menu
small logo

חזור

הלכות טומאת מת

פרק ח

שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ — עֲפָרָהּ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא כְּבֵית הַפְּרָס, שֶׁמָּא נָדוֹשׁ הַקֶּבֶר בָּהּ, וְיִהְיוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעוֹרָה בְּתוֹךְ עֲפָרָהּ. וְכָל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ — הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ נִטְמָא. וְאִם הֶעֱמִיד בְּתוֹכָהּ אֹהֶל — נִטְמָא כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּאֹהֶל, שֶׁמָּא הָאֹהֶל שֶׁהֶעֱמִיד בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה, עַל הַקֶּבֶר הוּא מַאֲהִיל.

בָּנָה בָּהּ בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו: אִם הָיָה פִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד פִּתְחָהּ שֶׁל בַּיִת — הָעֲלִיָּה טְהוֹרָה, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה הַקֶּבֶר תַּחַת מַשְׁקוֹף הַבַּיִת, הָעֲלִיָּה טְהוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הִיא אֹהֶל עַל גַּבֵּי אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר; וְאִם לֹא הָיָה מְכֻוָּן — אַף הָעֲלִיָּה טְמֵאָה, שֶׁמָּא אַסְקֻפַּת עֲלִיָּה עַל הַקֶּבֶר, וַהֲרֵי הָעֲלִיָּה מַאֲהִילָה עַל הַקֶּבֶר.

וְשָׂדֶה זוֹ מֻתָּר לִזְרֹעַ בְּתוֹכָהּ כָּל זֶרַע, לְפִי שֶׁאֵין שָׁרְשֵׁי זְרָעִים מַגִּיעִין עַד לַקֶּבֶר. אֲבָל אֵין נוֹטְעִין בְּתוֹכָהּ אִילָנֵי מַאֲכָל, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁרָשִׁין מַגִּיעִין עַד הַמֵּת.

הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת לְעִיר הַסְּמוּכָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ לְדֶרֶךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת, אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים קוֹבְרוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָלִים, וּמֻכֵּי שְׁחִין קוֹבְרִין שָׁם אֶת אֵבְרֵיהֶן.

אֲבָל הָרְחוֹקוֹת — הַחֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת, וְהַיְשָׁנוֹת טְמֵאוֹת שֶׁמָּא הָיוּ קְרוֹבוֹת מֵעִיר שֶׁחָרְבָה אוֹ מִדֶּרֶךְ שֶׁאָבְדָה. וְאֵי זֶה הוּא תֵּל קָרוֹב? כָּל שֶׁאֵין שָׁם תֵּל אַחֵר קָרוֹב יָתֵר מִמֶּנּוּ. וְיָשָׁן — שֶׁאֵין אָדָם זוֹכְרוֹ.

שְׂדֵה בּוֹכִים, וְהוּא הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב לְבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁהַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת שָׁם וּבוֹכוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁעֲפָרוֹ טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה שָׁם טֻמְאָה — אֵין נוֹטְעִין אוֹתוֹ וְאֵין זוֹרְעִין אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל רֶגֶל אָדָם לְשָׁם, שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם טֻמְאָה; מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרוֹב לְבֵית הַקְּבָרוֹת, כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ בְּעָלָיו מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא אָדָם וְיִקְבֹּר בּוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה חָשְׁשׁוּ לוֹ. וְעוֹשִׂין מֵעֲפַר מָקוֹם זֶה תַּנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזְקָה טֻמְאָה שָׁם.

קֶבֶר הַנִּמְצָא — מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ, וְאִם פִּנָּהוּ — מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָיָה עַד שֶׁיִּבָּדֵק, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְקֶבֶר הַיָּדוּעַ — אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ, וְאִם פִּנָּהוּ — מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה.

קֶבֶר שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים — מְפַנִּין אוֹתוֹ, וּמְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָיָה.

הַפּוֹגֵעַ בְּמֵת מִצְוָה: אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — מְבִיאוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת; מְצָאוֹ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׂדֵה כַּרְכֹּם — קָנָה מְקוֹמוֹ, וְיִקָּבֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא; מְצָאוֹ עַל הַמֶּצֶר — מְסַלְּקוֹ לַצְּדָדִין.

שְׂדֵה בּוּר מִצַּד זֶה וּשְׂדֵה נִיר מִצַּד זֶה — קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה בּוּר. שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע — קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה נִיר. שְׂדֵה זֶרַע וּשְׂדֵה כֶּרֶם — קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה זֶרַע. שְׂדֵה אִילָן וּשְׂדֵה כֶּרֶם — קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶּרֶם, מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה. הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין — מְסַלְּקוֹ לְאֵי זֶה צַד שֶׁיִּרְצֶה.

קֶבֶר הַנִּמְצָא — מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וְאִם בָּא אַחֵר וְאָמַר: 'בָּרִיא לִי שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן קֶבֶר', אֲפִלּוּ קֹדֶם לְעֶשְׂרִים שָׁנָה — אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא מִשְּׁעַת מְצִיאָה וָאֵילָךְ.

כָּל הַמּוֹצֵא קֶבֶר אוֹ מֵת אוֹ דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל מִן הַמֵּת — חַיָּב לְצַיֵּן עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הָיוּ יוֹצְאִין מִבֵּית דִּין לְצַיֵּן עַל הַקְּבָרוֹת.

אֵין מְצַיְּנִין עַל כַּזַּיִת מְצֻמְצָם מִן הַמֵּת, לְפִי שֶׁסּוֹפוֹ יֶחֱסַר בָּאָרֶץ. וּבַמֶּה מְצַיְּנִין? בְּסִיד: מַמְחֶה וְשׁוֹפֵךְ עַל מְקוֹם הַטֻּמְאָה.

אֵין מַעֲמִידִין אֶת הַצִּיּוּן עַל גַּבֵּי הַטֻּמְאָה, אֶלָּא יְהִי עוֹדֵף מִכָּאן וּמִכָּאן בְּצִדֵּי הַטֻּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת הַטְּהָרוֹת. וְאֵין מַרְחִיקִין אֶת הַצִּיּוּן מִמְּקוֹם הַטֻּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין מְצַיְּנִין עַל הַוַּדָּיוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵן יְדוּעִין לַכֹּל, אֶלָּא עַל הַסְּפֵקוֹת, כְּגוֹן שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, וְהַסְּכָכוֹת וְהַפְּרָעוֹת.

מָצָא שָׂדֶה מְצֻיֶּנֶת, וְאֵין יָדוּעַ מַה טִּיבָהּ: אִם אֵין בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר; יֵשׁ בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ הַקֶּבֶר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

מָצָא אֶבֶן אַחַת מְצֻיֶּנֶת — תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. הָיוּ שְׁתַּיִם: אִם יֵשׁ סִיד בֵּינֵיהֶן — בֵּינֵיהֶן טָמֵא; וְאִם אֵין סִיד בֵּינֵיהֶן, אֶלָּא עַל רָאשֵׁיהֶם: אִם יֵשׁ חֶרֶשׂ בֵּינֵיהֶן — טָהוֹר, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּנְיָן; וְאִם אֵין חֶרֶשׂ בֵּינֵיהֶן, וְהָיָה הַסִּיד מְרֻדֶּה עַל רָאשֵׁיהֶן מִכָּאן וּמִכָּאן — הֲרֵי זֶה צִיּוּן, וְטָמֵא.

מָצָא מֶצֶר אֶחָד מְצֻיָּן — הוּא טָמֵא וְכָל הַשָּׂדֶה טְהוֹרָה. וְכֵן שְׁנַיִם, וְכֵן שְׁלֹשָׁה. מָצָא אַרְבַּעַת מְצָרֶיהָ מְצֻיָּנִין — הֵן טְהוֹרִין וְכָל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ טְמֵאָה, שֶׁאֵין מַרְחִיקִין הַצִּיּוּן מִמְּקוֹם הַטֻּמְאָה.