menu
small logo

חזור

הלכות מעשר שני ונטע רבעי

פרק ג

הָאוֹכֵל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא" , בֵּין שֶׁהַמַּעֲשֵׂר טָמֵא וְהָאוֹכֵל טָהוֹר, בֵּין שֶׁהַמַּעֲשֵׂר טָהוֹר וְהָאוֹכֵל טָמֵא. וְהוּא שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם קֹדֶם שֶׁיִּפָּדֶה, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה עַל אֲכִילָתוֹ בְּטֻמְאָה אֶלָּא בִּמְקוֹם אֲכִילָתוֹ. אֲבָל אִם אֲכָלוֹ בְּטֻמְאָה חוּץ לִירוּשָׁלַיִם — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

וַאֲפִלּוּ לְהַדְלִיק בּוֹ אֶת הַנֵּר אַחַר שֶׁנִּטְמָא אָסוּר, עַד שֶׁיִּפָּדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא".

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַמַּעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמָא אֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם — פּוֹדִין אוֹתוֹ וְיֵאָכֵל. וְאוֹכְלִין אֶת דָּמָיו בְּטָהֳרָה בְּתוֹרַת פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אֲפִלּוּ נִטְמְאוּ הַפֵּרוֹת כֻּלָּן כְּשֶׁהֵן טֶבֶל — מַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה, וּפוֹדֵהוּ.

הֶעָרֵל כַּטָּמֵא, וְאִם אָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁלּוֹקֶה עַל אֲכִילַת תְּרוּמָה, שֶׁהַתְּרוּמָה קְרוּיָה קֹדֶשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ: "קֹדֶשׁ לַיי" . וְטָמֵא שֶׁטָּבַל — אוֹכֵל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ.

הָאוֹכֵל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת שֶׁל תּוֹרָה — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" . וְהוּא שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲכִילָתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל אִם אֲכָלוֹ בַּחוּץ בַּאֲנִינוּת, אוֹ שֶׁאֲכָלוֹ בִּפְנִים בַּאֲנִינוּת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

אֵי זֶה הוּא אוֹנֵן? זֶה הַמִּתְאַבֵּל עַל אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם. וּבְיוֹם הַמִּיתָה בִּלְבַד הוּא אוֹנֵן מִן הַתּוֹרָה, וְלַלַּיְלָה הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יי" — הַיּוֹם אָסוּר, וְלַלַּיְלָה מֻתָּר.

נִשְׁתַּהָה הַמֵּת יָמִים רַבִּים וְאַחַר כָּךְ נִקְבַּר — כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁאַחַר יוֹם הַמִּיתָה, עִם יוֹם הַקְּבוּרָה, הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵיהֶם, וְאֵין יוֹם הַקְּבוּרָה תּוֹפֵס לֵילוֹ.

וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַקֳּדָשִׁים כֻּלָּן, אִם אֲכָלָן בַּאֲנִינוּת שֶׁל תּוֹרָה — לוֹקֶה, וּבַאֲנִינוּת דִּבְרֵיהֶם — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

אֵין נוֹתְנִין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְעַם הָאָרֶץ, וְלֹא פֵּרוֹת הַנִּלְקָחוֹת בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר, וְלֹא מְעוֹת מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. וּמֻתָּר לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי בַּאֲנִינוּת, וְלִתְּנוֹ לְעַם הָאָרֶץ וְהוּא שֶׁיֹּאכַל כְּנֶגְדּוֹ.

אֵין מַפְקִידִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֲפִלּוּ אֵצֶל חָבֵר, שֶׁמָּא יָמוּת וְנִמְצָא הַמַּעֲשֵׂר תַּחַת יַד בְּנוֹ עַם הָאָרֶץ. אֲבָל מַפְקִידִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי אֵצֶל עַם הָאָרֶץ.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — אָסוּר לְאַבֵּד אֲפִלּוּ מִעוּטוֹ בַּדְּרָכִים, אֶלָּא מוֹלִיכוֹ כָּל שֶׁהוּא אוֹ מוֹלִיךְ דָּמָיו לִירוּשָׁלַיִם. וּמֻתָּר לְאַבֵּד מִעוּט מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי בַּדְּרָכִים. וְכַמָּה הוּא מֻעָט? פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת, בֵּין בְּאֹכֶל שָׁלֵם בֵּין בְּפֵרוּר. אֲבָל כַּגְּרוֹגֶרֶת — אֵין מְאַבְּדִין אוֹתוֹ.

הַמַּפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת — הֲרֵי זֶה נוֹתְנוֹ לְעַם הָאָרֶץ וְאוֹכֵל כְּנֶגְדּוֹ, אֲבָל לֹא יַפְרִישֶׁנּוּ לְכַתְּחִלָּה לְאַבְּדוֹ, שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין לְאַבֵּד.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נִתַּן לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ" וכו' , וְסִיכָה כִּשְׁתִיָּה. וְאָסוּר לְהוֹצִיאוֹ בִּשְׁאָר צְרָכָיו, כְּגוֹן שֶׁיִּקַּח בּוֹ כֵּלִים וּבְגָדִים וַעֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת" — כְּלוֹמַר: לֹא הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַגּוּף. וְאִם הוֹצִיא מִמֶּנּוּ בִּשְׁאָר דְּבָרִים, אֲפִלּוּ בִּדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל כְּנֶגְדּוֹ בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר.

בַּמַּעֲשֵׂר — אוֹכֵל כָּל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל, וְשׁוֹתֶה דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת, וְסָךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יִסְחֹט אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, חוּץ מִזֵּיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבַד. וְאֵין מְפַטְּמִין אֶת הַשֶּׁמֶן, אֲבָל מְפַטְּמִין אֶת הַיַּיִן. וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל פַּת שֶׁעִפְּשָׁה וְשֶׁמֶן שֶׁנִּסְרַח, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּפְסַל מֵאֹכֶל אָדָם — פָּקְעָה מִמֶּנּוּ קְדֻשָּׁה.

כָּל שֶׁמֻּתָּר לְזָרִים לְאָכְלוֹ בִּתְרוּמָה, כָּךְ מֻתָּר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְאָכְלוֹ בְּתוֹרַת חֻלִּין. שְׁמָרִים שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶן מַיִם — רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא אָסוּר כַּמַּעֲשֵׂר, שֵׁנִי מֻתָּר כַּחֻלִּין. וְשֶׁל דְּמַאי — אֲפִלּוּ רִאשׁוֹן מֻתָּר.

יַיִן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ וּתְבָלִין וְהִשְׁבִּיחוּ — הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְכֵן דָּגִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם קַפְלוֹטוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהִשְׁבִּיחוּ — הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

עִסָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֶׁאֲפָיָהּ וְהִשְׁבִּיחָה — הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁשִּׁבְחוֹ נִכָּר: אִם הוֹתִיר בַּמִּדָּה — הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן; וְאִם לֹא הוֹתִירָה מִדָּה — הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי בִּלְבַד. וְכָל שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ נִכָּר, אֲפִלּוּ הוֹתִיר בַּמִּדָּה — הַשֶּׁבַח לַשֵּׁנִי בִּלְבַד.

כֵּיצַד הַשֶּׁבַח לְפִי חֶשְׁבּוֹן? יַיִן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֶׁשָּׁוֶה שְׁלֹשָׁה שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ וּתְבָלִין שָׁוֶה זוּז אֶחָד, וְהוֹסִיפוּ בְּמִדָּתוֹ וְהִשְׁבִּיחוּהוּ, וַהֲרֵי הַכֹּל שָׁוֶה חֲמִשָּׁה — חוֹשְׁבִין הַכֹּל בְּאַרְבָּעָה וּרְבִיעַ. וְכֵן עַל דֶּרֶךְ זוֹ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתַּן לְסִיכָה — אֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ לֹא עַל גַּבֵּי צִנִּית וְלֹא עַל גַּבֵּי חֲזָזִית, וְאֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ קָמֵיעַ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתַּן לִרְפוּאָה.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַיי הוּא" . לְפִיכָךְ אֵינוֹ נִקְנֶה בְּמַתָּנָה, אֶלָּא אִם נָתַן לוֹ הַטֶּבֶל, וְהַמְקַבֵּל מַפְרִישׁ הַמַּעֲשֵׂר, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה, וְאֵין מוֹכְרִין וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ, וְאֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ.

כֵּיצַד אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ? לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וִימַשְׁכְּנֶנּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. עָבַר וּמִשְׁכֵּן — מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. כֵּיצַד אֵין מַרְהִינִין אוֹתוֹ? לֹא יֹאמַר לוֹ: 'הֵא לְךָ מַעֲשֵׂר זֶה וְיִהְיֶה בְּיָדֶיךָ, וְתֵן לִי עָלָיו חֻלִּין'. כֵּיצַד אֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ? לֹא יֹאמַר לוֹ: 'הֵא לְךָ יֵין מַעֲשֵׂר, וְתֵן לִי שֶׁמֶן מַעֲשֵׂר'. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: 'הֵא לְךָ יַיִן, שֶׁאֵין לִי שֶׁמֶן', וְאִם רָצָה חֲבֵרוֹ לִתֵּן לוֹ שֶׁמֶן — מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי לֹא הֶחֱלִיף עִמּוֹ אֶלָּא הוֹדִיעוֹ שֶׁאֵין לוֹ, וְאִם רָצָה הַלָּה לִתֵּן, יִתֵּן.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — אֵין שׁוֹקְלִין כְּנֶגְדּוֹ אֲפִלּוּ דִּינָרֵי זָהָב. וַאֲפִלּוּ לְחַלֵּל עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחֵר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְכַוֵּן מִמֶּנּוּ מִשְׁקָלוֹת, וְנִמְצָא הַפֵּרוֹת חֲסֵרִים, וְהוּא שׁוֹקֵל בָּהֶן מָעוֹת לְחַלֵּל עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר אַחֵר, וְנִמְצָא מוֹצִיא מַעֲשֵׂר לְחֻלִּין בְּפָחוֹת מִדָּמָיו.

הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — לֹא יִשְׁקְלוּ זֶה כְּנֶגֶד זֶה.

וְכֵן מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — אֵין שׁוֹקְלִים כְּנֶגְדָּן, וְלֹא מוֹכְרִין אוֹתָן, וְלֹא מַחֲלִיפִין אוֹתָן, וְלֹא מַרְהִינִין, וְלֹא יִתְּנֵם לַשֻּׁלְחָנִי לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן, וְלֹא יַלְוֶה אוֹתָן לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶן. וְאִם הִלְוָם שֶׁלֹּא יַעֲלוּ חֲלוּדָה — מֻתָּר.

וְאֵין פּוֹרְעִין מֵהֶן אֶת הַמִּלְוָה, וְאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן שׁוֹשְׁבִינוּת, וְאֵין מְשַׁלְּמִין מֵהֶן תַּגְמוּלִין, וְאֵין פּוֹסְקִין מֵהֶן צְדָקָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל מְשַׁלְּחִין מֵהֶן דְּבָרִים שֶׁל גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.

לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: 'הַעַל אֶת הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְאַתָּה נוֹטֵל מֵהֶן חֶלְקְךָ', שֶׁנִּמְצָא זֶה כְּנוֹתֵן שָׂכָר מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל הֲבָאָתוֹ לִירוּשָׁלַיִם. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: 'הַעֲלֵם שֶׁנֹּאכְלֵם וְשֶׁנִּשְׁתֵּם בִּירוּשָׁלַיִם'.

וְאוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם לָסוּךְ אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדוֹ נִסּוֹכָה, וְאֵין זֶה כִּשְׂכַר סִיכָתוֹ.

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַמַּעֲשֵׂר מָמוֹן גָּבוֹהַּ. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַגּוֹנֵב מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְהַגּוֹזְלוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ.

הַמַּקְדִּישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת — הֲרֵי זֶה פּוֹדֶה אוֹתוֹ מִי שֶׁפּוֹדֵהוּ עַל מְנַת לִתֵּן לַהֶקְדֵּשׁ אֶת שֶׁלּוֹ וּלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶת שֶׁלּוֹ.