חזור
כתובות
דף קיב:קָיְימֵי מִשִּׁמְשָׁא לְטוּלָּא, וּמִטּוּלָּא לְשִׁמְשָׁא. רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמְדָּא מִיגַּנְדַּר בַּעֲפָרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחוֹנֵנוּ״.
קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא [היו עומדים, עוברים, ממקום שבו שמש למקום שבו צל ומהצל לשמש], כדי שתמיד יישבו בנוחיות, שלא יבואו לומר שלא נוח להם בארץ ישראל. ועוד מסופר: ר' חייא בר גמדא מיגנדר [היה מתגולל] בעפרה של הארץ, שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" (תהלים קב, טו).
רש"י
קיימי משמשא לטולא כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין וחמה מקדרת עליהן עומדין משם לישב בצל ובימי הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל:
כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו:
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא – קָטֵיגוֹרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. כִּי אָמְרִיתָהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר: צֵירוּף אַחַר צֵירוּף, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂירִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: בָּזוֹזֵי וּבָזוֹזֵי דְּבָזוֹזֵי.
ועוד בענין ימות המשיח, אמר ר' זירא אמר ר' ירמיה בר אבא: דור שבו בן דוד בא — תהיה בו קטגוריא (לימוד חוב ושיטנה) כנגד תלמידי חכמים. כי אמריתה קמיה [כאשר אמרתי זאת לפני] שמואל, אמר: הם יעברו צירוף (בירור וניקוי) אחר צירוף, שנאמר: "ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער" (ישעיה ו, יג). תני [שנה] רב יוסף בענין ימות המשיח: בזוזי ובזוזי דבזוזי [בוזזים ובוזזי בוזזים] ישדדו אז את ישראל.
רש"י
קטיגוריא הרבה מסטינים ומלמדים חובה יעמדו עליהם:
צירוף אחר צירוף גזירות על גזירות:
ועוד בה עשיריה כשתשעה החלקים יהיו אבודין ולא נותר כי אם העשירית אף היא תשוב והיתה לבער:
בזוזי ובזוזי דבזוזי שוללים אחר שוללים:
תוספות
דור שבן דוד בא איידי דאיירי בברכת העולם הבא דהיינו לימות המשיח נקט לה נמי הכא:
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַשִׁי אָמַר רַב: עֲתִידִין כָּל אִילָנֵי סְרָק שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם״. הדרן עלך שני דייני גזירות וסליקא לה מסכת כתובות
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר: "כי עץ נשא פריו" (יואל ב, כב), כל עץ, אפילו עץ סרק, וכל שכן "תאנה וגפן נתנו חילם" (שם).
רש"י
כי עץ נשא פריו מדכתיב תאנה וגפן נתנו חילם הרי עץ פרי אמור מה תלמוד לומר כי עץ נשא פריו אף אילני סרק ישאו פרי:
תוספות
עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות כו' לפי שרוצה לסיים בדבר טוב נקט לה הכא ולא קאמרה לעיל דאיירי בהני מילי: