כָּל הַהוֹרֵג חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ בְּסַיִף אוֹ בְּאֶבֶן הַמְּמִיתָה אוֹתוֹ אוֹ שֶׁחֲנָקוֹ עַד שֶׁמֵּת אוֹ שְׂרָפוֹ בָּאֵשׁ, הוֹאִיל וַהֲרָגוֹ מִכָּל מָקוֹם הוּא בְּעַצְמוֹ — הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג בְּבֵית דִּין.

אֲבָל הַשּׂוֹכֵר הוֹרֵג לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח עֲבָדָיו וַהֲרָגוּהוּ, אוֹ שֶׁכָּפַת חֲבֵרוֹ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וַהֲרָגַתְהוּ הַחַיָּה, וְכֵן הַהוֹרֵג אֶת עַצְמוֹ — כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים הוּא, וַעֲוֹן הֲרִיגָה בְּיָדוֹ, וְחַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, וְאֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין.

וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין? שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ“ (בראשית ט,ו) — זֶה הַהוֹרֵג בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ; “אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ“ (שם ט,ה) — זֶה הַהוֹרֵג עַצְמוֹ; “מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ“ (שם) — זֶה הַמּוֹסֵר חֲבֵרוֹ לִפְנֵי חַיָּה לְטָרְפוֹ; “מִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם“ (שם, ושם: וּמִיַּד) — זֶה הַשּׂוֹכֵר אֲחֵרִים לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ. וּבְפֵרוּשׁ נֶאֱמַר בִּשְׁלָשְׁתָּן לְשׁוֹן דְּרִישָׁה, הֲרֵי דִּינָם מָסוּר לַשָּׁמַיִם.

וּבְכָל אֵלּוּ הָרַצְחָנִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁאֵינָן מְחֻיָּבִין מִיתַת בֵּית דִּין, אִם רָצָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהָרְגָן בְּדִין הַמַּלְכוּת וְתַקָּנַת הָעוֹלָם — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְכֵן אִם רָאוּ בֵּית דִּין לַהֲרֹג אוֹתָן בְּהוֹרָאַת שָׁעָה אִם הָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ — הֲרֵי יֵשׁ לָהֶן רְשׁוּת כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאוּ.

הֲרֵי שֶׁלֹּא הֲרָגָם הַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְחַזֵּק הַדָּבָר, הֲרֵי בֵּית דִּין חַיָּבִין מִכָּל מָקוֹם לְהַכּוֹתָם מַכָּה רַבָּה הַקְּרוֹבָה לְמִיתָה וְלֶאֱסֹר אוֹתָם בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק שָׁנִים רַבּוֹת וּלְצַעֲרָם בְּכָל מִינֵי צַעַר, כְּדֵי לְהַפְחִיד וּלְאַיֵּם עַל שְׁאָר הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר לָהֶם לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵבָב וְיֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי מְסַבֵּב לַהֲרֹג אוֹיְבַי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה פְּלוֹנִי, וְאֶפָּטֵר.

אֶחָד הַהוֹרֵג אֶת הַגָּדוֹל אוֹ אֶת הַקָּטָן בֶּן יוֹמוֹ, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה — הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו אִם הָרַג בְּזָדוֹן, אוֹ גּוֹלֶה אִם הָרַג בִּשְׁגָגָה, וְהוּא שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. אֲבָל אִם נוֹלַד לְפָחוֹת מִתִּשְׁעָה חֳדָשִׁים — הֲרֵי הוּא כְּנֵפֶל עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהַהוֹרְגוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ נֶהֱרָג עָלָיו.

אֶחָד הַהוֹרֵג אֶת הַבָּרִיא אוֹ אֶת הַחוֹלֶה הַנּוֹטֶה לָמוּת, וַאֲפִלּוּ הָרַג אֶת הַגּוֹסֵס — נֶהֱרָג עָלָיו. וְאִם הָיָה גּוֹסֵס בִּידֵי אָדָם, כְּגוֹן שֶׁהִכּוּהוּ עַד שֶׁנָּטָה לָמוּת וַהֲרֵי הוּא גּוֹסֵס — הַהוֹרֵג אוֹתוֹ אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ.

הַהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵפָה, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק — הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם. וְכָל אָדָם בְּחֶזְקַת שָׁלֵם הוּא, וְהַהוֹרְגוֹ נֶהֱרָג, עַד שֶׁיִּוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה טְרֵפָה וְאָמְרוּ הָרוֹפְאִים שֶׁמַּכָּה זוֹ אֵין לָהּ תְּעָלָה בְּאָדָם זֶה, וּבָהּ יָמוּת אִם לֹא יְמִיתֶנּוּ דָּבָר אַחֵר.

אָדָם טְרֵפָה שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ — נֶהֱרָג, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ“ (דברים יג,ו ועוד). וְהוּא שֶׁיַּהֲרֹג בִּפְנֵי בֵּית דִּין, אֲבָל בִּפְנֵי עֵדִים — פָּטוּר, שֶׁמָּא יוּזְמוּ הָעֵדִים, וְאִם הוּזְמוּ אֵינָן נֶהֱרָגִין, שֶׁהֲרֵי לֹא זָמְמוּ לַהֲרֹג אֶלָּא טְרֵפָה, וְכָל עֵדוּת שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַהֲזָמָה אֵינָהּ עֵדוּת בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.

אֶחָד הַהוֹרֵג אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ הַהוֹרֵג עֶבֶד כְּנַעֲנִי — הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו, וְאִם הָרַג בִּשְׁגָגָה — גּוֹלֶה.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהָרַג גֵּר תּוֹשָׁב — אֵינוֹ נֶהֱרָג עָלָיו בְּבֵית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ“ (שמות כא,יד), וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג עַל הַגּוֹי. וְאֶחָד הַהוֹרֵג אֶת עֶבֶד אֲחֵרִים אוֹ הַהוֹרֵג עַבְדּוֹ — הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו, שֶׁהָעֶבֶד כְּבָר קִבֵּל עָלָיו מִצְווֹת וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת יי.

מַה בֵּין עַבְדּוֹ לְעֶבֶד אֲחֵרִים? שֶׁעַבְדּוֹ יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ, לְפִיכָךְ אִם הִכָּה עַבְדּוֹ הַכָּיָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, וְנָטָה לָמוּת, וְעָמַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת וְאַחַר כָּךְ מֵת — אֵינוֹ נֶהֱרָג עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת מֵחֲמַת הַמַּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא“ (שמות כא,כא). וּמַה הוּא “יוֹם אוֹ יוֹמַיִם“ (שם)? יוֹם שֶׁהוּא כְּיוֹמַיִם, שֶׁהוּא מֵעֵת לְעֵת.

אֲבָל הַמַּכֶּה עֶבֶד שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ מֵת לְאַחַר כַּמָּה יָמִים מֵחֲמַת הַמַּכָּה, הוֹאִיל וְהִכָּהוּ כְּדֵי לְהָמִית — הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו, כִּשְׁאָר בְּנֵי חֹרִין.

יֵרָאֶה לִי שֶׁהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּסַכִּין וְסַיִף אוֹ בְּאֶבֶן וְאֶגְרוֹף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וּמֵת — אֵינוֹ בְּדִין “יוֹם אוֹ יוֹמַיִם“, וַאֲפִלּוּ מֵת לְאַחַר שָׁנָה, נֶהֱרָג עָלָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר: “בַּשֵּׁבֶט“ (שמות כא,כ), שֶׁלֹּא נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ אֶלָּא בְּשֵׁבֶט וּמַקֵּל וּרְצוּעָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, לֹא הַכָּיָת רְצִיחָה.

הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ, וּפָסַק עִמּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהִכָּהוּ אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם וֶהֱמִיתוֹ — הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו, וְאֵינוֹ בְּדִין “יוֹם אוֹ יוֹמַיִם“, הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁאֵינוֹ כַּסְפּוֹ הַמְיֻחָד לוֹ, וְהַשֵּׁנִי לְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ תַּחְתָּיו.

וְכֵן מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חֹרִין, וְעֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין — אֵינוֹ בְּדִין “יוֹם אוֹ יוֹמַיִם“, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ לְאֶחָד מֵהֶן כַּסְפּוֹ הַמְיֻחָד לוֹ, לְפִיכָךְ נֶהֱרָג עָלָיו כִּשְׁאָר הָעָם.