הַשּׁוֹקֵל לַחֲבֵרוֹ בְּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרוֹת מִן הַמִּשְׁקָל שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה, אוֹ הַמּוֹדֵד בְּמִדָּה חֲסֵרָה מִן הַמִּדָּה שֶׁהִסְכִּימוּ עָלֶיהָ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה“ (ויקרא יט,לה).

אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹדֵד אוֹ הַשּׁוֹקֵל חָסֵר, גּוֹנֵב — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, אֶלָּא מַשְׁלִים לוֹ הַמִּדָּה אוֹ הַמִּשְׁקָל. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין.

כָּל מִי שֶׁמַּשְׁהֶה בְּבֵיתוֹ אוֹ בַּחֲנוּתוֹ מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ מִשְׁקָל חָסֵר — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ“ (דברים כה,יג). וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת הַמִּדָּה עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם אָסוּר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר בָּהּ, שֶׁמָּא יָבֹא מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהִיא חֲסֵרָה וְיִמְדֹּד בָּהּ. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.

הָיוּ הַמִּדּוֹת וְהַמִּשְׁקָלוֹת שֶׁל בְּנֵי הָעִיר חֲתוּמוֹת בְּחוֹתָם יָדוּעַ, וְזוֹ הַמִּדָּה אוֹ הַמִּשְׁקָל הַחֲסֵרִים בְּלֹא חוֹתָם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְשַׁהוֹתָן לִשְׁאָר תַּשְׁמִישֵׁי הַבַּיִת.

כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, סֶלַע שֶׁנִּפְגְּמָה מִן הַצַּד — לֹא יַעֲשֶׂנָּה מִשְׁקָל בֵּין מִשְׁקְלוֹתָיו, וְלֹא יִזְרְקֶנָּה בֵּין גְּרוּטָיוֹתָיו, וְלֹא יִקְּבֶנָּה וְיִתְלֶנָּה בְּצַוַּאר בְּנוֹ, שֶׁמָּא יָבֹא אַחֵר וְיַעֲשֶׂנָּה מִשְׁקָל, אֶלָּא אוֹ יִשְׁחֹק אוֹ יַחְתֹּךְ אוֹ יָקֹץ אוֹ יַשְׁלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח.

חָסְרָה וְעָמְדָה עַל מֶחֱצָה — יְקַיֵּם; עָמְדָה עַל פָּחוֹת מִמֶּחֱצָה — יָקֹץ; עַל יָתֵר מִמֶּחֱצָה — יָקֹץ עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנָּה עַל מֶחֱצָה. וְאִם לֹא חָסְרָה אֶלָּא פָּחוֹת מִשְּׁתוּת — יְקַיֵּם לָשֵׂאת וְלָתֵת בָּהּ, אֲבָל לֹא לְמִשְׁקָל, שֶׁכָּל פָּחוֹת מִשְּׁתוּת מוֹחֲלִין בּוֹ רֹב הָאָדָם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן.

סֶלַע שֶׁנִּפְגְּמָה בָּאֶמְצַע — אָסוּר לִמְכֹּר אוֹתָהּ לֶהָרָג אוֹ לֶחָרָם, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַמִּין בָּהּ אֶת אֲחֵרִים. אֲבָל נוֹקְבָהּ וְתוֹלֶה אוֹתָהּ בְּצַוַּאר הַקָּטָן.

עוֹשֶׂה אָדָם מִדּוֹתָיו סְאָה, וַחֲצִי סְאָה, וּרְבִיעַ סְאָה, וְקַב, וַחֲצִי קַב, וְרֹבַע הַקַּב, וַחֲצִי הָרֹבַע, וּשְׁמִין הָרֹבַע. אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה קַבַּיִם, שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּף בְּרֹבַע הַסְּאָה, שֶׁהוּא קַב וּמֶחֱצָה.

וְכֵן בְּמִדּוֹת הַלַּח — עוֹשֶׂה הִין, וַחֲצִי הִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלֹג, וַחֲצִי לֹג, וּרְבִיעִית, וּשְׁמִינִית, וְאֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בַּשְּׁמִינִית. וְלֹא אָסְרוּ לַעֲשׂוֹת שְׁלִישִׁית הִין וּרְבִיעִית הִין אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַלְּפִין זֶה בָּזֶה, הוֹאִיל וְהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ בִּימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

אֶחָד הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם יִשְׂרָאֵל אוֹ עִם הַגּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אִם מָדַד אוֹ שָׁקַל בְּחָסֵר — עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְחַיָּב לְהַחֲזִיר. וְכֵן אָסוּר לְהַטְעוֹת אֶת הַגּוֹי בַּחֶשְׁבּוֹן, אֶלָּא יְדַקְדֵּק עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ“ (ויקרא כה,נ) — אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֶיךָ, קַל וָחֹמֶר לְגוֹי שֶׁאֵינוֹ כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֶיךָ. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “כִּי תוֹעֲבַת יי אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל“ (דברים כה,טז) — מִכָּל מָקוֹם.

וְכֵן בְּמִדַּת הַקַּרְקַע, אִם הִטְעָה אֶת חֲבֵרוֹ בִּמְשִׁיחַת הַקַּרְקַע — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה“ (ויקרא יט,לה) — זוֹ מְדִידַת הַקַּרְקַע. וְכָךְ הוּא עִנְיַן פָּסוּק זֶה: לֹא תַּעֲשׂוּ עָוֶל בְּמִשְׁפַּט מִדַּת הַקַּרְקַע, וְלֹא בְּמִשְׁפַּט הַמִּשְׁקָל, וְלֹא בְּמִשְׁפַּט הַמִּדָּה, אֲפִלּוּ מִדָּה קְטַנָּה כַּמְּשׂוּרָה.

בְּנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה שֶׁהֶחֱלִיפוּ חֵלֶק בְּחֵלֶק, אוֹ לָוָה מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וְהֶחֱזִיר לוֹ — עוֹבְרִין מִשּׁוּם מִדָּה וּמִשּׁוּם מִשְׁקָל וּמִשּׁוּם מִנְיָן, וּמִשּׁוּם לוֹוִין וּפוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב.

הַמַּסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ, וְהִכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע: אִם בְּחָזְקָה עָשָׂה — הֲרֵי זֶה גַּזְלָן; וְאִם הִסִּיג בַּסֵּתֶר — הֲרֵי זֶה גַּנָּב. וְאִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִסִּיג הַגְּבוּל — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, בְּלָאו שֶׁל גְּנֵבָה אוֹ שֶׁל גְּזֵלָה, וּבְלָאו שֶׁל “לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ“ (דברים יט,יד). וְאֵין חַיָּבִין בְּלָאו זֶה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ“ (שם).

קָשֶׁה עָנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת יָתֵר מֵעָנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה בֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם וְזֶה בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ. וְכָל הַכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִדּוֹת — כְּכוֹפֵר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּוּוּי; וְכָל הַמְקַבֵּל עָלָיו מִצְוַת מִדּוֹת — הֲרֵי זֶה מוֹדֶה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהִיא גָּרְמָה לְכָל הַצִּוּוּיִין.