חזור
הלכות מתנות עניים
פרק דאֵי זֶה הוּא לֶקֶט? זֶה הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ הַמַּגָּל בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה אוֹ הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ כְּשֶׁיְּקַבֵּץ הַשִּׁבֳּלִים וְיִקְצֹר, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַנּוֹפֵל שִׁבֹּלֶת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. אֲבָל אִם נָפְלוּ שָׁלֹשׁ כְּאַחַת — הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן לְבַעַל הַשָּׂדֶה. וְהַנּוֹפֵל מֵאַחַר הַמַּגָּל אוֹ מֵאַחַר הַיָּד, אֲפִלּוּ שִׁבֹּלֶת אַחַת — אֵינָהּ לֶקֶט.
הָיָה קוֹצֵר בְּיָדוֹ בְּלֹא מַגָּל — הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ אֵינוֹ לֶקֶט. אֲבָל הַתּוֹלֵשׁ דְּבָרִים שֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתָן — הַנּוֹפֵל מִתּוֹךְ יָדוֹ לֶקֶט. הָיָה קוֹצֵר אוֹ תּוֹלֵשׁ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתָּלֵשׁ, וְאַחַר שֶׁקָּצַר מְלֹא זְרוֹעוֹ אוֹ תָּלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל מִיָּדוֹ עַל הָאָרֶץ — הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
הָיָה קוֹצֵר וְנִשְׁאֲרָה שִׁבֹּלֶת אַחַת לֹא נִקְצְרָה, וְנִקְצַר כָּל שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ: אִם הָיָה רֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה שֶׁבְּצִדָּהּ וִיכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה — הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְאִם לָאו — הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים.
הָיוּ שְׁתֵּי שִׁבֳּלוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ, הַפְּנִימִית יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה, וְהַחִיצוֹנָה יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַפְּנִימִית וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה — הַפְּנִימִית נִצֶּלֶת וּמַצֶּלֶת אֶת הַחִיצוֹנָה, שֶׁהֲרֵי הִיא כְּנוֹפֶלֶת מִתּוֹךְ הַמַּגָּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְצְרָה. וְהַשִּׁבֳּלִין שֶׁבַּקַּשׁ — הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה.
הָרוּחַ שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֳמָרִים וְנִתְעָרֵב קָצִיר שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת עִם הַלֶּקֶט — אוֹמְדִין אֶת הַשָּׂדֶה כַּמָּה לֶקֶט הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְנוֹתֵן לָעֲנִיִּים, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אֹנֶס. וְכַמָּה הוּא שִׁעוּר זֶה? אַרְבַּעַת קַבִּין תְּבוּאָה לְכָל בֵּית כּוֹר.
לֶקֶט שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ וְלֹא לִקְּטוּהוּ עֲנִיִּים, וּבָא בַּעַל הַבַּיִת וְהִגְדִּישׁ אֶת הַקָּצִיר שֶׁלּוֹ עַל הָאָרֶץ, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מְפַנֶּה אֶת הַגָּדִישׁ שֶׁלּוֹ כֻּלּוֹ לְמָקוֹם אֶחָד, וְכָל הַשִּׁבֳּלִים הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ כֻּלָּן לָעֲנִיִּים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זוֹ הִיא מֵהֶן שֶׁהָיְתָה לֶקֶט, וּסְפֵק מַתְּנוֹת עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּעֲזֹב" (ויקרא יט,י; כג,כב) — הַנַּח לִפְנֵיהֶם מִשֶּׁלְּךָ.
וְלָמָּה אֵין אוֹמְדִין אוֹתָהּ וְיִתֵּן לָעֲנִיִּים מַה שֶּׁרְאוּיָה לַעֲשׂוֹת לֶקֶט? מִפְּנֵי שֶׁעָבַר וְהִגְדִּישׁ עַל הַלֶּקֶט, קְנָסוּהוּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה שׁוֹגֵג, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַלֶּקֶט שְׂעוֹרִים וְהִגְדִּישׁ עָלָיו חִטִּים, וַאֲפִלּוּ קָרָא לָעֲנִיִּים וְלֹא בָּאוּ, וַאֲפִלּוּ הִגְדִּישׁוּהוּ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ — כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ הֲרֵי הֵן לָעֲנִיִּים.
הַצָּרִיךְ לְרַבֵּץ אֶת שָׂדֵהוּ קֹדֶם שֶׁיְּלַקְּטוּ הָעֲנִיִּים לֶקֶט שֶׁבָּהּ: אִם הֶזֵּקוֹ מְרֻבֶּה עַל הֶפְסֵד הַלֶּקֶט — מֻתָּר לְרַבֵּץ; וְאִם הֶפְסֵד הַלֶּקֶט מְרֻבֶּה עַל הֶזֵּקוֹ — אָסוּר לְרַבֵּץ. וְאִם קִבֵּץ אֶת כָּל הַלֶּקֶט וְהִנִּיחוֹ עַל הַגָּדֵר עַד שֶׁיָּבֹא הֶעָנִי וְיִטְּלֶנּוּ — הֲרֵי זוֹ מִדַּת חֲסִידוּת.
זְרָעִים הַנִּמְצָאִים בְּחָרְרֵי הַנְּמָלִים: אִם הָיוּ הַחוֹרִים בְּתוֹךְ הַקָּמָה — הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁאֵין לָעֲנִיִּים מַתָּנָה בְּתוֹךְ הַקָּמָה; וְאִם הָיוּ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּקְצַר — הֲרֵי זֶה שֶׁל עֲנִיִּים, שֶׁמָּא מִן הַלֶּקֶט גֵּרְרוּהוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא שָׁחוֹר, אֵין אוֹמְרִין: הֲרֵי זֶה מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, שֶׁסְּפֵק הַלֶּקֶט לֶקֶט.
שִׁבֹּלֶת שֶׁל לֶקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בַּגָּדִישׁ — הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ שְׁתֵּי שִׁבֳּלוֹת, וְאוֹמֵר עַל אַחַת מֵהֶן: 'אִם הַלֶּקֶט הִיא זוֹ — הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים, וְאִם אֵינָהּ לֶקֶט — הֲרֵי הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בָּהֶן שִׁבֹּלֶת זוֹ קְבוּעִין בְּשִׁבֹּלֶת שְׁנִיָּה'. וְחוֹזֵר וּמַתְנֶה כֵּן עַל שִׁבֹּלֶת שְׁנִיָּה. וְנוֹתֵן אֶת אַחַת מֵהֶן לֶעָנִי, וְהָאַחֶרֶת תִּהְיֶה מַעֲשֵׂר.
לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם אֶת הַפּוֹעֵל עַל מְנַת שֶׁיְּלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. אֲבָל הָאֲרִיסִין וְהֶחָכוֹרוֹת וְהַמּוֹכֵר קוֹמָתוֹ לִקְצֹר — יְלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. וְיֵשׁ לַפּוֹעֵל לְהָבִיא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לְלַקֵּט אַחֲרָיו, וַאֲפִלּוּ שְׂכָרוֹ לִטֹּל חֲצִי הַקָּצִיר אוֹ שְׁלִישׁוֹ אוֹ רְבִיעוֹ בִּשְׂכָרוֹ.
מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לְלַקֵּט, אוֹ שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת אֶחָד וּמוֹנֵעַ אֶת אֶחָד, אוֹ שֶׁסִּיַּע אֶת אֶחָד מֵהֶם עַל חֲבֵרוֹ — הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים.
וְאָסוּר לְאָדָם לְהַרְבִּיץ אֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ הָעֲנִיִּים וְיִבְרְחוּ.
הָיוּ שָׁם עֲנִיִּים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִטֹּל לֶקֶט: אִם יָכוֹל בַּעַל הַבַּיִת לְמַחוֹת בְּיָדָן — מְמַחֶה, וְאִם לָאו — מַנִּיחָן, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
הַמַּפְקִיר אֶת הַלֶּקֶט עִם נְפִילַת רֻבּוֹ — אֵינוֹ הֶפְקֵר. מֵאַחַר שֶׁנָּשַׁר רֻבּוֹ, אֵין לוֹ בּוֹ רְשׁוּת.
אֵי זֶה הוּא פֶּרֶט? זֶה גַּרְגֵּר אֶחָד אוֹ שְׁנֵי גַּרְגְּרִים הַנִּפְרָטִים מִן הָאֶשְׁכּוֹל בִּשְׁעַת הַבְּצִירָה. נָפְלוּ שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּבַת אַחַת — אֵינוֹ פֶּרֶט.
הָיָה בּוֹצֵר וְכָרַת אֶת הָאֶשְׁכּוֹל, וְהֻסְבַּךְ בֶּעָלִים וְנָפַל לָאָרֶץ וְנִפְרַט — אֵינוֹ פֶּרֶט.
הָיָה בּוֹצֵר וּמַשְׁלִיךְ לָאָרֶץ, כְּשֶׁמְּפַנֶּה הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, אֲפִלּוּ חֲצִי אֶשְׁכּוֹל שֶׁנִּמְצָא שָׁם – פֶּרֶט. וְכֵן אֶשְׁכּוֹל שָׁלֵם שֶׁנִּפְרַט שָׁם – הֲרֵי הוּא פֶּרֶט. וְהַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בּוֹצֵר — הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים.
אֵי זוֹ הִיא עוֹלֶלֶת? זֶה אֶשְׁכּוֹל הַקָּטָן שֶׁאֵינוֹ מְעֻבֶּה כָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, שֶׁאֵין לוֹ כָּתֵף וְאֵין עֲנָבָיו נוֹטְפוֹת זוֹ עַל זוֹ אֶלָּא מְפֻזָּרוֹת. יֵשׁ לָהּ כָּתֵף וְאֵין לָהּ נָטֵף, נָטֵף וְאֵין לָהּ כָּתֵף — הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַכֶּרֶם. וְאִם סָפֵק — לָעֲנִיִּים.
אֵי זֶה הוּא כָּתֵף? פְּסִיגִין הַמְחֻבָּרוֹת בַּשִּׁדְרָה זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. נָטֵף? עֲנָבִים הַמְחֻבָּרוֹת בַּשִּׁדְרָה וְיוֹרְדוֹת, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעֲנָבִים שֶׁבָּעוֹלֵלוֹת נוֹגְעִין בְּפַס יָדוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹלֵל? מִפְּנֵי שֶׁהוּא לִשְׁאָר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת כָּעוֹלֵל לָאִישׁ.
וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב לִבְצֹר הָעוֹלֵלוֹת וְלִתְּנָן לָעֲנִיִּים, אֶלָּא הֵן בּוֹצְרִין אוֹתָן לְעַצְמָן. וְגַרְגֵּר יְחִידִי — הֲרֵי הוּא עוֹלֶלֶת.
זְמוֹרָה שֶׁהָיָה בָּהּ אֶשְׁכּוֹל, וּבָאַרְכֻּבָּה שֶׁל זְמוֹרָה עוֹלֶלֶת: אִם נִקְרֶצֶת עִם הָאֶשְׁכּוֹל — הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַכֶּרֶם, וְאִם לָאו — הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִּים.
כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת — הֲרֵי הוּא שֶׁל עֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" (ויקרא יט,י) — אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת. וְאֵין הַפֶּרֶט וְהָעוֹלֵלוֹת נוֹהֲגִין אֶלָּא בַּכֶּרֶם בִּלְבַד.
אֵין הָעֲנִיִּים זוֹכִין לִקַּח פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת עַד שֶׁיַּתְחִיל בַּעַל הַכֶּרֶם לִבְצֹר אֶת כַּרְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי תִבְצֹר... לֹא תְעוֹלֵל" (דברים כד,כא). וְכַמָּה יִבְצֹר וְיִהְיוּ זוֹכִין בָּהֶן? שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין רְבִיעַ.
הַמַּקְדִּישׁ אֶת כַּרְמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת — אֵין הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים. וְאִם מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת — הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים, וְיִתְּנוּ שְׂכַר גִּדּוּלָם לַהֶקְדֵּשׁ.
הַזּוֹמֵר אֶת הַגֶּפֶן אַחַר שֶׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת — הֲרֵי זֶה זוֹמֵר כְּדַרְכּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁכּוֹרֵת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, כָּךְ כּוֹרֵת הָעוֹלֵלוֹת.
גּוֹי שֶׁמָּכַר כַּרְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לִבְצֹר — חַיָּב בָּעוֹלֵלוֹת. יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִין בַּכֶּרֶם — חֶלְקוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל חַיָּב, וְשֶׁל גּוֹי פָּטוּר.
בֶּן לֵוִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ מַעֲשֵׂר טֶבֶל וּמָצָא בּוֹ עוֹלֵלוֹת — נוֹתְנָם לֶעָנִי. וְאִם נִקְרֶצֶת עִם הָאֶשְׁכּוֹל — יֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר.
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים וּבְצָרָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ: אִם לְאָכְלָן עֲנָבִים — פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הָרְבָעִי, וְחַיָּב בָּעוֹלֵלוֹת; וְאִם בְּצָרָן לִשְׁתּוֹתָן יַיִן — חַיָּב בַּכֹּל, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁיֵּר מִקְצָתָן.