״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין אוֹתָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ: תָּנוּ רַבָּנַן: מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם, הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג. הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה

שנינו במשנה, נאמר: "וידבר משה את מעדי ה' אל בני ישראל" (ויקרא כג, מד), ומכאן נלמד כי מצותן שיהיו קורין אותם כל אחד ואחד בזמנו. תנו רבנן [שנו חכמים] בהרחבה: משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים לחכמים וכן דורשים בענינו של יום של כל חג ומועד; הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת (שבועות) בעצרת, הלכות חג סוכות בחג.