אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְאֵין עוֹשִׂין סַנֶדְרִי קְטַנָּה לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּלְכָל עִיר וָעִיר אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְאֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט שֶׁהֻדַּח כֻּלּוֹ, וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר, וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. אֲבָל דִּינֵי מָמוֹנוֹתָיו — בִּשְׁלֹשָׁה.

וְכֵן אֵין נַעֲשֶׂה זָקֵן מַמְרֵא וְלֹא עוֹנְשִׁין עִיר הַנִּדַּחַת וְלֹא מַשְׁקִין אֶת הַשּׂוֹטָה, אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת וְלֹא מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת וְלִמְדִידַת הֶחָלָל, אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ“ (שמות יח,כב).

אֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּפָחוֹת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁהֵן סַנֶדְרִי קְטַנָּה, בֵּין דִּינֵי נַפְשׁוֹת אָדָם בֵּין דִּינֵי נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין שׁוֹר הַנִּסְקָל וְלֹא בְּהֵמָה הַנִּרְבַּעַת אוֹ הָרוֹבַעַת, אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אֲפִלּוּ אֲרִי וְדֹב וְנָמֵר וּבֻרְדְּלָס שֶׁהֵן תַּרְבּוּת וְיֵשׁ לָהֶן בְּעָלִים, שֶׁהֵמִיתוּ — מִיתָתָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אֲבָל נָחָשׁ שֶׁהֵמִית — אֶחָד הוֹרֵג אוֹתוֹ.

הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע — אֵין דָּנִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּדִינוֹ צַד לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁמָּא יִהְיֶה הַדָּבָר אֱמֶת וְתִסָּקֵל הַבַּת. לֹא נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי הַבַּעַל, וּבָא הָאָב לְתָבְעוֹ בִּקְנָס — דִּינוֹ בִּשְׁלֹשָׁה.

וּמִנַּיִן שֶׁאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? אַף עַל פִּי שֶׁדִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה... וְהִצִּילוּ הָעֵדָה“ (במדבר לה,כד-כה) — עֵדָה שׁוֹפֶטֶת, וְהֵן הַמְחַיְּבִין, וְעֵדָה מַצֶּלֶת, וְהֵן הַמְזַכִּין, וְאֵין עֵדָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה — הֲרֵי עֶשְׂרִים, וּמוֹסִיפִין שְׁלֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין שָׁקוּל וְיִהְיֶה בּוֹ “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת“ (שמות כג,ב).

מַכּוֹת — בִּשְׁלֹשָׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת כְּשֶׁמַּלְקִין אוֹתוֹ.

עֲרִיפַת הָעֶגְלָה — בַּחֲמִשָּׁה.

עִבּוּר הַחֹדֶשׁ — בִּשְׁלֹשָׁה.

עִבּוּר הַשָּׁנָה — בְּשִׁבְעָה. וְכָל אֵלּוּ סְמוּכִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

דִּינֵי קְנָסוֹת, כְּגוֹן גְּזֵלוֹת וְחַבָּלוֹת, וְתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵין דָּנִין אוֹתָן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה מֻמְחִין, וְהֵן הַסְּמוּכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שְׁאָר דִּינֵי מָמוֹנוֹת, כְּגוֹן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת — אֵינָן צְרִיכִין מֻמְחֶה, אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֻמְחֶה דָּן אוֹתָן. לְפִיכָךְ דָּנִין בְּהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ; אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ ‘אֱלֹהִים‘ — שְׁלִיחוּת בֵּית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין. וְאֵין לָהֶן רְשׁוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת בִּשְׁלִיחוּתָן.

אֵין דָּנִין בֵּית דִּין שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ אֶלָּא דִּינִין הַמְּצוּיִין תָּמִיד וְיֵשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס, כְּגוֹן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וּמַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְצוּיִין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן, כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁחָבְלָה בַּחֲבֶרְתָּהּ, אוֹ דְּבָרִים הַמְּצוּיִין אֲבָל אֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס, כְּגוֹן תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל — אֵין דָּנִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.

וְכֵן כָּל הַקְּנָסוֹת שֶׁקָּצְצוּ חֲכָמִים בַּתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ וּבַסּוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵין גּוֹבִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. וְכָל הַמְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק — אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, חוּץ מֵחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָמוֹן וְאֵינוֹ קְנָס.

כָּל הַנִּשּׁוֹם כָּעֶבֶד — אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ, אָדָם שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ — אֵין גּוֹבִין הַנֶּזֶק וְהַצַּעַר וְהַבֹּשֶׁת שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, אֲבָל שֶׁבֶת וְרִפּוּי גּוֹבִין, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס. וְכֵן הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים, וְאָמְרוּ שֶׁמַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם לִגְבּוֹת שֶׁבֶת וְרִפּוּי בְּבָבֶל.

בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה אֶת הָאָדָם — אֵין גּוֹבִין נִזְקוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי. אֲבָל אָדָם שֶׁהִזִּיק בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ — מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם בְּכָל מָקוֹם, כְּמִי שֶׁקָּרַע כְּסוּתוֹ אוֹ שָׁבַר כֵּלָיו אוֹ קָצַץ נְטִיעוֹתָיו.

וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה בְּשֵׁן וָרֶגֶל, הוֹאִיל וְהִיא מוּעֶדֶת לָהֶן מִתְּחִלָּתָהּ — הֲרֵי זֶה דָּבָר מָצוּי, וְגוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ; בֵּין שֶׁהִזִּיקָה בְּהֵמָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן שֶׁנִּתְחַכְּכָה בָּהּ אוֹ אָכְלָה עוֹפוֹת שֶׁדַּרְכָּהּ לְאָכְלָן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בֵּין שֶׁהִזִּיקָה אֳכָלִין וְכֵלִים שֶׁהִיא חַיֶּבֶת עֲלֵיהֶן נֶזֶק שָׁלֵם — הַכֹּל גּוֹבִין דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.

אֲבָל אִם הָיְתָה תַּמָּה, וְהוּעֲדָה וְהִזִּיקָה, כְּגוֹן שֶׁנָּשְׁכָה אוֹ נָגְחָה אוֹ רָבְצָה אוֹ בָּעֲטָה אוֹ נָגְפָה — אֵין גּוֹבִין אֶת הַנֶּזֶק הַזֶּה הַשָּׁלֵם דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁאֵין מוּעָד בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אֲפִלּוּ הוּעַד בָּאָרֶץ וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְהִזִּיק — אֵין גּוֹבִין נִזְקוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ דָּבָר מָצוּי.

וּמִפְּנֵי מָה אֵין מוּעָד בְּחוּצָה לָאָרֶץ? לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהָעִיד בּוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְאֵין שָׁם בֵּית דִּין אֶלָּא הַסְּמוּכִין בָּאָרֶץ. לְפִיכָךְ, אִם הָיוּ בֵּית דִּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ — כְּשֵׁם שֶׁהֵן דָּנִין דִּינֵי קְנָסוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּךְ מְעִידִין אֶת הַבְּהֵמָה בִּפְנֵיהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

מִי שֶׁגָּנַב אוֹ גָּזַל — גּוֹבִין מִמֶּנּוּ הַקֶּרֶן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, אֲבָל הַתּוֹסֶפֶת אֵין גּוֹבִין אוֹתָהּ.

וְלֹא כָּל הַמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ גּוֹבִין מִמֶּנּוּ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי הַפְּגָם וְהַבֹּשֶׁת וְהַכֹּפֶר מְשַׁלֵּם אָדָם עַל פִּי עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: ‘פִּתִּיתִי בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי‘ וְ‘הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי‘ — אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.

דִּינֵי גְּרָמוֹת אֵינָן כִּקְנָסוֹת, וְגוֹבִין אוֹתָן וְדָנִין בָּהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

וְכֵן דִּין הַמּוֹסֵר מָמוֹן חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה — גּוֹבִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.

מִנְהַג הַיְשִׁיבוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין גּוֹבִין שָׁם קְנָס, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּפַיֵּס לְבַעַל דִּינוֹ אוֹ יַעֲלֶה עִמּוֹ לַדִּין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁיִּתֵּן לוֹ שִׁעוּר הָרָאוּי לוֹ — מַתִּירִין נִדּוּיוֹ, בֵּין שֶׁנִּתְפַּיֵּס בַּעַל דִּינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נִתְפַּיֵּס. וְכֵן אִם תָּפַס הַנִּזָּק שִׁעוּר מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ לִטֹּל — אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

יָחִיד שֶׁהוּא מֻמְחֶה לָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת יְחִידִי — אֵין הַהוֹדָאָה בְּפָנָיו הוֹדָאָה בְּבֵית דִּין, וַאֲפִלּוּ הָיָה סָמוּךְ. אֲבָל הַשְּׁלֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן סְמוּכִין וַהֲרֵי הֵן הֶדְיוֹטוֹת וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן ‘אֱלֹהִים‘ — הֲרֵי הַהוֹדָיָה בִּפְנֵיהֶם הוֹדָיָה בְּבֵית דִּין.

וְכֵן הַכּוֹפֵר בִּפְנֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים — הֻחְזַק כַּפְרָן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִטְעֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הֲרֵי הֵן לְעִנְיַן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּבֵית דִּין הַסְּמוּכִין לְכָל הַדְּבָרִים.