חזור
הלכות עדות
פרק טעֲשָׂרָה מִינֵי פַּסְלָנוּת הֵן, כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ אֶחָד מֵהֶן — הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְעֵדוּת. וְאֵלּוּ הֵן: הַנָּשִׁים, וְהָעֲבָדִים, וְהַקְּטַנִּים, וְהַשּׁוֹטִים, וְהַחֵרְשִׁים, וְהַסּוּמִים, וְהָרְשָׁעִים, וְהַבְּזוּיִים, וְהַקְּרוֹבִים, וְהַנּוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן — הֲרֵי אֵלּוּ עֲשָׂרָה.
נָשִׁים פְּסוּלוֹת לְהָעִיד מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים“ (דברים יז,ו) — לְשׁוֹן זָכָר, לֹא לְשׁוֹן נְקֵבָה.
וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרָגִינָס פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סָפֵק אִשָּׁה, וְכָל מִי שֶׁהוּא סָפֵק כָּשֵׁר סָפֵק פָּסוּל — הֲרֵי הוּא פָּסוּל, שֶׁאֵין הָעֵד בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא מָמוֹן עַל פִּיו אוֹ לְחַיֵּב עַל פִּיו עָוֹן, וְאֵין מוֹצִיאִין מָמוֹן מִסָּפֵק, וְאֵין עוֹנְשִׁין מִסָּפֵק דִּין תּוֹרָה.
הָעֲבָדִים פְּסוּלִין לְעֵדוּת דִּין תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵדִים: “וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו“ (דברים יט,יט), מִכְּלָל שֶׁאָחִיו כָּמוֹהוּ: מָה אָחִיו בֶּן חַיִס אַף הָעֵד בֶּן חַיִס. קַל וָחֹמֶר לְגוֹיִם: אִם עֲבָדִים, שֶׁהֵן בְּמִקְצָת מִצְווֹת, פְּסוּלִין, הַגּוֹיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן?
מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חֹרִין — פָּסוּל.
וְכָל מִי שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר וַהֲרֵי הוּא מְחֻסַּר גֵּט שִׁחְרוּר — פָּסוּל, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ, וְיִטְבֹּל, וְיֵעָשֶׂה מִכְּלַל בְּנֵי בְּרִית, וְאַחַר כָּךְ יָעִיד.
הַקְּטַנִּים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵדִים: “וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יי“ (דברים יט,יז) — אֲנָשִׁים, לֹא קְטַנִּים. אֲפִלּוּ הָיָה הַקָּטָן נָבוֹן וְחָכָם — הֲרֵי הוּא פָּסוּל, עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גְּמוּרוֹת. וְאִם הִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלַד בּוֹ סִימָן מִסִּימָנֵי סֵרוּס — הֲרֵי זֶה סָרִיס, וְיָעִיד. וְאִם לֹא נוֹלַד בּוֹ — לֹא יָעִיד עַד רֹב שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.
קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שְׁנוֹתָיו שֶׁנִּרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי בַּגְרוּת מִלְּמַעְלָה — אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְאִם לָאו — אֵין מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ עַד שֶׁיִּבָּדֵק. וּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּטִיב מַשָּׂא וּמַתָּן — אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת בְּקַרְקָעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בַּדְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ. אֲבָל בְּעֵדוּת מִטַּלְטְלִין — מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ, הוֹאִיל וְהוּא גָּדוֹל.
הַשּׁוֹטֶה פָּסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן מִצְווֹת. וְלֹא שׁוֹטֶה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ עָרֹם וּמְשַׁבֵּר כֵּלִים וְזוֹרֵק אֲבָנִים בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתּוֹ וְנִמְצֵאת דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת תָּמִיד אֲפִלּוּ בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְדַבֵּר וְשׁוֹאֵל כָּעִנְיָן בִּשְׁאָר דְּבָרִים — הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וּבִכְלַל הַשּׁוֹטִים יֵחָשֵׁב.
הַנִּכְפֶּה: בְּעֵת כְּפִיָּתוֹ — פָּסוּל, וּבְעֵת שֶׁהוּא בָּרִיא — כָּשֵׁר. וְאֶחָד הַנִּכְפֶּה מִזְּמַן לִזְמַן אוֹ הַנִּכְפֶּה תָּמִיד בְּלֹא עֵת קָבוּעַ, וְהוּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת תָּמִיד, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שָׁם נִכְפִּים שֶׁגַּם בְּעֵת בְּרִיאָתָן דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן. וְצָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּעֵדוּת הַנִּכְפִּים הַרְבֵּה.
הַפְּתָיִים בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵינָן מַכִּירִין דְּבָרִים הַסּוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, וְלֹא יָבִינוּ עִנְיְנֵי הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבִינִים שְׁאָר עַם הָאָרֶץ, וְכֵן הַמְבֹהָלִין וְהַנֶּחְפָּזִין בְּדַעְתָּם וְהַמִּשְׁתַּגְּעִין בְּיוֹתֵר — הֲרֵי כָּל אֵלּוּ בִּכְלַל הַשּׁוֹטִים. וְדָבָר זֶה לְפִי מַה שֶּׁיִּרְאֶה הַדַּיָּן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן הַדֵּעוֹת בַּכְּתָב.
הַחֵרֵשׁ כַּשּׁוֹטֶה, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ נְכוֹנָה וְאֵינוֹ בֶּן מִצְווֹת. וְאֶחָד חֵרֵשׁ שֶׁמְּדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁרְאִיָּתוֹ רְאִיָּה מְעֻלָּה וְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה — צָרִיךְ לְהָעִיד בְּבֵית דִּין בְּפִיו אוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְהָעִיד בְּפִיו, וְיִהְיֶה רָאוּי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַדַּיָּנִין וְהָאִיּוּם שֶׁמְּאַיְּמִין עָלָיו.
וְכֵן אִם נִשְׁתַּתֵּק, אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדַּק כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין וְנִמְצֵאת עֵדוּתוֹ מְכֻוֶּנֶת, וְהֵעִיד בְּפָנֵינוּ בִּכְתַב יָדוֹ — אֵינָהּ עֵדוּת כְּלָל, חוּץ מֵעֵדוּת אִשָּׁה, לְפִי שֶׁבַּעֲגוּנָה הֵקֵלּוּ.
הַסּוֹמְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּירִין הַקּוֹל וְיֵדְעוּ הָאֲנָשִׁים — הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע“ (ויקרא ה,א) — מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִרְאוֹת הוּא שֶׁמֵּעִיד. וְהַסּוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו — כָּשֵׁר לְהָעִיד.