menu
small logo

חזור

הלכות תרומות

פרק ג

תְּרוּמָה גְּדוֹלָה — אֵין לָהּ שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רֵאשִׁית דְּגָנְךָ" (דברים יח,ד) — כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ חִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי. וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יַפְרִישׁ אֶלָּא כַּשִּׁעוּר שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִשְׂרֵפָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה — יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ כָּל שֶׁהוּא לְכַתְּחִלָּה.

וְכַמָּה הוּא שִׁעוּרָהּ שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים? עַיִן יָפָה — אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, וְהַבֵּינוֹנִית — אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, וְעַיִן רָעָה — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. וְלֹא יִפְחֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים.

כָּל תְּרוּמָה שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ, כְּגוֹן תְּרוּמַת הֶחָרוּבִין וְהַכְּלֵיסִין — נִטֶּלֶת לְכַתְּחִלָּה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. וְאֵלּוּ נִטָּלִין אֶחָד מִשִּׁשִּׁים: תְּרוּמַת גִּדּוּלֵי תְּרוּמָה, וְעֵרוּבֵי תְּרוּמָה, וּתְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁהָיְתָה הַטֻּמְאָה בְּאֹנֶס אוֹ בִּשְׁגָגָה, וּתְרוּמַת הֶקְדֵּשׁ, וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ, וּתְרוּמַת הַקֶּצַח וְהַכְּלֵסִין וְהֶחָרוּבִין וְהַגִּמְזִיּוֹת וְהַתֻּרְמוֹסִין וּשְׂעוֹרִים אֱדוֹמִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּפֵרוֹת עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. וְכֵן הָאַפִּטְרוֹפִּין, כְּשֶׁתּוֹרְמִין פֵּרוֹת יְתוֹמִים — תּוֹרְמִין אֶחָד מִשִּׁשִּׁים.

אֵין תּוֹרְמִין תְּרוּמָה זוֹ לֹא בְּמִדָּה וְלֹא בְּמִשְׁקָל וְלֹא בְּמִנְיָן, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ שִׁעוּר, אֶלָּא אוֹמֵד וּמַפְרִישׁ בְּדַעְתּוֹ כְּמוֹ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי. וְלֹא יִתְרֹם בְּסַל וּבְקֻפָּה שֶׁמִּדָּתָן יְדוּעָה, אֲבָל תּוֹרֵם הוּא בָּהֶן חֶצְיָן אוֹ שְׁלִישָׁן. וְלֹא יִתְרֹם בִּסְאָה חֶצְיָהּ, שֶׁחֶצְיָהּ מִדָּה.

הַמַּרְבֶּה בַּתְּרוּמָה, הוֹאִיל וְשִׁיֵּר מִקְצָת חֻלִּין — הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה. אֲבָל אִם אָמַר: ‘כָּל הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ תְּרוּמָה' — לֹא אָמַר כְּלוּם. הַמִּתְכַּוֵּן לִתְרֹם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. נִתְכַּוֵּן לִתְרֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וְעָלְתָה בְּיָדוֹ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים — אֵינָהּ תְּרוּמָה.

הַמַּפְרִישׁ תְּרוּמָה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. תָּרַם וְעָלְתָה בְּיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וְחָזַר וְהוֹסִיף לְשֵׁם תְּרוּמָה — אוֹתָהּ הַתּוֹסֶפֶת חַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת, וּמַפְרִישׁ מִמֶּנָּה הַכֹּהֵן הַמַּעַשְׂרוֹת וְאַחַר כָּךְ יֹאכְלֶנָּה.

תָּרַם וְעָלְתָה בְּיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וְאַחַת — הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם פַּעַם שְׁנִיָּה כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַשִּׁעוּר שֶׁבְּדַעְתּוֹ. וְהַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת, יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישָׁהּ בְּמִדָּה אוֹ בְּמִשְׁקָל אוֹ בְּמִנְיָן, אֲבָל לֹא יַפְרִישֶׁנָּה אֶלָּא מִן הַמֻּקָּף, כָּרִאשׁוֹנָה.

הַמַּפְרִישׁ מִקְצָת הַתְּרוּמָה — אוֹתוֹ הַמִּקְצָת אֵינוֹ תְּרוּמָה, וַהֲרֵי הוּא כְּחוֹלֵק הַכְּרִי, וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת אוֹתוֹ מִקְצָת מִמֶּנּוּ, וְלֹא יַפְרִישׁ עָלָיו מִפֵּרוֹת אֲחֵרוֹת.

הִפְרִישׁ מִקְצָת תְּרוּמָה מִכְּרִי זֶה וּמִקְצָת תְּרוּמָה מִכְּרִי אַחֵר — הֲרֵי זֶה לֹא יִתְרֹם מִזֶּה עַל זֶה.

הָאוֹמֵר: ‘תְּרוּמַת הַכְּרִי הַזֶּה לְתוֹכוֹ': אִם אָמַר ‘בִּצְפוֹנוֹ' אוֹ ‘בִּדְרוֹמוֹ' — קָרָא שֵׁם, וְחַיָּב לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָתוֹ; וְאִם לֹא עִיֵּן מָקוֹם — לֹא אָמַר כְּלוּם.

אָמַר: ‘תְּרוּמַת הַכְּרִי הַזֶּה וְהַכְּרִי הַזֶּה בָּזֶה' — מָקוֹם שֶׁנִּסְתַּיְּמָה תְּרוּמָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שָׁם נִסְתַּיְּמָה תְּרוּמָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי.

תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר — אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ בְּאֹמֶד, אֶלָּא מְדַקְדֵּק בְּשִׁעוּרָהּ, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי שִׁעוּרָהּ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה.

דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד — מוֹדֵד, וְדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִשָּׁקֵל — שׁוֹקֵל, וְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִמְנוֹתוֹ — מוֹנֶה. הָיָה אֶפְשָׁר לִמְנוֹתוֹ וּלְשָׁקְלוֹ וּלְמָדְדוֹ — הַמּוֹנֶה מְשֻׁבָּח, וְהַמּוֹדֵד מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ, וְהַשּׁוֹקֵל מְשֻׁבָּח מִשְּׁנֵיהֶן.

מִצְוַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁיַּפְרִישׁ אוֹתָהּ בֶּן לֵוִי מִמַּעַשְׂרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וכו' (במדבר יח,כו). וְיֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל לְהַפְרִישׁ אוֹתָהּ וְלִתְּנָהּ לַכֹּהֵן, וְיִתֵּן הַמַּעֲשֵׂר לַלֵּוִי אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָתוֹ, שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כְּשֶׁהוּא שִׁבֳּלִים, קֹדֶם שֶׁיָּדוּשׁ וְיַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וּנְתָנוֹ לַלֵּוִי — אֵין הַלֵּוִי חַיָּב לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה אַחַר שֶׁיְּדוּשֶׁנּוּ, אֶלָּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּלְבַד.

אֲבָל אִם דָּשׁ יִשְׂרָאֵל, וְהִפְרִישׁ הַמַּעֲשֵׂר מִן הַדָּגָן קֹדֶם שֶׁיַּפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וּנְתָנוֹ לַלֵּוִי — חַיָּב הַלֵּוִי לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר; מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה דָּגָן — נִתְחַיֵּב בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “רֵאשִׁית דְּגָנְךָ" (דברים יח,ד).

בֶּן לֵוִי שֶׁלָּקַח הַמַּעֲשֵׂר שִׁבֳּלִים — לֹא יִתֵּן תְּרוּמָתוֹ לַכֹּהֵן שִׁבֳּלִים, אֶלָּא קוֹנְסִין אוֹתוֹ לָדוּשׁ וְלִזְרוֹת וְלִתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר מִן הַדָּגָן. וְאֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ מַעְשַׂר הַתֶּבֶן אוֹ הָעֵצָה. וְאִם הִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שִׁבֳּלִים כְּמוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ — הֲרֵי זֶה כּוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לַכֹּהֵן אֶת הַזֶּרַע וְאֶת הַתֶּבֶן. וּמִפְּנֵי מָה קָנְסוּ אוֹתוֹ לִכְתֹּשׁ? מִפְּנֵי שֶׁלָּקַח הַמַּעֲשֵׂר שִׁבֳּלִים וְהִפְקִיעַ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה.

בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לַלֵּוִי: ‘כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא: מַעֲשֵׂר לְךָ בְּיָדִי' — אֵין חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ, שֶׁהֲרֵי אָבִיו הִפְרִישׁ תְּרוּמָתוֹ, וּלְפִיכָךְ צִוָּהוּ שֶׁזֶּה הַמַּעֲשֵׂר לִפְלוֹנִי הַלֵּוִי. וְאִם אָמַר לוֹ: ‘אָמַר לִי אַבָּא: כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי' — חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ.

תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהָיָה בָּהּ אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בַּשְּׁמִינִית — מוֹלִיכָהּ לַכֹּהֵן. פָּחוֹת מִכָּאן — אֵינוֹ מִטַּפֵּל בָּהּ לְהוֹלִיכָהּ, אֶלָּא מַשְׁלִיכָהּ בָּאוּר וְשׂוֹרְפָהּ. וּבַיַּיִן וּבַשֶּׁמֶן — אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא מוֹלִיכָהּ לַכֹּהֵן, וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וַדָּאִית וּטְהוֹרָה. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה אוֹ שֶׁהָיְתָה שֶׁל דְּמַאי, אִם אֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר — אֵינוֹ מִטַּפֵּל בָּהּ, אֶלָּא שׂוֹרְפָהּ.

אֵין תּוֹרְמִין תְּרוּמָה גְּדוֹלָה אֶלָּא מִן הַמֻּקָּף. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה בְּבַיִת זֶה וַחֲמִשִּׁים סְאָה בְּבַיִת אַחֵר — לֹא יַפְרִישׁ מֵאֶחָד מֵהֶן שְׁתֵּי סְאִין עַל הַמֵּאָה, שֶׁנִּמְצָא מַפְרִישׁ מִמָּקוֹם עַל מָקוֹם אַחֵר. וְאִם הִפְרִישׁ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַמֻּפְרָשׁ שָׁמוּר. אֲבָל אִם הָיָה טָעוּן כַּדֵּי יַיִן וְשֶׁמֶן, וְרָאָה שֶׁהֵן מִשְׁתַּבְּרִין, וְאָמַר: ‘הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה עַל פֵּרוֹת שֶׁבְּבֵיתִי' — לֹא אָמַר כְּלוּם.

פֵּרוֹת הַמְפֻזָּרִין בְּתוֹךְ הַבַּיִת אוֹ שְׁתֵּי מְגוּרוֹת שֶׁבְּבַיִת אֶחָד — תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. שַׂקֵּי תְּבוּאָה וְעִגּוּלֵי דְּבֵלָה וְחָבִיּוֹת שֶׁל גְּרוֹגָרוֹת, אִם הָיוּ בְּהַקָּפָה אַחַת — תּוֹרְמִין מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן: עַד שֶׁלֹּא סָתַם אֶת פִּיהֶן — תּוֹרֵם מֵאַחַת עַל הַכֹּל; וּמִשֶּׁסָּתַם — תּוֹרֵם מִכָּל אַחַת וְאַחַת.

הָיָה מְלַקֵּט גַּפֵּי יָרָק וּמַנִּיחַ בַּגִּנָּה — תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. הֵבִיא מִין אַחֵר בֵּינֵיהֶן — תּוֹרֵם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. הֵבִיא מִינִין הַרְבֵּה בְּקֻפָּה, כְּרוּב מִלְּמַעְלָה וּכְרוּב מִלְּמַטָּה וּמִין אַחֵר בָּאֶמְצַע — לֹא יִתְרֹם מִן הָעֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן. וְאִם הִקִּיף חֲמִשָּׁה צִבּוּרִין בַּגֹּרֶן — תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל, בִּזְמַן שֶׁעִקַּר הַגֹּרֶן קַיָּם. אֵין עִקַּר הַגֹּרֶן קַיָּם — תּוֹרֵם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר — מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף, שֶׁנֶּאֱמַר: “מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם... תָּרִימוּ" וכו' (במדבר יח,כח-כט). אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂר אֶחָד בִּמְדִינָה זוֹ וּמַעֲשֵׂר אַחֵר בִּמְדִינָה אַחֶרֶת — מַפְרִישׁ תְּרוּמָה אַחַת עַל הַכֹּל. וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא מִן הַמֻּקָּף, וַאֲפִלּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.

בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָתוֹ, וְהִנִּיחוֹ לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלָיו וְהוֹלֵךְ וְהוּא בְּטִבְלוֹ — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיי" (במדבר יח,כד) — מְלַמֵּד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת כֻּלּוֹ תְּרוּמָה לְאַחֵר.

הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלָיו וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כֻּלּוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְיִתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן — לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ" (במדבר יח,כט): בִּזְמַן שֶׁקָּדָשָׁיו בְּתוֹכוֹ — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים; אֵין קָדָשָׁיו בְּתוֹכוֹ — אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים.

וְכֵן הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ טְבוּלִין לִתְרוּמָה. וְאִם הִנִּיחָן לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ טְבוּלִין לְמַעֲשֵׂר.

כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת — מַפְרִישִׁין אוֹתָן עַל הַסֵּדֶר. כֵּיצַד? מַפְרִישׁ בִּכּוּרִים תְּחִלָּה לַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ מַעְשַׂר עָנִי. וְהַמַּקְדִּים שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן אוֹ מַעֲשֵׂר לַתְּרוּמָה אוֹ שֶׁהִקְדִּים תְּרוּמָה לַבִּכּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.

וּמִנַּיִן שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה? שֶׁנֶּאֱמַר: “מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" (שמות כב,כח) — לֹא תְּאַחֵר דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּימוֹ. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה.

הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאֶחָד — מַפְרִישׁ אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁלִישׁ, וְאוֹמֵר: ‘אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה שֶׁהִפְרַשְׁתִּי וַהֲרֵי הוּא חֻלִּין, וְהַנִּשְׁאָר מִזֶּה שֶׁהִפְרַשְׁתִּי הוּא תְּרוּמָה עַל הַכֹּל, וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת לְמֵאָה חֻלִּין אֵלּוּ הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה שֶׁהִפְרַשְׁתִּי, וְזֶה הַנִּשְׁאָר יָתֵר עַל הַתְּרוּמָה מִמַּה שֶּׁהִפְרַשְׁתִּי הֲרֵי הוּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל הַכֹּל'.