הָרוּג שֶׁנִּמְצָא נוֹפֵל בָּאָרֶץ, וְלֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ — מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְיוֹצְאִין חֲמִשָּׁה זְקֵנִים מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ“ (דברים כא,ב), וּמוֹדְדִין מִמֶּנּוּ אֶל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הֶחָלָל. אֲפִלּוּ נִמְצָא בְּצַד עִיר זוֹ, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ בְּוַדַּאי שֶׁהִיא הַקְּרוֹבָה — מִצְוָה לִמְדֹּד.

אַחַר שֶׁמּוֹדְדִין וְנוֹדְעָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה, קוֹבְרִין אֶת הַנֶּהֱרָג בִּמְקוֹמוֹ, וְחוֹזְרִין זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמָן, וּבֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר מִשֶּׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר, וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ אֶל נַחַל שֶׁהוּא שׁוֹטֵף בְּחָזְקָה, וְזֶהוּ “אֵיתָן“ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (דברים כא,ד).

וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ שָׁם בְּקוֹפִיס מֵאֲחוֹרֶיהָ. וּבֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, עִם כָּל זִקְנֵי הָעִיר, אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה, הַכֹּל רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן שָׁם, בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁל עֶגְלָה.

וְאוֹמְרִין שָׁם בְּתוֹךְ הַנַּחַל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: “יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ“ (דברים כא,ז), כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא בָּא לְיָדֵינוּ הַנֶּהֱרָג הַזֶּה וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: “כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יי וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל“ (שם כא,ח), וְהוֹלְכִין לָהֶן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר עַל הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם“ (שם).

כְּשֶׁמּוֹדְדִין מִן הֶחָלָל, מְדַקְדְּקִין בַּמִּדָּה, וְאֵין מְקַדְּדִין בָּהּ. וְאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וְאֵין מוֹדְדִין לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים, וְנֶאֱמַר: “בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ“ (דברים כא,א).

נִמְצָא קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין — מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּמוֹדְדִין אֶל שְׁאָר הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לוֹ. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר אוֹ לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם — אֵין מוֹדְדִין כָּל עִקָּר, שֶׁהֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהֲרָגוּהוּ גּוֹיִם.

אֵין הָעִיר הַקְּרוֹבָה מְבִיאָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמִּנְיַן הָעָם שֶׁבָּהּ כְּמוֹ מִנְיַן הָעִיר הָרְחוֹקָה מִמֶּנָּה. אֲבָל אִם הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבָּרְחוֹקָה מְרֻבִּין עַל אַנְשֵׁי הַקְּרוֹבָה מִמֶּנָּה — הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, וְהַמְרֻבִּין מְבִיאִין הָעֶגְלָה.

אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב מִן הַתּוֹרָה וְהוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב — הָרֹב עוֹדֵף.

נִמְצָא הַנֶּהֱרָג מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, וְאַנְשֵׁי זוֹ כְּאַנְשֵׁי זוֹ בְּשָׁוֶה — יָבִיאוּ עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתָּפוּת, וְיַתְנוּ וְיֹאמְרוּ: ‘אִם זוֹ הִיא הַקְּרוֹבָה — הֲרֵי הִיא שֶׁלָּהֶם וְאֵלּוּ נָתְנוּ לָהֶם חֶלְקָם מַתָּנָה; וְאִם אֵלּוּ הֵם הַקְּרוֹבִים — הֲרֵי הִיא שֶׁלָּהֶם וְאֵלּוּ נָתְנוּ לָהֶם חֶלְקָם מַתָּנָה‘, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם, וַאֲפִלּוּ בִּידֵי אָדָם.

מֵהֵיכָן מוֹדְדִין? מֵחָטְמוֹ. נִמְצָא גּוּפוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְרֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד — מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן כָּל מֵת מִצְוָה מוֹלִיכִין גּוּפוֹ אֵצֶל רֹאשׁוֹ, וְנִקְבָּר בִּמְקוֹמוֹ.

נִמְצְאוּ מֵתִים רַבִּים זֶה בְּצַד זֶה — מוֹדְדִין מֵחָטְמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, וְאִם הָיְתָה עִיר אַחַת קְרוֹבָה לְכֻלָּם — מְבִיאָה עֶגְלָה אַחַת עַל כֻּלָּם. נִמְצְאוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה — מוֹדְדִין מִן הָעֶלְיוֹן כְּמוֹת שֶׁהֵן מֻנָּחִין.

נֶאֱמַר: “כִּי יִמָּצֵא חָלָל“ (דברים כא,א) — לֹא חָנוּק וְלֹא מְפֻרְפָּר, שֶׁאֵין זֶה נִקְרָא חָלָל; “בָּאֲדָמָה“ (שם) — לֹא טָמוּן בַּגַּל; “נֹפֵל“ (שם) — לֹא תָּלוּי בָּאִילָן; “בַּשָּׂדֶה“ (שם) — לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם; “לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ“ (שם) — הָא אִם נוֹדַע לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.

אֲפִלּוּ רָאָה הַהוֹרֵג עֵד אֶחָד, אֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה — לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. לְפִיכָךְ מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִין בְּגָלוּי, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.

עֵד אֶחָד אוֹמֵר: ‘רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג‘, וְעֵד אֶחָד הִכְחִישׁוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ‘לֹא רָאִיתָה‘ — הָיוּ עוֹרְפִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת. אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד: ‘אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג‘ — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיָן זֶה, וְאִם בָּא אַחַר כָּךְ עֵד אֶחָד וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לוֹ: ‘לֹא רָאִיתָה‘ — אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל דִּבְרֵי הָאַחֲרוֹן, וְאֵין עוֹרְפִין.

בָּאוּ שְׁנַיִם אַחַר שֶׁהֵעִיד הָאֶחָד וְהִכְחִישׁוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: ‘לֹא רָאִיתָה‘ — הֲרֵי הֵן כִּשְׁתֵּי עֵדֻיּוֹת הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְעוֹרְפִין.

אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: ‘רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג‘, וְאִשָּׁה אַחֶרֶת מַכְחֶשֶׁת אוֹתָהּ וְאוֹמֶרֶת לָהּ: ‘לֹא רָאִית‘ — הָיוּ עוֹרְפִין, בֵּין שֶׁבָּאוּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת בֵּין שֶׁבָּאוּ זוֹ אַחַר זוֹ.

שְׁנַיִם אוֹמְרִין: ‘רָאִינוּ‘, וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶם: ‘לֹא רְאִיתֶם‘ — אֵין עוֹרְפִין. אֶחָד אוֹמֵר: ‘רָאִיתִי‘, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין לוֹ: ‘לֹא רָאִיתָ‘ — הָיוּ עוֹרְפִין.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ שְׁלָשְׁתָּן כְּשֵׁרִים אוֹ פְּסוּלִים. אֲבָל אִם אָמַר עֵד אֶחָד: ‘רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג‘, וּשְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִין אוֹמְרִין לוֹ: ‘לֹא רָאִיתָה‘ — אֵין עוֹרְפִין.

שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִין אוֹמְרִין: ‘רָאִינוּ הַהוֹרֵג‘, וְעֵד אֶחָד מַכְחִישָׁן וְאוֹמֵר: ‘לֹא רְאִיתֶם‘ — עוֹרְפִין, שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה נָשִׁים אוֹ מֵאָה פְּסוּלִין, וְעֵד אֶחָד מַכְחִישׁ כֻּלָּן, הֲרֵי אֵלּוּ כְּעֵד אֶחָד וְעֵד אֶחָד.

שָׁלֹשׁ נָשִׁים אוֹ שְׁלֹשָׁה פְּסוּלִין אוֹמְרִין: ‘רָאִינוּ אֶת הַהוֹרֵג‘, וְאַרְבַּע נָשִׁים אוֹ אַרְבָּעָה פְּסוּלִין אוֹמְרִין: ‘לֹא רְאִיתֶם‘ — עוֹרְפִין. זֶה הַכְּלָל: בִּפְסוּלִים הַלֵּךְ אַחַר רֹב הַמִּנְיָן בְּכָל מָקוֹם.