menu
small logo

חזור

הלכות תרומות

פרק ז

כֹּהֵן טָמֵא אָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל" (ויקרא כב,ד). אֵי זֶה הוּא קֹדֶשׁ שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ כָּל זֶרַע אַהֲרֹן, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: תְּרוּמוֹת. אֶלָּא שֶׁהָאוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וּלְפִיכָךְ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא" (שם כב,ט), וְטָמֵא שֶׁאָכַל טְמֵאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלָאו — אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ קֹדֶשׁ.

אֵין הַטְּמֵאִים אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּעֲרִיבוּ שִׁמְשָׁן וְיֵצְאוּ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִיִּים, וְזֶה הָעֵת כְּמוֹ שְׁלִישׁ שָׁעָה אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר" (ויקרא כב,ז) — עַד שֶׁיִּטְהַר הָרָקִיעַ מִן הָאוֹר, “וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים" (שם).

כֹּהֵן טָהוֹר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה אֵינוֹ לוֹקֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים" (ויקרא כב,ז) — מִדָּבָר שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ הוּא שֶׁיֹּאכַל כְּשֶׁיִּטְהַר, אֲבָל דָּבָר טָמֵא לֹא יֹאכַל אַף עַל פִּי שֶׁטָּהַר, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה הוּא.

מִי שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע — אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה.

הַשּׁוֹטֶה וְהַחֵרֵשׁ — מַטְבִּילִין אוֹתָן וּמַאֲכִילִין אוֹתָן תְּרוּמָה אַחַר שֶׁיַּעֲרִיבוּ שִׁמְשָׁן. וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָן שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ אַחַר הַטְּבִילָה, שֶׁאִם יָשְׁנוּ — טְמֵאִים, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהֶן כִּיס שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁמָּא יִרְאֶה קֶרִי.

רוֹכְבֵי גְּמַלִּים אֲסוּרִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ וְיַעֲרִיבוּ שִׁמְשָׁן, שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה; מִפְּנֵי חִמּוּם הָרְכִיבָה עַל עוֹר הַגָּמָל מוֹצִיא טִפָּה שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע.

הַמְשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ: אִם לֹא נִתְהַפְּכָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ — טוֹבֶלֶת וְאוֹכֶלֶת תְּרוּמָה לָעֶרֶב; וְאִם נִתְהַפְּכָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּפְלֹט וְתִהְיֶה טְמֵאָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ, הוֹאִיל וְעִקָּרָהּ מִדִּבְרֵיהֶם — אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה אֶלָּא לְכֹהֵן שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ, וְהֵן בַּעֲלֵי קְרָאִים וְזָבִים וְזָבוֹת וְנִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. וְכֻלָּן שֶׁטָּבְלוּ — מֻתָּרִין לְאָכְלָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיבוּ שִׁמְשָׁן.

אֲבָל טְמֵאֵי מַגַּע טֻמְאוֹת, בֵּין שֶׁנָּגַע בְּמֵת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ הַיּוֹם לִטַּהֵר מִמֶּנּוּ בֵּין שֶׁנָּגַע בְּשֶׁרֶץ — אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְבֹּל לִתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ.

לְפִיכָךְ, כֹּהֵן קָטָן שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָה קֶרִי וּקְטַנָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָת נִדָּה — אוֹכְלִין אוֹתָהּ תָּמִיד בְּלֹא בְּדִיקָה, שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁלֹּא יָצְאָה טֻמְאָה עֲדַיִן עֲלֵיהֶן. וְהַמְּצֹרָע — הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ, וְהוּא שֶׁיְּטַמֵּא אוֹתוֹ כֹּהֵן מְיֻחָס. אֲבָל קֹדֶם שֶׁיְּטַמְּאוֹ הַכֹּהֵן — טָהוֹר הוּא.

כֹּהֵן עָרֵל אָסוּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה מִדִּין תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר “תּוֹשַׁב... וְשָׂכִיר" (ויקרא כב,י) בִּתְרוּמָה, וְנֶאֱמַר “תּוֹשָׁב... וְשָׂכִיר" (שמות יב,מה) בַּפֶּסַח: מַה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּפֶּסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ, אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. וְאִם אָכַל — לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה.

מָשׁוּךְ מֻתָּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּעָרֵל, וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיִּמּוֹל פַּעַם שְׁנִיָּה עַד שֶׁיֵּרָאֶה מָהוּל.

וְהַנּוֹלָד מָהוּל אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. וְהַטֻּמְטוּם אֵינוֹ אוֹכֵל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק עָרֵל. וְאַנְדְּרָגִינָס מָל וְאוֹכֵל.

הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲסוּרִין מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה — נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין.

פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה — הֵן וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין, וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכְלוּ. אִם לֹא יָדַע אֶת אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה — הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ. וְכֵן אִם נָשָׂא בַּת גֵּרִים — הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת.

פְּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ בַּת כֹּהֵן — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת.

סְרִיס חַמָּה — הוּא וְאִשְׁתּוֹ וַעֲבָדָיו אוֹכְלִין. אַנְדְּרָגִינָס וְטֻמְטוּם — עַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין, אֲבָל לֹא נְשׁוֹתֵיהֶם.

חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁקָּנוּ לָהֶן עֲבָדִים — אֵינָן אוֹכְלִין. אֲבָל אִם קָנוּ לָהֶן בֵּית דִּין אוֹ אַפִּטְרוֹפִּין, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ לָהֶן בִּירֻשָּׁה — הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִין.

אַנְדְּרָגִינָס שֶׁנִּבְעַל לְפָסוּל מִן הַתְּרוּמָה, בֵּין דֶּרֶךְ זַכְרוּתוֹ בֵּין דֶּרֶךְ נַקְבוּתוֹ — נִפְסַל מִלֶּאֱכֹל בִּתְרוּמָה כַּנָּשִׁים, וְאֵין עֲבָדָיו אוֹכְלִין. וְכֵן אִם נִבְעַל לְאַנְדְּרָגִינָס אַחֵר שֶׁהוּא פּוֹסֵל בְּבִיאָתוֹ לְאִשָּׁה — נִפְסַל, וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְלֹא מַאֲכִיל עֲבָדָיו. וְהוּא שֶׁיִּבְעֹל אוֹתוֹ דֶּרֶךְ נַקְבוּתוֹ. אֲבָל דֶּרֶךְ זַכְרוּתוֹ — אֵין זָכָר פּוֹסֵל זָכָר מִן הַכְּהֻנָּה.

עֶבֶד שֶׁל שֻׁתָּפִין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ מַאֲכִיל — הֲרֵי זֶה הָעֶבֶד אָסוּר לֶאֱכֹל. וְכָל הַמַּאֲכִיל בִּתְרוּמָה מַאֲכִיל בְּחָזֶה וָשׁוֹק.

בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵּין עַבְדֵי מְלֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל — הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ. וְכֵן עַבְדֵי כֹּהֵן שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים וְעַבְדֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁקָּנוּ עֲבָדִים — יֹאכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ" (ויקרא כב,יא) — אֲפִלּוּ קִנְיַן הַקִּנְיָן אוֹכֵל. וְקִנְיָן הָאוֹכֵל — מַאֲכִיל, וְקִנְיָן שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל — אֵינוֹ מַאֲכִיל אֲחֵרִים.

בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵּין עַבְדֵי מְלֹג בֵּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל — הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ.

אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, בֵּין כֹּהֶנֶת בֵּין יִשְׂרְאֵלִית, וְכֵן שְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין, וְהִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל — עַבְדֵי מְלֹג לֹא יֹאכְלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָם, וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכְלוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל בַּעַל. נָשָׂא שְׁנִיָּה — הִיא אוֹכֶלֶת, וְעַבְדֵי מְלֹג שֶׁלָּהּ לֹא יֹאכְלוּ.

כֹּהֶנֶת אַלְמָנָה שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, אוֹ גְּרוּשָׁה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, הוֹאִיל וְהֵן מְשַׁמְּרוֹת לְבִיאָה פְּסוּלָה שֶׁל תּוֹרָה — הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. וְכֵן אִם נִכְנְסוּ לַחֻפָּה בְּלֹא אֵרוּסִין — אֵינָן אוֹכְלוֹת, שֶׁהַחֻפָּה פּוֹסֶלֶת אוֹתָן מִלֶּאֱכֹל. נִתְאַלְמְנוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ: מִן הָאֵרוּסִין — חָזְרוּ לְהֶכְשֵׁרָן, וְאוֹכְלוֹת; מִן הַנִּשּׂוּאִין — לֹא יֹאכְלוּ, שֶׁכְּבָר נִתְחַלְּלוּ.

כֹּהֶנֶת שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ כֹּהֵן, וְנָפְלָה לִפְנֵי יְבָמִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חָלָל — לֹא תֹּאכַל, מִפְּנֵי זִקַּת הֶחָלָל, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה בָּהּ אֶחָד מִן הַכְּשֵׁרִים מַאֲמָר, שֶׁאֵין הַמַּאֲמָר קוֹנֶה בַּיְבָמָה קִנְיָן גָּמוּר.

כֹּהֵן שֶׁנָּתַן גֵּט לִיבִמְתּוֹ הַכֹּהֶנֶת, שֶׁהֲרֵי נֶאֶסְרָה עָלָיו וַעֲדַיִן זִקָּתוֹ עָלֶיהָ — הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁאֵין הַגֵּט פּוֹסֵל הַיְבָמָה אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם. וְכֵן כֹּהֶנֶת חֲלוּצָה אוֹ שְׁנִיָּה שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן — אוֹכֶלֶת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אַיְלוֹנִית — הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה.