חזור
הלכות תרומות
פרק טוחָבִית סְתוּמָה מְדַמַּעַת בְּכָל שֶׁהוּא. כֵּיצַד? חָבִית סְתוּמָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּכַמָּה אֲלָפִים חָבִיּוֹת סְתוּמוֹת — נִדְמַע הַכֹּל. נִפְתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת — תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה.
נִתְעָרְבָה חָבִית סְתוּמָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת, וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶן לַיָּם הַגָּדוֹל — הֻתְּרוּ כֻּלָּם, וְאוֹמְרִין: שֶׁל תְּרוּמָה הִיא שֶׁנָּפְלָה, מַה שֶּׁאֵין אוֹמְרִין כֵּן בִּתְאֵנָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶן לַיָּם הַגָּדוֹל, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אַחַת, לְפִי שֶׁהֶחָבִית נְפִילָתָהּ נִכֶּרֶת, וּתְאֵנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ אֵין נְפִילָתָהּ נִכֶּרֶת.
חָבִית סְתוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת, וְנִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן — נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶחָד מִמֵּאָה וְשׁוֹתֶה אוֹתָהּ הֶחָבִית, אֲבָל שְׁאָר הֶחָבִיּוֹת אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ. וְכָל אַחַת וְאַחַת שֶׁתִּפָּתַח מֵהֶן — נוֹטֵל מִמֶּנָּה כְּדֵי דִּמּוּעָהּ, וְשׁוֹתֶה הַשְּׁאָר.
נִתְעָרְבָה חָבִית בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת, וְנִפְתְּחוּ מֵהֶן מֵאָה חָבִיּוֹת — נוֹטֵל מֵהֶן כְּדֵי דִּמּוּעָן חָבִית אַחַת, וְשׁוֹתֶה הַמֵּאָה, וּשְׁאָר הַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת, וְאֵין מַחֲזִיקִין לְאוֹתָהּ חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁהִיא בָּרֹב. אֲפִלּוּ הָיוּ כַּמָּה אֲלָפִים חָבִיּוֹת — כֻּלָּן מְדֻמָּע. וְכָל מַה שֶּׁיִּפָּתַח — נוֹטֵל מִמֶּנּוּ אֶחָד מִמֵּאָה, וְשׁוֹתֶה הַשְּׁיָרִים, וְהַשְּׁאָר מְדֻמָּע.
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת שֶׁהַמְחַמֵּץ וְהַמְתַבֵּל אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. לְפִיכָךְ, אִם רִסֵּק תַּפּוּחַ שֶׁל תְּרוּמָה וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ הָעִסָּה וְהֶחֱמִיצָה — כָּל הָעִסָּה מְדֻמַּעַת, וַאֲסוּרָה לְזָרִים.
בֵּיצָה שֶׁנִּתַּבְּלָה בִּתְבָלִין שֶׁל תְּרוּמָה — אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בּוֹלֵעַ.
שְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הָעִסָּה וְהִגְבִּיהוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְחַמְּצָה — הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאִם נִתְעָרְבָה תְּרוּמָה מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ — בְּנוֹתֵן טַעַם. לְפִיכָךְ, בָּצָל מְחֻתָּךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַתַּבְשִׁיל: אִם הָיָה הַבָּצָל תְּרוּמָה וְהַתַּבְשִׁיל חֻלִּין, וְיֵשׁ בּוֹ טַעַם הַבָּצָל — הֲרֵי הַתַּבְשִׁיל אָסוּר לְזָרִים; וְאִם הָיָה הַתַּבְשִׁיל תְּרוּמָה וְהַבָּצָל חֻלִּין, וְנִמְצָא טַעַם הַתַּבְשִׁיל בַּבָּצָל — הֲרֵי הַבָּצָל אָסוּר לְזָרִים.
עֲדָשִׁים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִיךְ לְתוֹכָן בָּצָל יָבֵשׁ אֶחָד שָׁלֵם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם הָיָה מְחֻתָּךְ — בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם בִּשֵּׁל הַבָּצָל עִם הָעֲדָשִׁים, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ — בְּנוֹתֵן טַעַם. וּשְׁאָר כָּל הַתַּבְשִׁיל, בֵּין שֶׁהִשְׁלִיךְ הַבָּצָל אַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בֵּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ עִם הַתַּבְשִׁיל, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ — מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.
וּמִפְּנֵי מָה בָּצָל אֶחָד שָׁלֵם לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵב מֵהֶן, שֶׁהֲרֵי הוּא שָׁלֵם, וְלֹא פּוֹלֵט לְתוֹכָן, שֶׁכְּבָר נִתְבַּשְּׁלוּ. וְאִם הָיוּ בְּצָלִים רַבִּים — הֲרֵי הֵן כַּמְחֻתָּךְ. וְכֵן אִם נִטְּלָה פִּטְמָתוֹ אוֹ קְלִפָּתוֹ הַחִיצוֹנָה אוֹ שֶׁהָיָה לַח — הֲרֵי הוּא כַּמְחֻתָּךְ. וְהַקַּפְלוֹט, בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ — בְּנוֹתֵן טַעַם.
הַכּוֹבֵשׁ יָרָק שֶׁל חֻלִּין עִם יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְזָרִים, חוּץ מִמִּינֵי בְּצָלִים וְחָצִיר וְשׁוּמִים, שֶׁאִם כָּבַשׁ יָרָק שֶׁל חֻלִּין עִם בְּצָלִים שֶׁל תְּרוּמָה, אוֹ בְּצָלִים חֻלִּין עִם בְּצָלִים שֶׁל תְּרוּמָה — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. כָּבַשׁ יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה עִם בָּצָל שֶׁל חֻלִּין — הֲרֵי הַבָּצָל מֻתָּר לְזָרִים.
זֵיתֵי חֻלִּין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְּרוּמָה: אִם הָיוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּצוּעִין, אוֹ שֶׁהָיוּ שֶׁל חֻלִּין פְּצוּעִים וְשֶׁל תְּרוּמָה שְׁלֵמִים, אוֹ שֶׁכְּבָשָׁן בְּמֵי תְּרוּמָה — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין; אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שְׁלֵמִים, אוֹ שֶׁהָיוּ זֵיתֵי הַתְּרוּמָה פְּצוּעִים וְזֵיתֵי הַחֻלִּין שְׁלֵמִים — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, לְפִי שֶׁהַפְּצוּעִים שׁוֹאֲבוֹת מִן הַשְּׁלֵמִים.
מֵי כְּבָשִׁין וּמֵי שְׁלָקוֹת שֶׁל תְּרוּמָה — הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין לְזָרִים.
הַשֶּׁבֶת: עַד שֶׁלֹּא נָתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה — יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה; וּמִשֶּׁנָּתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה.
הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יֵין תְּרוּמָה: אִם הָיְתָה פַּת חִטִּין — הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; וּפַת שְׂעוֹרִים — אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת.
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְּכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת — הַפַּת מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהּ טַעַם הַכַּמּוֹן אֶלָּא רֵיחוֹ, וְהָרֵיחַ אֵינוֹ אוֹסֵר.
שְׂעוֹרִים שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְבוֹר שֶׁל מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ מֵימָיו — הֲרֵי הֵן מֻתָּרִין, שֶׁאֵין נוֹתֵן טַעַם שֶׁפָּגַם אוֹסֵר.
תִּלְתָּן שֶׁל תְּרוּמָה, הוּא וְעֵצוֹ, שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן, אִם יֵשׁ בְּזֶרַע הַתִּלְתָּן כְּדֵי לִתֵּן לְבַדּוֹ טַעַם בַּיַּיִן — הֲרֵי הַיַּיִן אָסוּר לְזָרִים.
שְׁנֵי כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, אֶחָד תְּרוּמָה וְאֶחָד חֻלִּין, מָזַג כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּמַיִם וְאַחַר כָּךְ עֵרְבָן — רוֹאִין אֶת יֵין הַחֻלִּין כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וּכְאִלּוּ יֵין הַתְּרוּמָה נִתְעָרֵב בַּמַּיִם, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מִינוֹ: אִם רָאוּי אוֹתוֹ הַמַּיִם לְבַטֵּל טַעַם יֵין הַתְּרוּמָה — הֲרֵי הַכֹּל מֻתָּר לְזָרִים; וְאִם לָאו — אָסוּר, שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין הַמַּיִם מַעֲלֶה אֶת הַיַּיִן.
יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי פֵּרוֹת — יְדִיחֵם וְהֵן מֻתָּרוֹת. וְכֵן שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי פֵּרוֹת — יְדִיחֵם וְהֵן מֻתָּרוֹת. נָפַל הַשֶּׁמֶן עַל גַּבֵּי יַיִן — יַקְפֶּה אוֹתוֹ, וְהַיַּיִן מֻתָּר לְזָרִים. נָפַל עַל גַּבֵּי הַצִּיר — יַקְפֶּה אוֹתוֹ, וְיִטֹּל קְלִיפָּה מֵעַל הַצִּיר, כְּדֵי שֶׁיָּסִיר כָּל הַצִּיר שֶׁבּוֹ טַעַם הַשֶּׁמֶן.
קְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ תְּרוּמָה — לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חֻלִּין. וְאִם בִּשֵּׁל — בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם שָׁטַף הַקְּדֵרָה בְּמַיִם אוֹ בְּיַיִן — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְבַשֵּׁל בָּהּ. בִּשֵּׁל בְּמִקְצָת הַכְּלִי — אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁטֹף אֶת כֻּלּוֹ, אֶלָּא שׁוֹטֵף מְקוֹם הַבִּשּׁוּל בִּלְבַד.
תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְהַחַלָּה וְהַבִּכּוּרִים — כֻּלָּן נִקְרְאוּ תְּרוּמָה. בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר הוּא אוֹמֵר: “וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יי" (במדבר יח,כו), וְאוֹמֵר: “כִּתְרוּמַת גֹּרֶן" וכו' (שם טו,כ). וּבַחַלָּה הוּא אוֹמֵר: “חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (שם), וְנֶאֱמַר: “לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וכו' וּתְרוּמַת יָדֶךָ" (דברים יב,יז), וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם שֶׁלֹּא פֵּרְטוֹ בְּפָסוּק זֶה חוּץ מִן הַבִּכּוּרִים, וּבָהֶן נֶאֱמַר: “וּתְרוּמַת יָדֶךָ". הָא לָמַדְתָּה שֶׁהֵן קְרוּאִין תְּרוּמָה.
לְפִיכָךְ דִּין אַרְבַּעְתָּן לְעִנְיַן אֲכִילָה וְדִמּוּעַ אֶחָד הוּא: כֻּלָּן עוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאִם נִטְמְאוּ — יִשָּׂרְפוּ. וְדִין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי בְּכָל אֵלּוּ הַדְּרָכִים כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל וַדַּאי, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל אֲכִילָתָהּ.
כָּל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה — מְבָרֵךְ בִּרְכַּת אוֹתוֹ מַאֲכָל, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ: ‘אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה'. וְכָךְ קִבַּלְנוּ, וּרְאִינוּם מְבָרְכִין אֲפִלּוּ בְּחַלַּת חוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁגַּם אֲכִילַת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל כָּעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם" (במדבר יח,ז).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן