חזור
הלכות קידוש החודש
פרק באֵין כָּשֵׁר לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּכָל דָּבָר וְדָבָר; אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים — הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת, וְאֵין מְעִידִים. אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ — יֵלְכוּ לְבֵית דִּין לְהָעִיד, לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵדוּת הַחֹדֶשׁ כְּשֵׁרָה בִּקְרוֹבִין, אֶלָּא שֶׁאִם יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר הַפַּסְלָנוּת — יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אֶחָד וְיָעִיד. וְכָל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּשֵׁר מִן הַתּוֹרָה — פָּסוּל לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
דִּין תּוֹרָה שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. אֲפִלּוּ קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי עֵדִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין בְּעֵדוּת זוֹ — הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ. לְפִיכָךְ הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ שֶׁזֶּה פָּסוּל. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים, וְהָיוּ שׂוֹכְרִין אֲנָשִׁים לְהָעִיד שֶׁרָאוּ וְהֵן לֹא רָאוּ — הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ בֵּית דִּין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא מֵעֵדִים שֶׁמַּכִּירִין בֵּית דִּין אוֹתָם שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים, וְשֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִין בְּעֵדוּתוֹ.
לְפִיכָךְ, אִם לֹא יִהְיוּ בֵּית דִּין יוֹדְעִין אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּ הַיָּרֵחַ — מְשַׁלְּחִין אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁנִּרְאָה בָּהּ עִם הָעֵדִים שֶׁרָאוּ עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן לְבֵית דִּין, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵלּוּ כְּשֵׁרִין הֵן, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין מֵהֶן.
בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בַּדְּרָכִים שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין מְחַשְּׁבִין בָּהֶן, וְיוֹדְעִים הַלְּבָנָה כְּשֶׁתֵּרָאֵה בְּחֹדֶשׁ זֶה אִם תִּהְיֶה בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ בִּדְרוֹמָהּ, וְאִם תִּהְיֶה רְחָבָה אוֹ קְצָרָה, וּלְהֵיכָן יִהְיוּ רָאשֵׁי קַרְנֶיהָ נוֹטִים. וּכְשֶׁיָּבֹאוּ הָעֵדִים לְהָעִיד, בּוֹדְקִין אוֹתָם: 'כֵּיצַד רְאִיתֶם אוֹתָהּ, בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם?', 'לְהֵיכָן הָיוּ קַרְנֶיהָ נוֹטוֹת?', 'כַּמָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה בִּרְאִיַּת עֵינֵיכֶם?', וְכַמָּה הָיְתָה רְחָבָה?'. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין לְמַה שֶּׁנּוֹדַע בַּחֶשְׁבּוֹן — מְקַבְּלִין אוֹתָן, וְאִם לֹא נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן.
אָמְרוּ הָעֵדִים: 'רְאִינוּהוּ בַּמַּיִם' אוֹ 'בֶּעָבִים' אוֹ 'בָּעֲשָׁשִׁית', אוֹ שֶׁרָאוּ מִקְצָתוֹ בָּרָקִיעַ וּמִקְצָתוֹ בֶּעָבִים אוֹ בַּמַּיִם אוֹ בָּעֲשָׁשִׁית — אֵין זוֹ רְאִיָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זֹאת. אָמַר אֶחָד: 'רְאִיתִיו גָּבֹהַּ בְּעֵינַי כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹמוֹת', וְאָמַר הַשֵּׁנִי: 'כְּמוֹ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת הָיָה גָּבֹהַּ' — מִצְטָרְפִין. אָמַר הָאֶחָד: 'כְּמוֹ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת' וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'כְּמוֹ חָמֵשׁ' — אֵין מִצְטָרְפִין. וּמִצְטָרֵף הָאֶחָד מֵהֶן עִם שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד כְּמוֹתוֹ אוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם קוֹמָה אַחַת.
אָמְרוּ: 'רְאִינוּהוּ בְּלֹא כַּוָּנָה, וְכֵיוָן שֶׁהִתְבּוֹנַנּוּ בּוֹ וְנִתְכּוֹנַנּוּ לִרְאוֹתוֹ לְהָעִיד, שׁוּב לֹא רְאִינוּהוּ' — אֵין זוֹ עֵדוּת וְאֵין מְקַדְּשִׁין עָלֶיהָ, שֶׁמָּא עָבִים נִתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאוּ כַּלְּבָנָה וְכָלוּ וְהָלְכוּ לָהֶן. אָמְרוּ עֵדִים: 'רְאִינוּהוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, וּרְאִינוּהוּ עַרְבִית בַּמַּעֲרָב בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים' — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין, וּמְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זוֹ, שֶׁהֲרֵי רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ; אֲבָל הָרְאִיָּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאוּהוּ בְּשַׁחֲרִית — אֵין נִזְקָקִין לָהּ, שֶׁאֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לִרְאִיַּת שַׁחֲרִית, וּבְיָדוּעַ שֶׁהֶעָבִים הֵם שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאָה לָהֶן כַּלְּבָנָה. וְכֵן אִם רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין, שֶׁאֵין אָנוּ אַחֲרָאִין אֶלָּא לִרְאִיַּת לֵיל שְׁלֹשִׁים בִּלְבַד.
כֵּיצַד מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ? כָּל מִי שֶׁרָאוּי לְהָעִיד שֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ בָּא לְבֵית דִּין, וּבֵית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתָם כֻּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד, וְעוֹשִׂין לָהֶן סְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעָם רְגִילִין לָבֹא. וְזוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בַּבְּדִיקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ: מַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דְּבָרָיו מְכֻוָּנִין לַחֶשְׁבּוֹן — מַכְנִיסִין אֶת חֲבֵרוֹ. נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין — עֵדוּתָם קַיֶּמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְּבָרִים, לֹא שֶׁצְּרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין לָבֹא.
וְאַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁתִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת — רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר: 'מְקֻדָּשׁ!', וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!'. וְאֵין מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, וְאֵין מְחַשְּׁבִים אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּיּוֹם. וְאִם קִדְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה — אֵינוֹ מְקֻדָּשׁ.
אֲפִלּוּ רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמְרוּ בֵּית דִּין 'מְקֻדָּשׁ' עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, אוֹ שֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ בֵּית דִּין לוֹמַר 'מְקֻדָּשׁ' עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים — אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְלֹא יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ אֶלָּא יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים, שֶׁאֵין הָרְאִיָּה קוֹבַעַת, אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁאָמְרוּ 'מְקֻדָּשׁ' הֵם שֶׁקּוֹבְעִין.
רָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים: אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא כּוֹכָב בְּלֵילֵי שְׁלֹשִׁים — בֵּית דִּין אוֹמְרִין 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ', שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא; וְאִם רָאוּהוּ בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים — לְמָחָר מוֹשִׁיבִין שְׁנֵי דַּיָּנִין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶן, וְיָעִידוּ הֵם הַשְּׁנַיִם בִּפְנֵי הַשְּׁלֹשָׁה, וִיקַדְּשׁוּהוּ הַשְּׁלֹשָׁה.
בֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מֻטְעִין בֵּין אֲנוּסִין — הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ, וְחַיָּבִין הַכֹּל לְתַקֵּן הַמּוֹעֲדוֹת עַל יוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יָדַע שֶׁטָּעוּ — חַיָּב לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֶלָּא לָהֶם, וּמִי שֶׁצִּוָּה לִשְׁמֹר הַמּוֹעֲדוֹת הוּא צִוָּה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם" (ויקרא כג,ב; כג,ד; כג,לז).