menu
small logo

חזור

הלכות שמיטה ויובל

פרק יב

הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּתוֹךְ עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה — הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל אוֹתָהּ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם שֶׁמָּכַר, בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, וַאֲפִלּוּ בַּיּוֹם שֶׁמָּכַר. וּכְשֶׁרוֹצֶה לִפְדּוֹת — נוֹתֵן כָּל הַדָּמִים שֶׁלָּקַח, וְאֵינוֹ גּוֹרֵעַ לַלּוֹקֵחַ כְּלוּם.

וְאֵין הַקְּרוֹבִין פּוֹדִין אוֹתָהּ, אֶלָּא הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ. וְיֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר מִנְּכָסָיו וְלִפְדּוֹת, אֲבָל לֹא יִלְוֶה וְיִגְאַל, וְלֹא יִגְאַל לַחֲצָיִין.

מֵת הַלּוֹקֵחַ — יִפְדֶּה מִיַּד בְּנוֹ. וְכֵן אִם מֵת הַמּוֹכֵר — יֵשׁ לִבְנוֹ לִפְדּוֹתָהּ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

מָכַר לָרִאשׁוֹן, וּמָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה — מוֹנִין לָרִאשׁוֹן. כֵּיוָן שֶׁשָּׁלְמָה שָׁנָה לָרִאשׁוֹן — הֻחְלַט הַבַּיִת בְּיַד הַשֵּׁנִי, שֶׁהַמּוֹכֵר מָכַר לַשֵּׁנִי כָּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ.

הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא גְּאָלָהּ — הֲרֵי זוֹ נֶחְלְטָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ. וְכֵן אִם נָתַן הַבַּיִת מַתָּנָה וְלֹא גְּאָלוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ — הֲרֵי זֶה נֶחֱלַט בְּיַד זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנָה.

הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת — אֵינוֹ נֶחֱלָט עַד סוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה" — לְהָבִיא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר.

מָכַר שְׁנֵי בָּתִּים, אֶחָד בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּרֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי: זֶה שֶׁמָּכַר בְּרֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה; וְזֶה שֶׁמָּכַר בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן — לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲצִי אֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה, מִפְּנֵי שֶׁיָּרַד הַלּוֹקֵחַ בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר.

הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא נִמְצָא הַלּוֹקֵחַ לִפְדּוֹת מִמֶּנּוּ — הֲרֵי זֶה מַנִּיחַ מְעוֹתָיו בְּבֵית דִּין, וְשׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ, וְאֵימָתַי שֶׁיָּבֹא הַלּוֹקֵחַ, יָבֹא וְיִטֹּל אֶת מְעוֹתָיו.

הַמַּקְדִּישׁ בֵּית עִיר חוֹמָה וּגְאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה לוֹ שָׁנָה מִשָּׁעָה שֶׁנִּגְאַל מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְלֹא גְּאָלוֹ בְּעָלָיו — נֶחֱלַט בְּיַד הַגּוֹאֵל, שֶׁאֵין הַהֶקְדֵּשׁ חוֹלֵט אֶלָּא הַלֶּקַח, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו" .

מָכַר בֵּית עִיר חוֹמָה וְהִגִּיעַ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנַת הַמֶּכֶר — אֵינוֹ חוֹזֵר בַּיּוֹבֵל, אֶלָּא יִהְיֶה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיִּרְצֶה הַמּוֹכֵר לִגְאֹל כָּל שְׁנַת הַמֶּכֶר, אוֹ תִּמָּלֵא שָׁנָה וְיַחֲלֹט.

הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אוֹ בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה כָּרָאוּי — הֲרֵי זֶה נִגְאָל בְּכֹחַ יָפֶה שֶׁבְּדִין הַשָּׂדוֹת וְשֶׁבְּדִין הַבָּתִּים הַמֻּקָּפִין חוֹמָה. כֵּיצַד? אִם רָצָה לִגְאֹל מִיָּד — גּוֹאֵל כְּדִין הַבָּתִּים. הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא גָּאַל — הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל כְּדִין הַשָּׂדוֹת. וּבְעֵת שֶׁגּוֹאֵל, מְחַשֵּׁב עִם הַמּוֹכֵר וְגוֹרֵעַ לוֹ מַה שֶּׁאָכַל. הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא גָּאַל — חוֹזֵר הַבַּיִת בְּלֹא דָּמִים כְּדִין הַשָּׂדוֹת.

כָּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, כְּגוֹן הַגַּנּוֹת וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת וְהַשּׁוֹבָכוֹת — הֲרֵי הוּא כַּבָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר בָּעִיר" . אֲבָל הַשָּׂדוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר — נִגְאָלִין כְּדִין הַשָּׂדוֹת שֶׁחוּץ לָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר" — הַבַּיִת וְכָל הַדּוֹמֶה לַבַּיִת, לֹא הַשָּׂדוֹת.

בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ נֶחֱלָט בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. וִירוּשָׁלַיִם — אֵין הַבַּיִת נֶחֱלָט בָּהּ. וּבַיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה אֵינוֹ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה.

עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ אוֹ שֶׁהַיָּם חוֹמָתָהּ — אֵינָהּ כְּמֻקֶּפֶת חוֹמָה.

אֵין הַמָּקוֹם נִקְרָא עִיר חוֹמָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת אוֹ יָתֵר, וּבְכָל חָצֵר מֵהֶן שְׁנֵי בָּתִּים אוֹ יָתֵר, וְיַקִּיפוּ אוֹתוֹ חוֹמָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִבְנוּ הַחֲצֵרוֹת בְּתוֹכוֹ. אֲבָל מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב וְאַחַר כָּךְ הֻקַּף אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָּתִּים — אֵינוֹ עִיר חוֹמָה, אֶלָּא בָּתִּים שֶׁבּוֹ כְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים.

אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל חוֹמָה הַמֻּקֶּפֶת בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ. כֵּיצַד? עִיר שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בְּשָׁעָה שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת עַתָּה — הֲרֵי הִיא כְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים. וְעִיר שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת עַתָּה — הֲרֵי הִיא כְּמֻקֶּפֶת. וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן, בָּטְלָה קְדֻשַּׁת בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה שֶׁהָיוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ.

כֵּיוָן שֶׁעָלָה עֶזְרָא בְּבִיאָה שְׁנִיָּה — נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה בְּאוֹתוֹ הָעֵת, מִפְּנֵי שֶׁבִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא, שֶׁהִיא בִּיאָה שְׁנִיָּה, כְּבִיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ: מַה בִּיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִטִּין וְיוֹבְלִין וְקִדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְנִתְחַיְּבוּ בַּמַּעֲשֵׂר, אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא מָנוּ שְׁמִטִּין וְיוֹבְלִין וְקִדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְנִתְחַיְּבוּ בַּמַּעֲשֵׂר.

וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא בְּבִיאָה שְׁלִישִׁית, בְּעֵת שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ — יַתְחִילוּ לִמְנוֹת שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת וִיקַדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְיִתְחַיֵּב כָּל מָקוֹם שֶׁיִּכְבְּשׁוּהוּ בַּמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וֶהֱבִיאֲךָ יי אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ" — מַקִּישׁ יְרֻשָּׁתְךָ לִירֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ: מַה יְּרֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ אַתָּה נוֹהֵג בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, אַף יְרֻשָּׁתְךָ אַתָּה נוֹהֵג בָּהּ בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.