חזור
הלכות שופר וסוכה ולולב
פרק אמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ תְּרוּעַת הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט,א). וְשׁוֹפָר שֶׁתּוֹקְעִין בּוֹ, בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בַּיּוֹבֵל — הוּא קֶרֶן הַכְּבָשִׂים הַכָּפוּף. וְכָל הַשּׁוֹפָרוֹת חוּץ מִקֶּרֶן הַכֶּבֶשׂ — פְּסוּלִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה תְּרוּעָה בְּשׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּיּוֹבֵל: "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה... תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר" (ויקרא כה,ט), וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: מַה תְּרוּעַת יוֹבֵל בְּשׁוֹפָר, אַף תְּרוּעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשׁוֹפָר.
בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשׁוֹפָר אֶחָד, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין, הַשּׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וְהַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר. וְלָמָּה תּוֹקְעִין עִמּוֹ בַּחֲצוֹצְרוֹת? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יי" (תהלים צח,ו). אֲבָל בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת — אֵין תּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּשׁוֹפָר בִּלְבַד.
שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה — אֵין תּוֹקְעִין בּוֹ לְכַתְּחִלָּה, וְאִם תָּקַע בּוֹ — יָצָא. וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, אִם תָּקַע — לֹא יָצָא. שׁוֹפָר הַגָּזוּל שֶׁתָּקַע בּוֹ — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁאֵין הַמִּצְוָה אֶלָּא בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ וְלֹא הִגְבִּיהוֹ הַשּׁוֹמֵעַ, וְאֵין בַּקּוֹל דִּין גָּזֵל. וְכֵן שׁוֹפָר שֶׁל עוֹלָה — לֹא יִתְקַע, וְאִם תָּקַע — יָצָא, שֶׁאֵין בַּקּוֹל דִּין מְעִילָה. וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא נֶהֱנֶה בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל? מִצְווֹת לֹא לֵהָנוֹת נִתְּנוּ. לְפִיכָךְ, הַמֻּדָּר הֲנָיָה מִשּׁוֹפָר — מֻתָּר לִתְקֹעַ בּוֹ תְּקִיעָה שֶׁל מִצְוָה.
שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה — אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת יוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת. כֵּיצַד? הָיָה הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ מֵעֵבֶר נָהָר, וְאֵין לוֹ שׁוֹפָר אֶלָּא הוּא — אֵינוֹ עוֹלֶה בָּאִילָן וְלֹא שָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מְלָאכָה, מִפְּנֵי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר מִצְוַת עֲשֵׂה, וְיוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וּמֻתָּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם אוֹ יַיִן אוֹ חֹמֶץ בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לְצַחְצְחוֹ. וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מֵי רַגְלַיִם לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְווֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו.
שִׁעוּר הַשּׁוֹפָר — כְּדֵי שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיֵרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן. נִסְדַּק לְאָרְכּוֹ — פָּסוּל; לְרָחְבּוֹ — אִם נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כַּשִּׁעוּר, כָּשֵׁר, וּכְאִלּוּ נִכְרַת מִמְּקוֹם הַסֶּדֶק. נִקַּב: אִם סְתָמוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — פָּסוּל; סְתָמוֹ בְּמִינוֹ, אִם נִשְׁתַּיֵּר רֻבּוֹ שָׁלֵם וְלֹא עִכְּבוּ הַנְּקָבִים שֶׁנִּסְתְּמוּ אֶת הַתְּקִיעָה — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. קְדָחוֹ בְּזַכְרוּתוֹ — כָּשֵׁר, שֶׁמִּין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ. דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְאֶחָד — פָּסוּל.
הוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — פָּסוּל. צִפָּהוּ זָהָב מִבִּפְנִים אוֹ בִּמְקוֹם הַנָּחַת הַפֶּה — פָּסוּל. צִפָּהוּ מִבַּחוּץ: אִם נִשְׁתַּנָּה קוֹלוֹ מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה — פָּסוּל; וְאִם לֹא נִשְׁתַּנָּה — כָּשֵׁר. נָתַן שׁוֹפָר בְּתוֹךְ שׁוֹפָר: אִם קוֹל פְּנִימִי שָׁמַע — יָצָא; וְאִם קוֹל חִיצוֹן שָׁמַע — לֹא יָצָא. הִרְחִיב אֶת הַקָּצָר וְקִצֵּר אֶת הָרָחָב — פָּסוּל.
הָיָה אָרֹךְ וְקִצְּרוֹ — כָּשֵׁר. גֵּרְדוֹ, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, אֲפִלּוּ הֶעֱמִידוֹ עַל גִּלְדּוֹ — כָּשֵׁר. הָיָה קוֹלוֹ עָבֶה אוֹ דַּק אוֹ צָרוּר — כָּשֵׁר, שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת כְּשֵׁרִים בַּשּׁוֹפָר.
הַתּוֹקֵעַ בְּתוֹךְ הַבּוֹר אוֹ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה: אוֹתָן הָעוֹמְדִין בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְהַמְּעָרָה — יָצְאוּ; וְהָעוֹמְדִים בַּחוּץ: אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ — יָצְאוּ, וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמְעוּ — לֹא יָצְאוּ. וְכֵן הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ: אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע — יָצָא, וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע — לֹא יָצָא.