menu
small logo

חזור

הלכות אבל

פרק יב

הַהֶסְפֵּד — כְּבוֹד הַמֵּת הוּא, לְפִיכָךְ כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לִתֵּן שְׂכַר הַמְקוֹנְנִים וְהַמְקוֹנְנוֹת, וְסוֹפְדִין אוֹתוֹ. וְאִם צִוָּה: ‘אַל תִּסְפְּדוּהוּ‘ — אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ; אֲבָל אִם צִוָּה שֶׁלֹּא יִקָּבֵר — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהַקְּבִירָה מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ“ (דברים כא,כג).

כָּל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל חָכָם — אֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים, וְכָל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּד אָדָם כָּשֵׁר — רָאוּי לְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו, וְכָל הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר — הֲרֵי שְׂכָרוֹ עַל כָּךְ שָׁמוּר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אֵין מַנִּיחִין סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ שֶׁל חָכָם, וְאֵין מְשַׁנִּין אוֹתוֹ מִמִּטָּה לְמִטָּה, וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת מִטָּתוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ פְּתָחִים, לֹא שֶׁיְּשַׁלְשְׁלוּ אוֹתָהּ דֶּרֶךְ גַּג. וּבִשְׁאָר הָעָם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת.

אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה מַעֲמָדוֹת וְשִׁבְעָה מוֹשָׁבוֹת לַמֵּת, וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וְאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא בִּקְרוֹבִים, וְאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְבֵית הַקְּבָרוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ.

כֵּיצַד עוֹשִׂין בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ? מַעֲמִידִין שְׁאָר הַקְּרוֹבִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָן בְּנֵי אֵבֶל, וְאוֹמְרִין לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי קִינוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים: ‘שְׁבוּ יְקָרִים, שֵׁבוּ‘, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶם דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים: ‘עִמְדוּ יְקָרִים, עֲמֹדוּ‘, וְאוֹמְרִים כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר כָּךְ שִׁבְעָה פְּעָמִים.

כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב לָאֲנָשִׁים בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, כָּךְ עוֹשִׂין לַנָּשִׁים. וּמַסְפִּידִין אֶת הַנָּשִׁים כָּאֲנָשִׁים בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל אֵין מַנִּיחִין אֶת מִטַּת הָאִשָּׁה בָּרְחוֹב לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה גְּנַאי לָאִשָּׁה, אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָתָהּ קְבוּרָתָהּ.

הַמְלַקֵּט עֲצָמוֹת — אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם קִינִים וּנְהִי, וְלֹא בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֲבָל אוֹמֵר עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי שֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְדִבְרֵי כִּבּוּשִׁין.

הַמְפַנֶּה אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם: אִם שִׁדְרוֹ שֶׁל מֵת קַיֶּמֶת — עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, וּמַסְפִּידִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

וְאִם אֵין שִׁדְרוֹ קַיֶּמֶת — אֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְאֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. וְאֵלּוּ הֵן בִּרְכַּת אֲבֵלִים? דְּבָרִים שֶׁאוֹמְרִים בְּבֵית הָאֵבֶל. תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים — שֶׁאוֹמְרִים בַּשּׁוּרָה.

הַמְלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ — הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְלָעֶרֶב אֵין מִתְאַבֵּל, אֲפִלּוּ צְרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ. וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן קִינוֹת.

אֵין מַסְפִּידִין אֶת הַקְּטַנִּים. וּבֶן כַּמָּה שָׁנִים יְהִי רָאוּי לְהֶסְפֵּד? בְּנֵי עֲנִיִּים אוֹ בְּנֵי זְקֵנִים — בְּנֵי חָמֵשׁ, וּבְנֵי עֲשִׁירִים — בְּנֵי שֵׁשׁ, אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת.

תִּינוֹק שֶׁמֵּת: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם — יוֹצֵא בַּחֵיק, וְנִקְבָּר בְּאִשָּׁה אַחַת וּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד וּבִשְׁתֵּי נָשִׁים, מִפְּנֵי הַיִּחוּד, וְאֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים.

בֶּן שְׁלֹשִׁים יוֹם גְּמוּרוֹת — יוֹצֵא בִּגְלוּסְקְמָא קְטַנָּה הַנִּטֶּלֶת בָּאֲגַפַּיִם, וְעוֹמְדִים עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — יוֹצֵא בַּמִּטָּה.

כָּל הַיּוֹצֵא בַּמִּטָּה — רַבִּים מַצְהִיבִין עָלָיו; וְכָל שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בַּמִּטָּה — אֵין רַבִּים מַצְהִיבִין עָלָיו. וְכָל הַנִּכָּר לָרַבִּים — רַבִּים מִתְעַסְּקִין בּוֹ; וְכָל שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָרַבִּים — אֵין הָרַבִּים חַיָּבִין לְהִתְעַסֵּק בּוֹ. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ נָשִׁים לָצֵאת לִפְנֵי הַמִּטָּה — יוֹצְאוֹת לִפְנֵי הַמִּטָּה; לְאַחַר הַמִּטָּה — יוֹצְאוֹת לְאַחַר הַמִּטָּה.

הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת — אֵין מַסְפִּידִין אוֹתָן, וְאֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִים לוֹ עַל שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּת: ‘הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ‘.