menu
small logo

חזור

הלכות מתנות עניים

פרק ט

כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל — חַיָּבִין לְהַעֲמִיד מֵהֶן גַּבָּאֵי צְדָקָה אֲנָשִׁים יְדוּעִים וְנֶאֱמָנִין שֶׁיִּהְיוּ מְחַזְּרִין עַל הָעָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וְלוֹקְחִין מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִתֵּן וְדָבָר הַקָּצוּב עָלָיו, וְהֵן מְחַלְּקִין הַמָּעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי וְעָנִי מְזוֹנוֹת הַמַּסְפִּיקִין לְשִׁבְעַת יָמִים, וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה.

וְכֵן מַעֲמִידִין גַּבָּאִין שֶׁלּוֹקְחִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִכָּל חָצֵר וְחָצֵר פַּת וּמִינֵי מַאֲכָל וּפֵרוֹת, אוֹ מָעוֹת מִמִּי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב לְפִי שָׁעָה, וּמְחַלְּקִין אֶת הַגָּבוּי לָעֶרֶב בֵּין הָעֲנִיִּים, וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי מִמֶּנּוּ פַּרְנָסַת יוֹמוֹ, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא תַּמְחוּי.

מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. אֲבָל הַתַּמְחוּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בּוֹ. וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט הַיּוֹם שֶׁיִּהְיוּ גַּבָּאֵי הַקֻּפָּה מְחַזְּרִין בְּכָל יוֹם וּמְחַלְּקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

בַּתַּעֲנִיּוֹת מְחַלְּקִין מְזוֹנוֹת לָעֲנִיִּים. וְכָל תַּעֲנִית שֶׁאָכְלוּ הָעָם וְלָנוּ וְלֹא חִלְּקוּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים — הֲרֵי אֵלּוּ כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּקַּבָּלָה: "צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (ישעיהו א,כא). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא חִלְּקוּ הַפַּת וְהַפֵּרוֹת שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ הַפַּת, כְּגוֹן תְּמָרִים אוֹ עֲנָבִים. אֲבָל אִם אֵחֲרוּ הַמָּעוֹת אוֹ הַחִטִּים — אֵינָן כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים.

הַקֻּפָּה אֵינָהּ נִגְבֵּית אֶלָּא בִּשְׁנַיִם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם. וּמֻתָּר לְהַאֲמִין אֶחָד עַל הַמָּעוֹת שֶׁל קֻפָּה. וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּקֶת אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד דֵּי מַחְסוֹרוֹ לְשַׁבָּת. וְהַתַּמְחוּי נִגְבֶּה בִּשְׁלֹשָׁה, שֶׁאֵינוֹ דָּבָר קָצוּב, וּמִתְחַלֵּק בִּשְׁלֹשָׁה.

הַתַּמְחוּי נִגְבֶּה בְּכָל יוֹם, וְהַקֻּפָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְהַתַּמְחוּי לַעֲנִיֵּי עוֹלָם, וְהַקֻּפָּה לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר בִּלְבַד.

רַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לַעֲשׂוֹת קֻפָּה תַּמְחוּי וְתַמְחוּי קֻפָּה, וּלְשַׁנּוֹתָן לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ מִצָּרְכֵי צִבּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְנוּ כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁגָּבוּ. וְאִם הָיָה בַּמְּדִינָה חָכָם גָּדוֹל שֶׁהַכֹּל גּוֹבִין עַל דַּעְתּוֹ, וְהוּא יְחַלֵּק לָעֲנִיִּים כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאֶה — הֲרֵי זֶה רַשַּׁאי לְשַׁנֵּה אוֹתָן לְכָל מַה שֶּׁיֵּרָאֶה לוֹ מִצָּרְכֵי צִבּוּר.

גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵינָן רַשָּׁאִין לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה בַּשּׁוּק, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זֶה פּוֹרֵשׁ לַשַּׁעַר וְזֶה פּוֹרֵשׁ לַחֲנוּת וְגוֹבִין.

מָצָא הַגַּבַּאי מָעוֹת בַּשּׁוּק — לֹא יִתְּנֵם בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָן לְתוֹךְ אַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם.

הָיָה הַגַּבַּאי נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה, וּפְרָעוֹ בַּשּׁוּק — לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא יִתְּנֵם לְתוֹךְ אַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם. וְלֹא יִמְנֶה מְעוֹת הַקֻּפָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֶלָּא אֶחָד אֶחָד, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיי וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב,כב).

גַּבָּאֵי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶן עֲנִיִּים לְחַלֵּק — מְצָרְפִין הַמָּעוֹת דִּינָרִין לַאֲחֵרִים, וְאֵין מְצָרְפִין לְעַצְמָן. גַּבָּאֵי תַּמְחוּי שֶׁאֵין לָהֶן עֲנִיִּים לְחַלֵּק — מוֹכְרִין לַאֲחֵרִים, וְאֵין מוֹכְרִין לְעַצְמָן. וְאֵין מְחַשְּׁבִין בַּצְּדָקָה עִם גַּבָּאֵי צְדָקָה וְלֹא בַּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִּזְבָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים" (מלכים ב כב,ז).

מִי שֶׁיָּשַׁב בַּמְּדִינָה שְׁלֹשִׁים יוֹם — כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לַקֻּפָּה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה. יָשַׁב בָּהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים — כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן הַתַּמְחוּי. יָשַׁב בָּהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים — כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה בִּכְסוּת שֶׁמְּכַסִּין בָּהּ עֲנִיֵּי הָעִיר. יָשַׁב שָׁם תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים — כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לִקְבוּרָה שֶׁקּוֹבְרִין בָּהּ אֶת הָעֲנִיִּים וְעוֹשִׂין לָהֶם כָּל צָרְכֵי קְבוּרָה.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת — אָסוּר לוֹ לִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. הָיְתָה לוֹ מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת — לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה. הָיָה לוֹ מָאתַיִם זוּז אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶן, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶן — הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי. הָיָה לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר, אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְּאֶחָד — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח. הָיוּ בְּיָדוֹ מָעוֹת וַהֲרֵי הֵן עָלָיו חוֹב, אוֹ שֶׁהָיוּ מְמֻשְׁכָּנִין לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח.

עָנִי שֶׁצָּרַךְ, וְיֵשׁ לוֹ חָצֵר וּכְלֵי בַּיִת, אֲפִלּוּ הָיוּ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, אֶלָּא מֻתָּר לִקַּח, וּמִצְוָה לִתֵּן לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּכְלֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַצָּעוֹת וּמַלְבּוּשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ לוֹ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, כְּגוֹן מַגְרֵדָה אוֹ עֱלִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — מוֹכְרָן וְלוֹקֵחַ פָּחוּת מֵהֶן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לִגְבּוֹת מִן הָעָם. אֲבָל אַחַר שֶׁגָּבָה הַצְּדָקָה — מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר כֵּלָיו וְלִקַּח אֲחֵרִים פְּחוּתִין מֵהֶן, וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל.

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר וְתַמּוּ לוֹ הַמָּעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל עַתָּה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי וְלֵהָנוֹת מִן הַצְּדָקָה, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי עָנִי הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְעָנִי שֶׁהֶעֱשִׁיר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם.

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאִם מְכָרָן עַתָּה בִּימֵי הַגְּשָׁמִים מוֹכֵר בְּזוֹל, וְאִם הִנִּיחָן עַד יְמוֹת הַחַמָּה מוֹכְרָן בְּשָׁוְיֵהֶן — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר, אֶלָּא מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מַעְשַׂר עָנִי עַד חֲצִי דְּמֵיהֶן, וְלֹא יִדְחֹק עַצְמוֹ וְיִמְכֹּר שֶׁלֹּא בִּזְמַן מְכִירָה.

הָיוּ שְׁאָר הָאָדָם מוֹכְרִין בְּיֹקֶר, וְהוּא אֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶלָּא בְּזוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּחוּק וְטָרוּד — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר, אֶלָּא אוֹכֵל מַעְשַׂר עָנִי וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּמְכֹּר בְּשָׁוֶה, וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֵינוֹ דָּחוּק לִמְכֹּר.

עָנִי שֶׁגָּבוּ לוֹ כְּדֵי לְהַשְׁלִים מַחְסוֹרוֹ, וְהוֹתִירוּ עַל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ — הַמּוֹתָר שֶׁלּוֹ. וּמוֹתַר עֲנִיִּים — לַעֲנִיִּים. מוֹתַר שְׁבוּיִים — לִשְׁבוּיִים. מוֹתַר שָׁבוּי — לְאוֹתוֹ שָׁבוּי. מוֹתַר מֵתִים — לַמֵּתִים. מוֹתַר הַמֵּת — לְיוֹרְשָׁיו.

עָנִי שֶׁנָּתַן פְּרוּסָה לַתַּמְחוּי אוֹ פְּרוּטָה לַקֻּפָּה — מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְאִם לֹא נָתַן — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן. נָתְנוּ לוֹ בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְהֶחֱזִיר לָהֶם אֶת הַשְּׁחָקִים — מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְאִם לֹא נָתַן — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן.