אָבֵל חַיָּב לִקְרֹעַ עַל מֵתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ“ (ויקרא י,ו) — הָא אַחֵר חַיָּב לִפְרֹם.

וְאֵין קְרִיעָה אֶלָּא מֵעוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו“ (שמואל ב יג,לא). וּמֵהֵיכָן קוֹרֵעַ? מִלְּפָנָיו. וְהַקּוֹרֵעַ מֵאַחֲרָיו אוֹ מִן הַצְּדָדִין אוֹ מִלְּמַטָּה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיעָה, אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בִּלְבַד שֶׁהוּא פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה.

כַּמָּה שִׁעוּר הַקֶּרַע? טֶפַח. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַבְדִּיל שְׂפַת הַבֶּגֶד. וּמֻתָּר לוֹ לִקְרֹעַ בִּכְלִי. וְיֵשׁ לוֹ לִקְרֹעַ בִּפְנִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי אָדָם, לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ לְהַכְנִיס יָדוֹ בִּפְנִים וְקוֹרֵעַ בְּצִנְעָה. וְאֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ אֶלָּא בֶּגֶד הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד.

וְכָל שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת הַקֶּרַע לְפָנִים. וְאִם בָּא לְהַחֲלִיף — מַחֲלִיף, וְאֵינוֹ קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר, שֶׁכָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁעַת חִמּוּם — אֵינוֹ קֶרַע.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר הַמֵּתִים חוּץ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ. אֲבָל עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ — קוֹרֵעַ עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וּמַבְדִּיל שְׂפַת הַבֶּגֶד, וְאֵינוֹ קוֹרֵעַ בִּכְלִי אֶלָּא בְּיָדוֹ, מִבַּחוּץ, בִּפְנֵי כָּל הָעָם, וְקוֹרֵעַ כָּל הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו. בֶּגֶד הַזֵּעָה הַדָּבוּק לִבְשָׂרוֹ — אֵינוֹ מְעַכֵּב. וְאִם הֶחֱלִיף בֶּגֶד אַחֵר — חַיָּב לִקְרֹעַ כָּל שִׁבְעָה. וְכֵן עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ חוֹלֵץ כְּתֵפוֹ, וּמוֹצִיא זְרוֹעוֹ מִן הֶחָלוּק עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּתֵפוֹ וּזְרוֹעוֹ, וְהוֹלֵךְ כָּךְ לִפְנֵי הַמִּטָּה. וְאַחַר שֶׁיִּקְבֹּר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ — אֵינוֹ חַיָּב לַחֲלֹץ.

קוֹרְעִין לַקָּטָן מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ. וְחוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת — אֵין מְקָרְעִין לוֹ, וְלֹא מוֹדִיעִין אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו, וּמְשַׁתְּקִין אֶת הַנָּשִׁים מִפָּנָיו.

וְקוֹרֵעַ אָדָם עַל חָמִיו וְעַל חֲמוֹתוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד אִשְׁתּוֹ, וְכֵן הִיא קוֹרַעַת עַל חָמִיהָ וְעַל חֲמוֹתָהּ מִפְּנֵי כְּבוֹד בַּעְלָהּ.

מִי שֶׁאֵין לוֹ חָלוּק לִקְרֹעַ, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ חָלוּק: בְּתוֹךְ שִׁבְעָה — קוֹרֵעַ; לְאַחַר שִׁבְעָה — אֵינוֹ קוֹרֵעַ. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ — אֲפִלּוּ לְאַחַר שִׁבְעָה קוֹרֵעַ, כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכָל הַיּוֹצֵא בַּבֶּגֶד הַקָּרוּעַ לִפְנֵי מֵתִים, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא קָרַע עַתָּה עֲלֵיהֶם — הֲרֵי זֶה גָּנַב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת וְזִלְזֵל בִּכְבוֹד הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ‘הַשְׁאִילֵנִי חֲלוּקְךָ וַאֲבַקֵּר אֶת אָבִי שֶׁהוּא חוֹלֶה‘, הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת — קוֹרֵעַ וּמְאַחֶה, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת חֲלוּקוֹ וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי קִרְעוֹ. וְאִם לֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מְבַקֵּר בּוֹ חוֹלֶה — הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בּוֹ.

מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְנִתְעַלֵּף, וּכְסָבוּר שֶׁמֵּת, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ מֵת: אִם בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר — אֵינוֹ חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ; וְאִם לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר — חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר.

וְכֵן מִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ: ‘מֵת אָבִיו‘, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ; אָמְרוּ לוֹ: ‘מֵת לוֹ מֵת‘, וּכְסָבוּר אָבִיו, וְקָרַע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ: אִם בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר נוֹדַע לוֹ אֲמִתַּת הַדָּבָר — יָצָא יְדֵי קְרִיעָה; וְאִם אַחַר כְּדֵי דִּבּוּר — לֹא יָצָא, וְחַיָּב לִקְרֹעַ קֶרַע אַחֵר.

מִי שֶׁמֵּתוּ לוֹ מֵתִים הַרְבֵּה כְּאֶחָד — קוֹרֵעַ קֶרַע אֶחָד לְכֻלָּם. הָיָה בִּכְלָלָן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ — קוֹרֵעַ עַל כֻּלָּן קֶרַע אֶחָד, וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ קֶרַע אַחֵר.

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, וְקָרַע עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ מֵת לוֹ מֵת אַחֵר: אִם בְּתוֹךְ שִׁבְעָה — קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר; וְאִם לְאַחַר שִׁבְעָה — מוֹסִיף עַל הַקֶּרַע הָרִאשׁוֹן כָּל שֶׁהוּא. מֵת לוֹ מֵת שְׁלִישִׁי אַחַר שִׁבְעָה שֶׁל שֵׁנִי — מוֹסִיף כָּל שֶׁהוּא. וְכֵן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, עַד טַבּוּרוֹ. הִגִּיעַ לְטַבּוּרוֹ — מַרְחִיק שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְקוֹרֵעַ. נִתְמַלֵּא מִלְּפָנָיו — מַחֲזִירוֹ לְאַחֲרָיו. נִתְמַלֵּא מִלְּמַעְלָה — הוֹפְכוֹ לְמַטָּה.

אָמְרוּ לוֹ: ‘מֵת אָבִיו‘, וְקָרַע, וְאַחַר שִׁבְעָה מֵת בְּנוֹ, וְהוֹסִיף — הַתַּחְתּוֹן מִתְאַחֶה וְהָעֶלְיוֹן אֵינוֹ מִתְאַחֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אָמְרוּ לוֹ: ‘מֵת בְּנוֹ‘, וְקָרַע, וְאַחַר שִׁבְעָה מֵת אָבִיו — אֵינוֹ מוֹסִיף, אֶלָּא קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר, שֶׁאֵין אָבִיו וְאִמּוֹ בַּתּוֹסֶפֶת.