כַּמָּה מַלְקִין אֶת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת? כְּפִי כֹּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר“ (דברים כה,ב). וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר “אַרְבָּעִים“ (שם כה,ג) — שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָאַרְבָּעִים אֲפִלּוּ הָיָה חָזָק וּבָרִיא כְּשִׁמְשׁוֹן, אֲבָל פּוֹחֲתִין לַחַלָּשׁ, שֶׁאִם יַכֶּה חַלָּשׁ מַכָּה רַבָּה, בְּוַדַּאי הוּא מֵת.

לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֲפִלּוּ הַבָּרִיא בְּיוֹתֵר מַכִּין אוֹתוֹ תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים, שֶׁאִם יוֹסִיף לוֹ אַחַת — נִמְצָא שֶׁלֹּא הִכָּהוּ אֶלָּא אַרְבָּעִים הָרְאוּיוֹת לוֹ.

כְּשֶׁאוֹמְדִין אֶת הַחוֹטֵא כַּמָּה הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל, אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. אֲמָדוּהוּ שֶׁהוּא יָכוֹל לְקַבֵּל עֶשְׂרִים, אֵין אוֹמְרִין: יִלְקֶה אֶחָד וְעֶשְׂרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִין לְהִשְׁתַּלֵּשׁ, אֶלָּא יִלְקֶה שְׁמוֹנָה עָשָׂר.

אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל לִלְקוֹת רָאוּהוּ חַלָּשׁ, וְאָמְרוּ: אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל יָתֵר עַל אֵלּוּ הַתִּשְׁעָה אוֹ הַשְּׁנֵים עָשָׂר שׁוֹט שֶׁלָּקָה — הֲרֵי זֶה פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁנֵים עָשָׂר, וְאַחַר שֶׁלָּקָה רָאוּהוּ חָזָק וְיָכוֹל לְקַבֵּל יָתֵר — הֲרֵי זֶה פָּטוּר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה יָתֵר עַל הָאֹמֶד.

אֲמָדוּהוּ הַיּוֹם שֶׁיַּלְקוּהוּ שְׁנֵים עָשָׂר, וְלֹא הִלְקוּהוּ עַד לְמָחָר, וַהֲרֵי הוּא לְמָחָר יָכוֹל לְקַבֵּל שְׁמוֹנָה עָשָׂר — אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר. אֲמָדוּהוּ שֶׁיִּלְקֶה לְמָחָר שְׁנֵים עָשָׂר, וְלֹא לָקָה עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הוּא חָזָק לְקַבֵּל שְׁמוֹנָה עָשָׂר — לוֹקֶה שְׁמוֹנָה עָשָׂר, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת הָאֹמֶד לֹא אֲמָדוּהוּ לִלְקוֹת אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מַלְקֻיּוֹת הַרְבֵּה, בֵּין עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בֵּין עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מַלְקֻיּוֹת הַרְבֵּה: אִם אֲמָדוּהוּ אֹמֶד אֶחָד — לוֹקֶה וּפָטוּר; וְאִם לָאו — לוֹקֶה וּמִתְרַפֵּא וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה.

כֵּיצַד? נִתְחַיֵּב שְׁתֵּי מַלְקֻיּוֹת, אָמְרוּ: יָכוֹל הוּא לְקַבֵּל חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים, כֵּיוָן שֶׁלָּקָה חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים — נִפְטַר. אֲבָל אִם אֲמָדוּהוּ לְמַלְקוּת אַחַת, וְהִכּוּהוּ שְׁלֹשָׁה אוֹ תִּשְׁעָה אוֹ שְׁלֹשִׁים, כְּמוֹ הָאֹמֶד — הֲרֵי זֶה מִתְרַפֵּא, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמַלְקוּת שְׁנִיָּה, עַד שֶׁיִּלְקֶה לְכָל מַלְקֻיּוֹת שֶׁחַיָּב בָּהֶן.

מִי שֶׁאֲמָדוּהוּ, וּכְשֶׁהִתְחִיל לִלְקוֹת נִתְקַלְקֵל מִכֹּחַ הַהַכָּאָה, בֵּין בִּרְעִי בֵּין בְּמֵי רַגְלַיִם — אֵין מַכִּין אוֹתוֹ יָתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ“ (דברים כה,ג) — כֵּיוָן שֶׁנִּקְלָה, נִפְטַר.

אֲבָל אִם נִתְקַלְקֵל מִן הַפַּחַד מִקֹּדֶם הַכָּיָה, אֲפִלּוּ נִתְקַלְקֵל מִשֶּׁיָּצָא מִבֵּית דִּין לִלְקוֹת, וַאֲפִלּוּ מִבָּעֶרֶב — הֲרֵי זֶה לוֹקֶה כָּל הָאֹמֶד שֶׁאֲמָדוּהוּ.

אֲמָדוּהוּ לִשְׁתֵּי מַלְקֻיּוֹת, וְלָקָה וְנִתְקַלְקֵל, בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה — פָּטוּר. נִפְסְקָה רְצוּעָה בַּשְּׁנִיָּה — פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. נִפְסְקָה בָּרִאשׁוֹנָה — נִפְטַר מִמַּלְקוּת רִאשׁוֹנָה, וְלוֹקֶה הָאֹמֶד הַשֵּׁנִי.

כְּפָתוּהוּ עַל הָעַמּוּד לִלְקוֹת, וְכָרַת אֶת הַמֵיתָרִים וּבָרַח — פָּטוּר, וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

כָּל מִי שֶׁחָטָא וְלָקָה — חוֹזֵר לְכַשְׁרוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ“ (דברים כה,ג) — כֵּיוָן שֶׁלָּקָה, הֲרֵי הוּא אָחִיךָ. אַף כָּל מְחֻיְּבֵי כָּרֵת בִּלְבַד שֶׁלָּקוּ — נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרֵתָן.

כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא — לוֹקֶה בִּשְׁלֹשָׁה כִּשְׁאָר הָעָם, וְחוֹזֵר לִגְדֻלָּתוֹ.

אֲבָל רֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁחָטָא — מַלְקִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִשְׂרָרָתוֹ, גַּם אֵינוֹ חוֹזֵר לִהְיוֹת כְּאֶחָד מִשְּׁאָר הַסַּנְהֶדְרִין, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.