חזור
הלכות עדות
פרק דעֵדֵי נְפָשׁוֹת — צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם רוֹאִין הָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה כְּאֶחָד, וּצְרִיכִין לְהָעִיד כְּאֶחָד וּבְבֵית דִּין אֶחָד. אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֵינָן צְרִיכִין לְכָךְ.
כֵּיצַד? הָיָה אֶחָד רוֹאֵהוּ מֵחַלּוֹן זֶה כְּשֶׁעָבַר הָעֲבֵרָה, וְהָעֵד הַשֵּׁנִי רוֹאֵהוּ מֵחַלּוֹן אַחֵר: אִם הָיוּ שְׁנֵי הָעֵדִים רוֹאִין זֶה אֶת זֶה — מִצְטָרְפִין; וְאִם לָאו — אֵין מִצְטָרְפִין. הָיָה זֶה הַמַּתְרֶה בּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֵדִים וְהָעֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רוֹאִים זֶה אֶת זֶה — הַמַּתְרֶה מְצָרְפָן.
הָיוּ שְׁנֵי הָעֵדִים בְּבַיִת אֶחָד, וְהוֹצִיא אֶחָד מֵהֶן רֹאשׁוֹ מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה זֶה שֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת וְאֶחָד מַתְרֶה בּוֹ, וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ, וְחָזַר הָעֵד הַשֵּׁנִי וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ מֵאוֹתוֹ הַחַלּוֹן וְרָאָהוּ — אֵין מִצְטָרְפִין, עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד.
הָיוּ שְׁנֵי עֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ מֵחַלּוֹן זֶה וּשְׁנֵי עֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ מֵחַלּוֹן אַחֵר, וְאֶחָד מַתְרֶה בּוֹ בָּאֶמְצַע: בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ — הֲרֵי זוֹ עֵדוּת אַחַת; וְאִם אֵינָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, וְלֹא צֵרֵף אוֹתָן הַמַּתְרֶה — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי עֵדֻיּוֹת; לְפִיכָךְ, אִם נִמְצֵאת אַחַת מֵהֶן זוֹמֶמֶת — הוּא וָהֵן נֶהֱרָגִין, שֶׁהֲרֵי הוּא נֶהֱרָג בְּעֵדוּת הַכַּת הַשְּׁנִיָּה.
אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ זֶה אַחַר זֶה — עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת. כֵּיצַד? אָמַר הָאֶחָד: ‘בְּפָנַי הִלְוָהוּ בְּיוֹם פְּלוֹנִי‘ אוֹ ‘בְּפָנַי הוֹדָה לוֹ‘, וְאָמַר הָעֵד הַשֵּׁנִי: ‘וְכֵן אֲנִי, הִלְוָהוּ בְּפָנַי‘ אוֹ ‘הוֹדָה‘ ‘בְּיוֹם אַחֵר‘ — הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין.
וְכֵן אִם אָמַר הָאֶחָד: ‘בְּפָנַי הִלְוָהוּ‘, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ‘בְּפָנַי הוֹדָה לוֹ‘, אוֹ שֶׁאָמַר הָרִאשׁוֹן: ‘בְּפָנַי הוֹדָה לוֹ‘, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהֵעִיד אַחַר זְמַן אָמַר: ‘בְּפָנַי הִלְוָהוּ‘ — הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין.
וְכֵן בְּעֵת שֶׁמְּעִידִין בְּבֵית דִּין — יָבֹא אֶחָד וְשׁוֹמְעִין דְּבָרוֹ הַיּוֹם, וּכְשֶׁיָּבֹא הָעֵד הַשֵּׁנִי לְאַחַר זְמַן שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו, וּמִצְטָרְפִין זֶה לָזֶה וּמוֹצִיאִין בָּהֶן הַמָּמוֹן.
וְכֵן אִם הָיָה עֵד אֶחָד בִּכְתָב וְעֵד אֶחָד עַל פֶּה — מִצְטָרְפִין. וְאִם אָמַר זֶה שֶׁלֹּא כָּתַב עֵדוּתוֹ: ‘קָנִיתִי מִיָּדוֹ עַל דָּבָר זֶה, וְלֹא בָּא הַמַּלְוֶה הַזֶּה וְלֹא שָׁאַל מִמֶּנִּי לִכְתֹּב‘ — שְׁנֵיהֶן מִצְטָרְפִין, וְנַעֲשָׂת מִלְוָה בִּשְׁטָר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: ‘פְּרַעְתִּיו‘.
הֵעִיד הָאֶחָד בְּבֵית דִּין זֶה, וְהֵעִיד הַשֵּׁנִי בְּבֵית דִּין אַחֵר — יָבֹא בֵּית דִּין אֵצֶל בֵּית דִּין וְיִצְטָרְפוּ עֵדוּתָן. וְכֵן אִם הֵעִידוּ שְׁנֵי הָעֵדִים בְּבֵית דִּין זֶה, וְחָזְרוּ וְהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין אַחֵר — יָבֹא אֶחָד אֶחָד מִכָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין וְיִצְטָרְפוּ. אֲבָל הָעֵד עִם הַדַּיָּן שֶׁהֵעִידוּ שְׁנֵי הָעֵדִים בְּפָנָיו — אֵין מִצְטָרְפִין.
אַף עַל פִּי שֶׁמְּצָרְפִין הָעֵדוּת בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, צָרִיךְ שֶׁיָּעִיד כָּל עֵד אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן בְּכָל הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אִם הֵעִיד עֵד אֶחָד בְּמִקְצָת הַדָּבָר וְהֵעִיד הַשֵּׁנִי בְּמִקְצָתוֹ — אֵין מְקַיְּמִין אֶת הַדָּבָר מֵעֵדוּת שְׁנֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “יָקוּם דָּבָר“ (דברים יט,טו), וְלֹא חֲצִי דָּבָר.
כֵּיצַד? זֶה אוֹמֵר: ‘אָכַל שָׂדֶה זוֹ שָׁנָה פְּלוֹנִית‘, וְזֶה הֵעִיד שֶׁאֲכָלָהּ בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, וְזֶה הֵעִיד שֶׁאֲכָלָהּ בְּשָׁנָה שְׁלִישִׁית — אֵין מְצָרְפִין עֵדוּת שְׁלָשְׁתָּן וְאוֹמְרִין: הֲרֵי אֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵעִיד בְּמִקְצָת הַדָּבָר.
וְכֵן אִם הֵעִיד זֶה שֶׁ‘אֲנִי רָאִיתִי שַׂעֲרָה אַחַת בְּצַד יְמִינוֹ שֶׁל זֶה‘, וְזֶה אוֹמֵר: ‘וַאֲנִי רָאִיתִי שַׂעֲרָה אַחַת בְּצַד שְׂמֹאלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם‘ — אֵין מִצְטָרְפִין דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר: הֲרֵי הֵעִידוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁהָיָה זֶה גָּדוֹל בְּיוֹם פְּלוֹנִי, שֶׁכָּל אֶחָד הֵעִיד בְּמִקְצָת הַסִּימָנִין.
אֲפִלּוּ הֵעִידוּ שְׁנֵיהֶם בְּשַׂעֲרָה אַחַת, וְהֵעִידוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים בְּשַׂעֲרָה אַחַת, שֶׁהֲרֵי כָּל כַּת מֵהֶן הֵעִידָה עַל חֲצִי דָּבָר — אֵין זוֹ עֵדוּת.
אֲבָל אִם הֵעִיד הָאֶחָד שֶׁרָאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּצַד יָמִין, וְהֵעִיד הַשֵּׁנִי שֶׁרָאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּצַד שְׂמֹאל — מִצְטָרְפִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.