menu
small logo

חזור

הלכות גזילה ואבידה

פרק ט

הַגּוֹזֵל קַרְקַע מֵחֲבֵרוֹ וְהִפְסִידָהּ, כְּגוֹן שֶׁחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, אוֹ שֶׁקָּצַץ אֶת הָאִילָנוֹת וְשִׁחֵת הַמַּעְיָנוֹת וְהָרַס הַבִּנְיָן — חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה כְּשֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה, אוֹ יְשַׁלֵּם דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד.

אֲבָל אִם נִשְׁחֲתָה מֵאֵילֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁשְּׁטָפָהּ נָהָר אוֹ נִשְׂרְפָה בְּאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם — אוֹמֵר לוֹ: ‘הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ‘, שֶׁהַקַּרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ קַיֶּמֶת, וְאֵין אַחֲרָיוּת הֶפְסֵדָהּ עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיד בְּיָדוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַדִּין בְּמִטַּלְטְלִין אוֹ בַּעֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

גָּזַל שָׂדֶה, וְנִגְזְלָה מִמֶּנּוּ, וּנְטָלוּהָ מְצִיקִין בְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ: אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, כְּגוֹן שֶׁלָּקַח הַמֶּלֶךְ שָׂדוֹת אוֹ בָּתִּים שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה — אוֹמֵר לוֹ: ‘הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ‘; וְאִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן נִלְקְחָה — חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת.

אָנַס הַמֶּלֶךְ אֶת הַגַּזְלָן וְאָמַר לוֹ: ‘הַרְאֵה לָנוּ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ‘, וְהֶרְאָה שָׂדֶה זוֹ שֶׁגְּזָלָהּ בִּכְלַל שְׂדוֹתָיו, וּנְטָלָהּ הַמֶּלֶךְ — חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת כְּמוֹתָהּ, אוֹ נוֹתֵן דָּמֶיהָ.

גָּזַל שָׂדֶה וְהִפְסִידָהּ בְּיָדוֹ — כְּשֶׁבַּעַל הַשָּׂדֶה גּוֹבֶה אֶת דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד הַגַּזְלָן, גּוֹבֶה אוֹתָן מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמִלְוָה עַל פֶּה. וְאִם עָמַד הַגַּזְלָן בַּדִּין וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וְאַחַר כָּךְ מָכַר — גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים.

גָּזַל שָׂדֶה וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ — מְשַׁלֵּם כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִים. גָּזַל וְהִשְׁבִּיחַ — שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה — נוֹטֵל הַהוֹצָאָה בִּלְבַד מִן הַנִּגְזָל; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח — אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא שִׁעוּר הַשֶּׁבַח.

גָּזַל שָׂדֶה וּמְכָרָהּ וְהִשְׁבִּיחָהּ הַלּוֹקֵחַ: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה — נוֹטֵל הַהוֹצָאָה מִן בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְנוֹטֵל הַקֶּרֶן עִם שְׁאָר הַשֶּׁבַח מִן הַגַּזְלָן:

הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, וּשְׁאָר הַשֶּׁבַח מִבְּנֵי חֹרִין. וְאִם הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ — אֵינוֹ נוֹטֵל מִן הַגַּזְלָן אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד, וּמַפְסִיד שְׁאָר הַשֶּׁבַח הַיָּתֵר עַל הַהוֹצָאָה.

הָיְתָה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, בֵּין שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה בֵּין שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ — אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא כְּשִׁעוּר הַשֶּׁבַח, נוֹטְלוֹ מִן בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְנוֹטֵל הַקֶּרֶן מִן הַגַּזְלָן מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים.

הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּמְכָרָהּ, וְאָכַל הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹתֶיהָ — מְחַשְּׁבִין עָלָיו כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל וּמְשַׁלֵּם לְבַעַל הַשָּׂדֶה, וְחוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָן מִן הַגַּזְלָן מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. וְאִם הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה — אֵין לוֹ פֵּרוֹת, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַגַּזְלָן אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד.

הַמּוֹכֵר שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ — אֵין מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר, וְלֹא קָנָה לוֹקֵחַ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. חָזַר הַגַּזְלָן אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ וּלְקָחָהּ מִבְּעָלֶיהָ — נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ מִן הַגַּזְלָן. וַאֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ הַגַּזְלָן מַתָּנָה כְּשֶׁהָיְתָה גְּזוּלָה בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁחָזַר וּלְקָחָהּ — נִתְקַיְּמָה בְּיַד זֶה שֶׁקִּבֵּל הַמַּתָּנָה, שֶׁמִּפְּנֵי זֶה טָרַח הַגַּזְלָן עַד שֶׁקְּנָיָהּ, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּנֶאֱמָנוּתוֹ.

לְפִיכָךְ אִם תָּבַע הַלּוֹקֵחַ אֶת הַגַּזְלָן מִפְּנֵי שֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וְהִתְחִילוּ בֵּית דִּין לְהַכְרִיז עַל נִכְסֵי הַגַּזְלָן כְּדֵי לְהַגְבּוֹת מֵהֶן לַלּוֹקֵחַ, וְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ הַהַכְרָזוֹת לְקָחָהּ הַגַּזְלָן מִן הַבְּעָלִים — לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהִכְרִיזוּ עַל נְכָסָיו נִתְגַּלָּה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, וְלֹא לְקָחָהּ מִן הַבְּעָלִים כְּדֵי לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ.

לְקָחָהּ הַגַּזְלָן מִן הַבְּעָלִים אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ כְּשֶׁהִיא גְּזוּלָה, וְחָזַר וּמְכָרָהּ לְאַחֵר אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה אוֹ הוֹרִישָׁהּ — הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד זֶה שֶׁלְּקָחָהּ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהָיְתָה גְּזוּלָה. וְכֵן אִם נָפְלָה לַגַּזְלָן בִּירֻשָּׁה — לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ.

גָּבָה אוֹתָהּ הַגַּזְלָן בְּחוֹבוֹ: אִם יֵשׁ לַנִּגְזָל קַרְקַע אַחֶרֶת, וְאָמַר לוֹ הַגַּזְלָן: ‘זוֹ אֲנִי גּוֹבֶה בְּחוֹבִי‘ — הֲרֵי זֶה נִתְכַּוֵּן לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ; וְאִם אֵין לַנִּגְזָל קַרְקַע אֶלָּא זוֹ — לִגְבּוֹת חוֹבוֹ הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן.

נְתָנוּהָ הַבְּעָלִים לַגַּזְלָן מַתָּנָה — קָנָה אוֹתָהּ הַלּוֹקֵחַ; שֶׁאִלּוּ לֹא טָרַח לַבְּעָלִים לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה, וּמִפְּנֵי מָה טָרַח זֶה? כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ בַּדִּין וְיַעֲמֹד בְּנֶאֱמָנוּתוֹ וְתִתְקַיֵּם בְּיַד הַלּוֹקֵחַ.

הַגּוֹזֵל שָׂדֶה, וְאַחַר שֶׁגְּזָלָהּ וְהֻחְזָק גַּזְלָן עָלֶיהָ חָזַר וּלְקָחָהּ מִבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, וְטָעַן הַנִּגְזָל וְאָמַר: ‘אָנוּס הָיִיתִי בְּשָׁעָה שֶׁמָּכַרְתִּי לוֹ, וְשֶׁלֹּא לְדַעְתִּי מָכַרְתִּי מֵחֲמַת גַּזְלָנוּתוֹ‘ — לֹא זָכָה הַגַּזְלָן אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁלְּקָחָהּ בִּפְנֵיהֶם, וְתַחֲזֹר הַשָּׂדֶה לִבְעָלֶיהָ, וּמַחֲזִירִין לַגַּזְלָן הַדָּמִים שֶׁנָּתַן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים שֶׁמָּנָה בִּפְנֵיהֶם אֶת הַמָּעוֹת. אֲבָל אִם הֵעִידוּ שֶׁבַּעַל הַקַּרְקַע מָכַר לַגַּזְלָן וְהוֹדָה לוֹ בִּפְנֵיהֶם שֶׁנָּתַן לוֹ דָּמִים כָּךְ וְכָךְ, וְהַנִּגְזָל טוֹעֵן שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ כְּלוּם, וּמֵחֲמַת יִרְאָה הוֹדָה לוֹ — אֵין לַגַּזְלָן כְּלוּם, אֶלָּא מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַשָּׂדֶה בְּלֹא דָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הוֹדָה לוֹ אֶלָּא מִן הַפַּחַד כְּשֶׁטָּעַן, הוֹאִיל וְהֻחְזָק גַּזְלָן עָלֶיהָ.

אֵין בַּעַל הַשָּׂדֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מוֹדָעָא עַל מֶכֶר זֶה; הוֹאִיל וְהֻחְזָק זֶה גַּזְלָן עַל שָׂדֶה זוֹ, וְאֵין רְאָיָתוֹ בָּהּ רְאָיָה — אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְסֹר מוֹדָעָא. וְאֵין דִּין גַּזְלָן כְּדִין הָאוֹנֵס חֲבֵרוֹ וְתָלָה אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ, שֶׁזֶּה הָאוֹנֵס אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְזֹל, וְלֹא גְּזָלוֹ עֲדַיִן כְּלוּם. לְפִיכָךְ אִם לֹא מָסַר הַמּוֹכֵר הָאָנוּס מוֹדָעָא — מִמְכָּרוֹ קַיָּם.