותיחשב הסוכה כסתומה מכל צד! אמר ליה: מודינא לך בההיא [מודה אני לך בזו] דהוה ליה [שהרי היא] כמבוי המפולש שהכל עוברים בו, ואין מקום לסמוך כאן על ההנחה של פי תיקרה יורד וסותם. אבל במקום שאין הכל עוברים, יכולים אנו לסמוך על התפישה כי פי תיקרה עצמו יורד וסותם.

רש"י

לדידך דאמרת פי תקרת אכסדרה יורד וסותם תימא הכי נמי בסוכה העשויה באמצע חצר ומסוכך בנסרים עבים שאין רחבים ד' ונפחת דופן האמצעי ושנים מכאן ומכאן קיימין מכשרת לה נמי על ידי פי תקרה שלה ותימא בה פי תקרה יורד וסותם:

מודינא לך בההיא דכיון דאויר פתוח לנגדו דומיא דמבוי מפולש ועשוי לקפנדריא לבקיעת רבים:

לֵימָא אַבַּיֵי וְרָבָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי, דְּאִתְּמַר: אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה, רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, דְּאָמְרִינַן פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, דְּלָא אָמְרִינַן פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם.

ומציעים: לימא [האם לומר] כי אביי ורבא בפלוגתא [במחלוקת] של רב ושמואל קמיפלגי [הם חלוקים], שהם מפתחים מחלוקת יסודית שכבר נחלקו בה אמוראים אחרים. דאתמר [שנאמר] שנחלקו בנושא זה: אכסדרה שהיתה מצויה בתוך בקעה (שדה) והבקעה אין דינה כרשות הרבים אלא ככרמלית (רשות ביניים), והשאלה היא: האם נאמר שהאכסדרה למרות שאין לה מחיצות גמורות נחשבת כרשות היחיד או לא. רב אמר: מותר לטלטל בכולו בכל השטח של האכסדרה, שלדעתו הריהו נחשב כרשות היחיד, דאמרינן [שאומרים אנו]; פי תקרה של האכסדרה יורד וסותם והריהי כמוקפת מחיצות מכל צד. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, כפי שמותר לטלטל בכרמלית עצמה, כי לא אמרינן [אין אנו אומרים] פי תקרה יורד וסותם. ולכאורה מחלוקת אביי ורבא זהה ביסודה למחלוקתם של רב ושמואל!

רש"י

לימא אביי ורבא קא סלקא דעתיה טעמא דרבא משום דקסבר בחד דופן או בשנים אמרינן יורד וסותם אבל בכל צד לא אמרינן:

בבקעה להכי נקט בבקעה דמתוך שאינה סמוכה לבית אין לה דפנות שאין עושין דפנות לשם אכסדרה אבל פעמים שעושין אותה לפני הבית ודופן הבית סותמה מאחריה:

לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וטעמא מפרש בעירובין (דף צד:) בארבע דפנות לית ליה אבל אם היתה שם דופן שלימה אית ליה יורד וסותם באחרנייתא לימא כו' אביי כרב ורבא כשמואל:

תוספות

אכסדרה בבקעה בפרק כל גגות (עירובין דף צד:) פירש בקונטרס דנקט בבקעה משום דבבקעה הויא אכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה ועומדת קירויה על ד' יתידות אבל בעיר סתם אכסדראות סמוכות לבית או לחצר ודופן הבית סותמה מאחריה ומודה שמואל התם דיורד וסותם וזהו כפי גרסתו דגריס בשילהי. כל גגות (שם דף צד:) ומי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם ומשני כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ופירש שם בקונטרס כי לית ליה בד' במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה כגון אכסדרה אבל בג' אם היתה בה מחיצה אחת כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשר וקשיא דהא מוקמינן הכא אביי כרב ולעיל קאמר אביי בההיא מודינא לך משום דהוה כמבוי מפולש אלמא דאפילו בשתי מחיצות לית ליה פי תקרה כ"ש היכא דליכא כלל ואם באנו לחלק משום דאיסור בקעה דהתם כרמלית דרבנן אם כן לרבא נמי נימא הכי ועוד פליגי ר' יהודה ורבנן בסוף כל גגות (עירובין דף צה.) גבי שתי מחיצות ברה"ר אי אמרינן פי תקרה או לא וגבי בקעה אמר רב פי תקרה אפילו בלא מחיצות אם לא משום דזה מדאורייתא וזה מדרבנן ור"ת גריס איפכא וכן ר"ח כי לית ליה בשלש כלומר כשאין בו כי אם שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה דסתם אכסדרה כך היא כדאמרינן בשלהי לא יחפור (ב"ב דף כה:) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת ואמר בהקומץ רבה (מנחות דף כט:) מפני מה נברא העולם בה"א מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא אבל בארבע כשיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיים ומשהו דאיכא שם מחיצה אע"פ שפרוצה ביתר מעשר אית ליה פי תקרה ורב אפילו פרוצה במלואה ואפי' בשתי מחיצות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש מדקפריך בשלהי כל גגות (עירובין דף צד:) גבי וכן בית שנפרץ משתי רוחות מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני רב כגון שנפרץ בקרן זוית דקירויו באלכסון והדתניא התם לעיל בההוא פירקא (דף צג.) בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה גפנים כאן מותר לזרוע כאן דאמרי' פי תקרה יורד וסותם אע"ג דליכא התם שם ד' מחיצות אין לדמות כלאים לשבת דאפילו פאות מותר לכלאים כדאמרינן פ"ק דעירובין (דף יא.) והאי דנקט הכא בבקעה לפי' ר"ת יש לפרש דנקט בקעה שהוא מקום איסור טלטול דבקעה שהיא כרמלית א"נ משום דאיירי נמי באכסדרה שיש לה שתי מחיצות דהתם נמי אית ליה לרב פי תקרה ובלבד שלא תהא מפולשת כדפרישית ואי הוה נקיט אכסדרה שבחצר הוה משמע דווקא כשיש לה שלש מחיצות דסתם אכסדרה שבחצר מושכת בכל אורך שבחצר או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה במלואה לפנים:

אַלִּיבָּא דִּשְׁמוּאֵל – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי.

את הדמיון הזה דוחים, ואומרים: אליבא [לפי שיטתו] של שמואל, כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים] שאפילו אביי מודה שלפי שיטת שמואל אין לומר הלכה זו בסוכה.

רש"י

אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי כך פירש סוגיא זו בכל מקום שיכול להעמיד דברי אחד מהן שלא במחלוקתן של אחרים ודברי השני אינו יכול להעמיד אלא במחלוקת אומר כן אליבא דשמואל ודאי כדקאמרת הוא דרבא לחודיה הוא דאמר כשמואל ואביי אינו יכול להעמיד דבריו כשמואל ואליבא דשמואל לא פליג אביי למימר כשרה דמה לענין שבת דמחיצות פי תקרה לחלל אכסדרה עבידי שהתקרה לצורך אכסדרה נעשית לא שרי להו שמואל בסתימת פי תקרה כל שכן לענין סוכה שלא לשם סוכה נעשה שהרי חוץ לחללה של אכסדרה היא נעשית ומחיצות לצורך תוכן עשויות ולא לצורך חוצה להן: