כָּל הַגּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תִגְנֹב“ (שמות כ,יב); פָּסוּק זֶה הָאָמוּר בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הוּא אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת. וְכֵן הַמּוֹכְרָן עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁזֶּה בִּכְלַל “לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד“ (ויקרא כה,מב). וְאֵין לוֹקִין עַל שְׁנֵי לָאוִין אֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ“ (דברים כד,ז), וּמִיתָתוֹ בְּחֶנֶק.

אֵין הַגַּנָּב חַיָּב מִיתַת חֶנֶק עַד שֶׁיִּגְנֹב אֶת הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְיַכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְיִמְכְּרֶנּוּ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ“ (דברים כד,ז). וַאֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁעַן עָלָיו אוֹ נִסְמַךְ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַנִּגְנָב יָשֵׁן — הֲרֵי זֶה נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

גְּנָבוֹ וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּמְכָרוֹ, וַעֲדַיִן הַנִּגְנָב בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ וְלֹא הִכְנִיסוֹ הַגַּנָּב לִרְשׁוּתוֹ — פָּטוּר. גְּנָבוֹ וְהוֹצִיאוֹ לִרְשׁוּתוֹ וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְלֹא מְכָרוֹ, אוֹ מְכָרוֹ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אוֹ נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּמְכָרוֹ לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו שֶׁל גָּנוּב, כְּגוֹן שֶׁמְּכָרוֹ לְאָבִיו אוֹ לְאָחִיו — הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו“ (דברים כד,ז) — עַד שֶׁיַּבְדִּילֶנּוּ מֵאֶחָיו וּמִקְּרוֹבָיו בַּמְּכִירָה.

וְכֵן אִם גְּנָבוֹ וְהוּא יָשֵׁן, וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, וּמְכָרוֹ וַעֲדַיִן הוּא יָשֵׁן — הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

וְכֵן אִם גָּנַב אִשָּׁה וּמְכָרָהּ לְעֻבָּרֶיהָ בִּלְבַד, כְּגוֹן שֶׁהִתְנָה עַל הַלּוֹקֵחַ שֶׁ‘זּוֹ הַשִּׁפְחָה לִי, וְאֵין לְךָ אֶלָּא הַוְּלָדוֹת‘ — הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אָחִיו הַקָּטָן, וְכֵן הָאַפִּטְרוֹפִּין שֶׁגָּנְבוּ הַיְתוֹמִים שֶׁהֵן סְמוּכִין אֶצְלָן, וּבַעַל הַבַּיִת שֶׁגָּנַב אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ הַסְּמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁגָּנַב אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הַלְּמֵדִין אֶצְלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּמְכָרוֹ — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִמְצָא בְיָדוֹ“ (שמות כא,טז) — פְּרָט לְאֵלּוּ שֶׁהֵן מְצוּיִין בְּיָדוֹ.

אֶחָד הַגּוֹנֵב אֶת הַגָּדוֹל אוֹ הַגּוֹנֵב אֶת הַקָּטָן בֶּן יוֹמוֹ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, בֵּין שֶׁהָיָה הַגּוֹנֵב אִישׁ אוֹ אִשָּׁה — הֲרֵי אֵלּוּ נֶהֱרָגִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “גֹּנֵב נֶפֶשׁ“ (דברים כד,ז) — מִכָּל מָקוֹם. וְאֶחָד הַגּוֹנֵב אֶת הַיִּשְׂרְאֵלִי אוֹ שֶׁגָּנַב גֵּר אוֹ עֶבֶד מְשֻׁחְרָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו“ (שם), וְאֵלּוּ בִּכְלַל אַחֵינוּ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת הֵן. אֲבָל הַגּוֹנֵב אֶת הָעֶבֶד, אוֹ מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חֹרִין — פָּטוּר.

הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה — אֵין לוֹ דָּמִים, אֶלָּא אִם הֲרָגוֹ בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שְׁאָר הָאָדָם — פְּטוּרִין. וּרְשׁוּת יֵשׁ לַכֹּל לְהָרְגוֹ, בֵּין בַּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, בְּכָל מִיתָה שֶׁיְּכוֹלִין לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵין לוֹ דָּמִים“ (שמות כב,א).

וְאֶחָד הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת, אוֹ גַּנָּב שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ גַּגּוֹ שֶׁל אָדָם אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ אוֹ בְּתוֹךְ קַרְפִּיפוֹ, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְלָמָּה נֶאֱמַר: “בַּמַּחְתֶּרֶת“ (שמות כב,א)? לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הַגַּנָּבִים לָבֹא בַּמַּחְתֶּרֶת בַּלַּיְלָה.

וּמִפְּנֵי מָה הִתִּירָה תּוֹרָה דָּמוֹ שֶׁל גַּנָּב אַף עַל פִּי שֶׁבָּא עַל עִסְקֵי מָמוֹן? לְפִי שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאִם עָמַד בַּעַל הַבַּיִת בְּפָנָיו וּמְנָעוֹ, יַהַרְגֶנּוּ, וְנִמְצָא זֶה הַנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵרוֹ לִגְנֹב כְּרוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, וּלְפִיכָךְ יֵהָרֵג, בֵּין שֶׁהָיָה גָּדוֹל בֵּין שֶׁהָיָה קָטָן, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה.

הָיָה הַדָּבָר בָּרוּר לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁזֶּה הַגַּנָּב שֶׁבָּא עָלָיו אֵינוֹ הוֹרְגוֹ, וְלֹא בָּא אֶלָּא עַל עִסְקֵי מָמוֹן — אָסוּר לְהָרְגוֹ, וְאִם הֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה הוֹרֵג נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו“ (שמות כב,ב) — אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם עִמְּךָ, אַל תַּהַרְגֵהוּ. לְפִיכָךְ אָב הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת עַל בְּנוֹ — אֵינוֹ נֶהֱרָג, שֶׁוַּדַּאי שֶׁאֵינוֹ הוֹרְגוֹ. אֲבָל הַבֵּן הַבָּא עַל אָבִיו — נֶהֱרָג.

וְכֵן הַגּוֹנֵב שֶׁגָּנַב וְיָצָא, אוֹ שֶׁלֹּא גָּנַב וּמְצָאוֹ וְיָצָא מִן הַמַּחְתֶּרֶת, הוֹאִיל וּפָנָה עֹרֶף וְאֵינוֹ רוֹדֵף — יֵשׁ לוֹ דָּמִים. וְכֵן אִם הִקִּיפוּהוּ עֵדִים אוֹ בְּנֵי אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הוּא בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁבָּא עָלָיו — אֵינוֹ נֶהֱרָג, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם בָּא לְבֵית דִּין שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג.

וְכֵן הַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת לְתוֹךְ גִּנָּתוֹ אוֹ לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ אוֹ לְתוֹךְ הַדִּיר וְהַסַּהַר — יֵשׁ לוֹ דָּמִים, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁבָּא עַל הַמָּמוֹן בִּלְבַד, לְפִי שֶׁאֵין רֹב הַבְּעָלִים מְצוּיִין בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ.

כָּל גַּנָּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּמִים, אִם נָפַל עָלָיו גַּל בְּשַׁבָּת — מְפַקְּחִין עָלָיו, וְאִם שִׁבֵּר כֵּלִים בְּבִיאָתוֹ — חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין. אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ דָּמִים שֶׁשִּׁבֵּר כֵּלִים בְּבִיאָתוֹ — פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעָן