שְׁלֹשָׁה הֵם הַהוֹרְגִים בְּלֹא כַּוָּנָה:

יֵשׁ הוֹרֵג בִּשְׁגָגָה וְהַעֲלָמָה גְּמוּרָה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה“ (שמות כא,יג), וְדִינוֹ שֶׁיִּגְלֶה לְעָרֵי מִקְלָט וְיִנָּצֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְיֵשׁ הוֹרֵג בִּשְׁגָגָה וְתִהְיֶה הַשְּׁגָגָה קְרוֹבָה לְאֹנֶס, וְהוּא שֶׁיֶּאֱרַע בְּמִיתַת זֶה מְאֹרָע פֶּלֶא שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בְּרֹב מְאֹרְעוֹת בְּנֵי אָדָם, וְדִינוֹ שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַגָּלוּת, וְאִם הֲרָגוֹ גּוֹאֵל הַדָּם — נֶהֱרָג עָלָיו.

וְיֵשׁ הוֹרֵג בִּשְׁגָגָה וְתִהְיֶה הַשְּׁגָגָה קְרוֹבָה לְזָדוֹן, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּדָּבָר כְּמוֹ פְּשִׁיעָה, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ לְהִזָּהֵר וְלֹא נִזְהַר, וְדִינוֹ שֶׁאֵינוֹ גּוֹלֶה; מִפְּנֵי שֶׁעֲוֹנוֹ חָמוּר אֵין גָּלוּת מְכַפֶּרֶת לוֹ וְאֵין עָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ, שֶׁאֵינָן קוֹלְטוֹת אֶלָּא הַמְחֻיָּב גָּלוּת בִּלְבַד.

לְפִיכָךְ אִם מְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם בְּכָל מָקוֹם וַהֲרָגוֹ — פָּטוּר.

וּמַה יַּעֲשֶׂה זֶה? יֵשֵׁב וְיִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִגּוֹאֵל הַדָּם. וְכֵן כָּל הָרַצְחָנִים שֶׁהָרְגוּ בְּעֵד אֶחָד אוֹ בְּלֹא הַתְרָאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אִם הֲרָגָם גּוֹאֵל הַדָּם — אֵין לָהֶם דָּמִים, לֹא יִהְיוּ אֵלּוּ חֲמוּרִים מֵהַהוֹרֵג בְּלֹא כַּוָּנָה.

כֵּיצַד? הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג, אוֹ הַסּוֹתֵר כָּתְלוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפְלָה אֶבֶן וְהֵמִיתָה, בֵּין שֶׁסְּתָרוֹ בַּיּוֹם בֵּין שֶׁסְּתָרוֹ בַּלַּיְלָה — הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד וְאֵינוֹ נִקְלָט, מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ פְּשִׁיעוּת הִיא, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ לְעַיֵּן וְאַחַר כָּךְ יִזְרֹק אוֹ יִסְתֹּר.

סְתָרוֹ לָאַשְׁפָּה בַּלַּיְלָה: אִם הָרַבִּים מְצוּיִין בָּהּ — הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד וְאֵינוֹ נִקְלָט; וְאִם אֵין הָרַבִּים מְצוּיִין בָּהּ כְּלָל — הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְאֹנֶס וּפָטוּר מִן הַגָּלוּת.

הָיְתָה הָאַשְׁפָּה עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בָּהּ בַּלַּיְלָה וְאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בָּהּ בַּיּוֹם, וְנִקְרָה אָדָם וְיָשַׁב שָׁם, וְנָפְלָה עָלָיו אֶבֶן בִּשְׁעַת סְתִירָה וּמֵת — הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.

וְאִם אַחַר שֶׁנָּפְלָה הָאֶבֶן בָּא זֶה וְיָשַׁב, וְנָפְלָה עָלָיו וּמֵת — הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַגָּלוּת.

וְכֵן הַזּוֹרֵק אֶת הָאֶבֶן וְאַחַר שֶׁיָּצָאת מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ וּמֵת — פָּטוּר מִן הַגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ“ (דברים יט,ה) — פְּרָט לַמַּמְצִיא עַצְמוֹ.

הַשּׂוֹנֵא שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה — אֵינוֹ נִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ“ (במדבר לה,כג) — חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא קָרוֹב לְמֵזִיד. וְאֵי זֶה הוּא שׂוֹנֵא? זֶה שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים מִפְּנֵי הָאֵיבָה. וְכֵן אִם נִכְנַס לְקֶרֶן זָוִית וֶהֱמִיתוֹ שָׁם בִּשְׁגָגָה, אוֹ שֶׁדְּחָפוֹ בְּגוּפוֹ, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִזְרֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע, אוֹ שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁמֻּתָּר לַהֲרֹג, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג גּוֹי אוֹ בְּהֵמָה וְנִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי כָּל אֵלּוּ קְרוֹבִין לְמֵזִיד וְאֵינָן נִקְלָטִין.

הַנִּכְנָס לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַהֲרָגוֹ בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁגָגָה — פָּטוּר מִן הַגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר“ (דברים יט,ה), מַה יַּעַר שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַנֶּהֱרָג לְהִכָּנֵס לְשָׁם, אַף כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ. לְפִיכָךְ הַנִּכְנָס לַחֲנוּת הַנַּגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו וּמֵת — פָּטוּר מִגָּלוּת; וְאִם נִכְנַס בִּרְשׁוּת — הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.

מִי שֶׁהָיָה דּוֹלֶה אֶת הֶחָבִית לְהַעֲלוֹתָהּ לַגַּג, וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ — פָּטוּר מִן הַגָּלוּת, שֶׁזֶּה כְּמוֹ אָנוּס הוּא, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר הַקָּרוֹב לִהְיוֹת בְּרֹב הָעִתִּים אֶלָּא פֶּלֶא הוּא.

אֲבָל אִם הָיָה מְשַׁלְשֵׁל אֶת הֶחָבִית וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, הָיָה יוֹרֵד בַּסֻּלָּם וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ, הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּלָה וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ — גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת“ (במדבר לה,כג), עַד שֶׁיִּפֹּל דֶּרֶךְ נְפִילָה, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ נְפִילָה מָצוּי בְּרֹב הָעִתִּים לְהֶזֵּק, וְדָבָר קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי טֶבַע הַכֹּבֶד לֵירֵד לְמַטָּה בִּמְהֵרָה; הוֹאִיל וְלֹא זֵרֵז עַצְמוֹ וְתִקֵּן מַעֲשָׂיו יָפֶה בִּשְׁעַת יְרִידָה — יִגְלֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

קַצָּב שֶׁהוּא מְקַצֵּב, וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ בַּקּוֹפִיס לַאֲחוֹרָיו, וְהֶחֱזִירוֹ לְשַׁבֵּר הָעֶצֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַקַּצָּבִין עוֹשִׂין: כָּל שֶׁיָּמִית בַּהוֹלָכָה, שֶׁהִיא הַגְבָּהָה מִלְּפָנָיו וִירִידָה מֵאֲחוֹרָיו — אֵינוֹ גּוֹלֶה עָלָיו; וְכָל שֶׁיָּמִית בַּהַחְזָרָה, שֶׁהִיא עֲלִיָּה מֵאַחֲרָיו וִירִידָה לְפָנָיו — גּוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ — גּוֹלֶה; שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ — אֵינוֹ גּוֹלֶה. וַאֲפִלּוּ בִּירִידָה שֶׁהִיא צֹרֶךְ עֲלִיָּה אֵינוֹ גּוֹלֶה.

כֵּיצַד? הָיָה עוֹלָה בַּסֻּלָּם וְנִשְׁמְטָה שִׁלְבָּה מִתַּחַת רַגְלוֹ וְנָפְלָה וְהֵמִיתָה — פָּטוּר מִן הַגָּלוּת. וְכֵן הַמִּתְכַּוֵּן לִזְרֹק בְּצַד זֶה וְהָלְכָה לָהּ בְּצַד אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיְתָה אֶבֶן מֻנַּחַת לוֹ בְּחֵיקוֹ וְלֹא הִכִּיר בָּהּ מֵעוֹלָם, וְעָמַד וְנָפְלָה וְהֵמִיתָה, וְכֵן הַסּוּמָא שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה — כָּל אֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַגָּלוּת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָרוֹב לְאֹנֶס.

הָיְתָה אֶבֶן בְּחֵיקוֹ וְהִכִּיר בָּהּ, וּשְׁכָחָהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה וְהֵמִיתָה — גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בִּשְׁגָגָה“ (במדבר לה,יא; לה,טו) — מִכְּלָל שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה.

נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג — הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ — אֵינוֹ גּוֹלֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה מִכֹּחוֹ אֶלָּא מִכֹּחַ כֹּחוֹ, וְנִמְצָא כְּמוֹ אֹנֶס. וְכֵן הַזּוֹרֵק אֶבֶן לְתָמָר לְהַפִּיל תְּמָרִים, וְנָפַל מִן הַתְּמָרִים עַל תִּינוֹק וַהֲרָגוּהוּ — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בָּאִין מִכֹּחַ כֹּחוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר הַסִּבּוֹת.