קָיְימֵי מִשִּׁמְשָׁא לְטוּלָּא, וּמִטּוּלָּא לְשִׁמְשָׁא. רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמְדָּא מִיגַּנְדַּר בַּעֲפָרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחוֹנֵנוּ״.

קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא [היו עומדים, עוברים, ממקום שבו שמש למקום שבו צל ומהצל לשמש], כדי שתמיד יישבו בנוחיות, שלא יבואו לומר שלא נוח להם בארץ ישראל. ועוד מסופר: ר' חייא בר גמדא מיגנדר [היה מתגולל] בעפרה של הארץ, שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" (תהלים קב, טו).

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא – קָטֵיגוֹרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. כִּי אָמְרִיתָהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר: צֵירוּף אַחַר צֵירוּף, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂירִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: בָּזוֹזֵי וּבָזוֹזֵי דְּבָזוֹזֵי.

ועוד בענין ימות המשיח, אמר ר' זירא אמר ר' ירמיה בר אבא: דור שבו בן דוד בא — תהיה בו קטגוריא (לימוד חוב ושיטנה) כנגד תלמידי חכמים. כי אמריתה קמיה [כאשר אמרתי זאת לפני] שמואל, אמר: הם יעברו צירוף (בירור וניקוי) אחר צירוף, שנאמר: "ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער" (ישעיה ו, יג). תני [שנה] רב יוסף בענין ימות המשיח: בזוזי ובזוזי דבזוזי [בוזזים ובוזזי בוזזים] ישדדו אז את ישראל.

אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַשִׁי אָמַר רַב: עֲתִידִין כָּל אִילָנֵי סְרָק שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם״. הדרן עלך שני דייני גזירות וסליקא לה מסכת כתובות

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר: "כי עץ נשא פריו" (יואל ב, כב), כל עץ, אפילו עץ סרק, וכל שכן "תאנה וגפן נתנו חילם" (שם).