כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף — מְטַמְּאִין בְּגָדִים כָּל זְמַן עֲשִׂיָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר בַּשּׁוֹחֵט וּמַשְׁלִיךְ עֵץ אֶרֶז: "וְכִבֶּס בְּגָדָיו... וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ" (במדבר יט,ז), וְנֶאֱמַר בַּשּׂוֹרֵף: "וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (שם יט,ח), וְנֶאֱמַר: "וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה" וכו' (שם יט,י) — מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹסְקִין בָּהּ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף מְטַמְּאִין בְּגָדִים וּטְעוּנִין טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ דִּין תּוֹרָה. אֲבָל הַמְשַׁמֵּר אוֹתָהּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ — מְטַמֵּא בְּגָדִים מִדִּבְרֵיהֶם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָזִיז בָּהּ אֵבֶר.

כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה בַּטֻּמְאוֹת: "יְכַבֵּס בְּגָדָיו" — לֹא בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו בִּלְבַד הֵם הַטְּמֵאִים, אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁכָּל בֶּגֶד אוֹ כְּלִי שֶׁיִּגַּע בּוֹ הַטָּמֵא הַזֶּה בִּשְׁעַת חִבּוּרוֹ בִּמְטַמְּאָיו — הֲרֵי הֵן טְמֵאִים. אֲבָל אַחַר שֶׁיִּפְרֹשׁ מִמְּטַמְּאָיו אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים.

כֵּיצַד? הַנּוֹשֵׂא אֶת הַנְּבֵלָה, אֶחָד בֶּגֶד שֶׁעָלָיו אוֹ כְּלִי שֶׁיִּגַּע בּוֹ כָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ — הֲרֵי הֵן טְמֵאִין, וַהֲרֵי הֵן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְכֵן זֶה הַנּוֹשֵׂא הֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן. פֵּרֵשׁ​ מִמְּטַמְּאָיו וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַנְּבֵלָה — הֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְאִם יִגַּע בִּכְלִי אוֹ בֶּגֶד — אֵינוֹ מְטַמֵּא אוֹתוֹ, שֶׁאֵין וְלַד טֻמְאָה מְטַמֵּא כֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בַּנְּבֵלָה.

וְכֵן כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה, אִם נָגַע בְּבֶגֶד אוֹ בִּכְלִי בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה אוֹ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה — הֲרֵי הֵן טְמֵאִים. אֲבָל אַחַר שֶׁיִּפְרֹשׁ מִמַּעֲשֶׂיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא טָבַל, אִם נָגַע בִּכְלִי — אֵינוֹ מְטַמְּאוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְלַד טֻמְאָה. וְהַפָּרָה עַצְמָהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא אָדָם וְלֹא כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בָּהּ, אֶלָּא הַמִּתְעַסֵּק בָּהּ בִּלְבַד הוּא הַטָּמֵא וְטָעוּן טְבִילָה וּמְטַמֵּא בְּגָדִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹסֵק בָּהּ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁנִּשְׂרֶפֶת כְּמִצְוָתָהּ. אֲבָל אִם נִפְסְלָה — הַמִּתְעַסֵּק בָּהּ טָהוֹר. אֵרַע פְּסוּל בִּשְׁחִיטָתָהּ — אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּגָדִים. אֵרַע בְּהַזָּיָתָהּ פְּסוּל: כָּל הָעוֹסֵק בָּהּ לִפְנֵי פִּסּוּלָהּ — מְטַמֵּא בְּגָדִים, וּלְאַחַר פִּסּוּלָהּ — אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים.

הִשְׁלִים לִכְנֹס אֶת אֶפְרָהּ — הַמִּתְעַסֵּק בָּהּ אַחַר כֵּן בְּחִלּוּק הָאֵפֶר אוֹ בְּהַצְנָעָתוֹ, וְכֵן הַנּוֹגֵעַ בּוֹ, טָהוֹר.

וְלֹא הַפָּרָה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַחַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת מִן הַפָּרִים וּמִן הַשְּׂעִירִים — הַשּׂוֹרֵף אוֹתָן מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת שְׂרֵפָתוֹ עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ אֵפֶר, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּפַר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים: "וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (ויקרא טז,כח): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה בִּנְיַן אָב לְכָל הַנִּשְׂרָפִין שֶׁיִּהְיוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ אֵפֶר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל, וְנִשְׂרְפוּ כְּמִצְוָתָן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן. אֲבָל אִם נִפְסְלוּ בָּעֲזָרָה — נִשְׂרָפִין שָׁם כִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, וְשׂוֹרְפָן טָהוֹר. וְכֵן הַמִּתְעַסֵּק בָּהֶן מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ אֵפֶר אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְאֵי זֶה הוּא שׂוֹרֵף? זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר לְשָׂרְפָן וְהַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה — טָהוֹר.

וְכֵן לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁהַנּוֹשֵׂא פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַדֶּשֶׁן לְשָׂרְפָן — טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים דִּין תּוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּהוֹלָכָתָן, וְטָעוּן טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ הַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, שֶׁהוּא מְטַמֵּא כָּל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי שֶׁיִּגַּע בּוֹ כַּכֵּלִים שֶׁעָלָיו כָּל זְמַן שֶׁמִּתְעַסֵּק בְּשִׁלּוּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (ויקרא טז,כו).

מֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים הַנּוֹשְׂאִים פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים? מִשֶּׁיֵּצְאוּ בָּהֶן חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה. נְשָׂאוּם בְּמוֹטוֹת, וְיָצְאוּ מִקְצָת הַנּוֹשְׂאִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ — אֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְאֵלּוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ אֵינָם מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיֵּצְאוּ.

יָצְאוּ וְחָזְרוּ לָעֲזָרָה — הַנּוֹשֵׂא אוֹתָן בָּעֲזָרָה טָהוֹר עַד שֶׁיֵּצֵא בָּהֶן. הָיָה עוֹמֵד חוּץ לָעֲזָרָה וּמוֹשֵׁךְ אוֹתָם מִשָּׁם מֵאַחַר שֶׁחָזְרוּ, הוֹאִיל וּכְבָר יָצְאוּ לַחוּץ וַהֲרֵי זֶה הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתָן בַּחוּץ — הֲרֵי הוּא סְפֵק טָמֵא.

וּמֵאֵימָתַי מְטַמֵּא בְּגָדִים הַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר? מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם עַד שְׁעַת דְּחִיָּתוֹ לַעֲזָאזֵל. אֲבָל אַחַר שֶׁדָּחָהוּ, אִם נָגַע בְּכֵלִים וּבְגָדִים — טְהוֹרִים.

הַנּוֹגֵעַ בְּפָרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין עַצְמָן, אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיָּצְאוּ, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים בֵּין אֳכָלִים בֵּין מַשְׁקִין — הַכֹּל טָהוֹר. וְכֵן אִם נָגְעוּ בַּשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַצְמוֹ בִּזְמַן הוֹלָכָתוֹ — טְהוֹרִים, שֶׁאֵין אֵלּוּ מְטַמְּאִין אֶלָּא לַמִּתְעַסֵּק בָּהֶן בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו" (ויקרא טז,כח), אֲבָל הַנּוֹגֵעַ טָהוֹר.