menu
small logo

חזור

הלכות שביתת יום טוב

פרק ב

אֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְצֶה. וְעֵגֶל שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב, אִם הָיְתָה אִמּוֹ עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה — מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּכָן עַל גַּב אִמּוֹ, וְאִלּוּ שָׁחַט אִמּוֹ הָיָה זֶה שֶׁבְּמֵעֶיהָ מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נוֹלַד.

בְּהֵמוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת וְרוֹעוֹת חוּץ לַתְּחוּם וּבָאוֹת וְלָנוֹת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — הֲרֵי אֵלּוּ מוּכָנִין, וְלוֹקְחִין מֵהֶן וְשׁוֹחֲטִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל שֶׁרוֹעוֹת וְלָנוֹת חוּץ לַתְּחוּם, אִם בָּאוּ בְּיוֹם טוֹב — אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻקְצֶה, וְאֵין דַּעַת אַנְשֵׁי הָעִיר עֲלֵיהֶן.

וְכֵן בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנּוֹלַד בָּהּ מוּם בְּיוֹם טוֹב, הוֹאִיל וְלֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — אָסוּר לְשָׁחֳטָהּ בְּיוֹם טוֹב. לְפִיכָךְ אָסוּר לִרְאוֹת מוּמֵי קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַתִּירֵן הֶחָכָם בְּמוּמָן וְיָבֹא זֶה לִשְׁחֹט בּוֹ בַּיּוֹם. אֲבָל רוֹאֶה הוּא הַמּוּם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וּלְמָחָר מַתִּיר אוֹ אוֹסֵר.

בְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד וּמוּמוֹ עִמּוֹ — הֲרֵי זֶה מוּכָן, וְאֵין מְבַקְּרִים אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. וְאִם עָבַר וְרָאָה מוּמוֹ וּבִקְּרוֹ וְהִתִּירוֹ — הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט וְאוֹכֵל. בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר — עוֹשֶׂה לוֹ פַּרְנָסָה בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲלוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה בְּיוֹם טוֹב. אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנָּפְלוּ לַבּוֹר — מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹן עַל מְנָת לְשָׁחֳטוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹחֲטוֹ, וּמַעֲרִים וּמַעֲלֶה אֶת הַשֵּׁנִי עַל מְנָת לְשָׁחֳטוֹ, וְשׁוֹחֵט אֶת אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים הִתִּירוּ לְהַעֲרִים. בֶּהֱמַת חֻלִּין שֶׁנָּפְלָה מִן הַגַּג וַהֲרֵי הִיא צְרִיכָה בְּדִיקָה — שׁוֹחֲטִין אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב וְתִבָּדֵק, אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא כְּשֵׁרָה וְתֵאָכֵל.

אַוָּזִין וְתַרְנְגֹלִין וְיוֹנִים שֶׁבַּבַּיִת — הֲרֵי אֵלּוּ מוּכָנִין, וְאֵינָן צְרִיכִין זִמּוּן. אֲבָל יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּה וְצִפֳּרִים שֶׁקִּנְּנוּ בַּטְּפִיחִין אוֹ בַּבִּירָה — הֲרֵי אֵלּוּ מֻקְצֶה, וְצָרִיךְ לְזַמֵּן מִבָּעֶרֶב וְלוֹמַר: 'אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֲנִי נוֹטֵל', וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַעְנֵעַ.

זִמֵּן שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים, וּמָצָא שְׁחוֹרִים בִּמְקוֹם לְבָנִים וּלְבָנִים בִּמְקוֹם שְׁחוֹרִים — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: שֶׁמָּא אוֹתָן שֶׁזִּמֵּן פָּרְחוּ לָהֶן וְאֵלּוּ אֲחֵרִים הֵן, וְכָל סְפֵק מוּכָן — אָסוּר. זִמֵּן שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה — הַכֹּל אָסוּר, שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם — מֻתָּרִין. זִמֵּן בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן, אִם אֵין שָׁם קֵן אֶלָּא הֵן וְאֵינָן יְכוֹלִין לִפְרֹחַ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם קֵן אַחֵר בְּקֶרֶן זָוִית בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, שֶׁאֵין הַמְדַדֶּה מְדַדֶּה אֶלָּא כְּנֶגֶד קִנּוֹ בְּשָׁוֶה.

דָּגִים שֶׁבְּבִיבָרִים גְּדוֹלִים, וְכֵן חַיָּה וָעוֹף שֶׁבְּבִיבָרִים גְּדוֹלִים: כָּל שֶׁהוּא מְחֻסַּר צִידָה עַד שֶׁאוֹמְרִין: 'הָבֵא מְצוּדָה וּנְצוּדֶנּוּ' — הֲרֵי זֶה מֻקְצֶה וְאֵין צָדִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, וְאִם צָד — לֹא יֵאָכְלוּ; וְכָל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ מְצוּדָה — הֲרֵי זֶה מוּכָן, וְצָדִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ. וְכֵן חַיָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּפַרְדֵּס הַסָּמוּךְ לָעִיר, יְלָדֶיהָ כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים שֶׁאֵינָן צְרִיכִין צִידָה — אֵינָן צְרִיכִין זִמּוּן, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶן.

מְצוּדוֹת חַיָּה עוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁפְּרָסָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — לֹא יִטֹּל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנִּצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. הַסּוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא בָּהּ דָּגִים — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, שֶׁכְּבָר נִצּוֹדוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וַהֲרֵי הֵן מוּכָנִין.

בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵּרוֹת מוּכָנִין וְנִפְחַת — נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. הָעוֹמֵד עַל הַמֻּקְצֶה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית, שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת הֶפְקֵר — צָרִיךְ שֶׁיִּרְשֹׁם וְיֹאמַר: 'מִכָּאן וְעַד כָּאן אֲנִי נוֹטֵל'. וְאִם לֹא רָשַׁם — לֹא יִטֹּל.

גּוֹי שֶׁהֵבִיא תְּשׁוּרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, אִם יֵשׁ מֵאוֹתוֹ הַמִּין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, אוֹ שֶׁהֵבִיא חַיָּה אוֹ עוֹפוֹת אוֹ דָּגִים שֶׁאֶפְשָׁר לְצוּדָן בּוֹ בַּיּוֹם — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עַד לָעֶרֶב, וְיַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. אֲפִלּוּ הֲדַס וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — אֵינוֹ מֵרִיחַ בּוֹ לָעֶרֶב, עַד שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. וְאִם אֵין מֵאוֹתוֹ הַמִּין בִּמְחֻבָּר אוֹ שֶׁהָיְתָה צוּרָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו שֶׁמֵּאֶתְמוֹל נֶעֱקַר אוֹ נִצּוֹד: אִם הֱבִיאוֹ מִתּוֹךְ הַתְּחוּם — מֻתָּר; וְאִם הֱבִיאוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם — הֲרֵי זֶה אָסוּר לוֹ. וְהַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מִחוּץ לַתְּחוּם — מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר.

עֵצִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הַדֶּקֶל בְּיוֹם טוֹב — אָסוּר לְהַסִּיקָן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹלָד. וְאִם נָשְׁרוּ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר — מַרְבֶּה עֲלֵיהֶן עֵצִים מוּכָנִין וּמַסִּיקָן. עֲרֵמַת הַתֶּבֶן וְאוֹצָר שֶׁל עֵצִים — אֵין מַתְחִילִין בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אִם כֵּן הֵכִין מִבָּעֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻקְצֶה. וְאִם הָיָה הַתֶּבֶן מְעֹרָב בְּקוֹצִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לָאֵשׁ — הֲרֵי זֶה מוּכָן.

אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִצַּוָּאר שֶׁל קוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻקְצֶה, וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נוֹלָד. וְכֵן כֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְּיוֹם טוֹב — אֵין מַסִּיקִין בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹלָד. אֲבָל מַסִּיקִין בְּכֵלִים שְׁלֵמִים אוֹ בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי הוּכְנוּ לִמְלָאכָה אַחֶרֶת מִבָּעֶרֶב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אֱגוֹזִין וּשְׁקֵדִין שֶׁאֲכָלָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — מַסִּיקִין בִּקְלִפֵּיהֶן בְּיוֹם טוֹב; וְאִם אֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב — אֵין מַסִּיקִין בִּקְלִפֵּיהֶן. וְיֵשׁ נֻסְחָאוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁאִם אֲכָלָן מִבָּעֶרֶב — אֵין מַסִּיקִין בִּקְלִפֵּיהֶן, שֶׁהֲרֵי הֻקְצוּ; וְאִם אֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב — מַסִּיקִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּכָנִין עַל גַּב הָאֹכֶל.

קוֹץ רָטֹב — הֲרֵי הוּא מֻקְצֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַסָּקָה. לְפִיכָךְ אָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ כְּמוֹ שַׁפּוּד לִצְלוֹת בּוֹ בָּשָׂר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

נוֹטְלִין עֵצִים הַסְּמוּכִין לְדָפְנֵי סֻכָּה וּמַסִּיקִין בָּהֶן. אֲבָל אֵין מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה, אֲפִלּוּ הָיוּ מְכֻנָּסִין שָׁם מִבָּעֶרֶב, אֲבָל מְגַבֵּב הוּא בַּשָּׂדֶה מִלְּפָנָיו וּמַדְלִיק שָׁם. וּמְבִיאִין מִן הַמְכֻנָּסִין שֶׁבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מֻקֶּפֶת שֶׁלֹּא לְשֵׁם דִּירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה לָהּ פּוֹתַחַת וְתִהְיֶה בְּתוֹךְ תְּחוּם הַשַּׁבָּת. וְאִם חָסֵר אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ — הֲרֵיהֶן מֻקְצֶה.

עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְּפָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְכֻנָּסִין בַּקַּרְפֵּף, כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ מְפַזֶּרֶת אוֹתָן — הֲרֵי הֵן כִּמְפֻזָּרִין, וַאֲסוּרִין. וְאִם הִנִּיחַ עֲלֵיהֶן כְּלִי כָּבֵד מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — הֲרֵי אֵלּוּ מוּכָנִין.

בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה בְּיוֹם טוֹב: אִם הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — הֲרֵי זֶה מְחַתְּכָהּ לַכְּלָבִים; וְאִם לָאו, הוֹאִיל וְלֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ — הֲרֵי זוֹ מֻקְצָה, וְלֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁמֵּתָה וּתְרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת — לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ.

דָּגִים וְעוֹפוֹת וְחַיָּה שֶׁהֵן מֻקְצֶה — אֵין מַשְׁקִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶן מְזוֹנוֹת, שֶׁמָּא יָבֹא לִקַּח מֵהֶן. וְכָל שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּיוֹם טוֹב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְצֶה — אָסוּר לְטַלְטְלוֹ.

הַמַּכְנִיס עָפָר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אִם יִחֵד לוֹ בַּחֲצֵרוֹ קֶרֶן זָוִית — הֲרֵי זֶה מוּכָן, וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּל צְרָכָיו. וְכֵן אֵפֶר שֶׁהֻסַּק מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — מוּכָן; וְשֶׁהֻסַּק בְּיוֹם טוֹב: כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַם כְּדֵי לִצְלוֹת בּוֹ בֵּיצָה — מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, שֶׁעֲדַיִן אֵשׁ הוּא; וְאִם לָאו — אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹלָד. מִי שֶׁהָיָה לוֹ דֶּקֶר נָעוּץ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְנִתְּקוֹ בְּיוֹם טוֹב וְהֶעֱלָה עָפָר: אִם הָיָה אוֹתוֹ עָפָר תּוֹחֵחַ — הֲרֵי זֶה מְכַסֶּה בּוֹ וּמְטַלְטְלוֹ; אֲבָל אִם הֶעֱלָה גּוּשׁ עָפָר — הֲרֵי זֶה לֹא יִכְתֹּשׁ אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב.