חזור
הלכות נזקי ממון
פרק ישׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם בְּכָל מָקוֹם, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, בֵּין עֶבֶד בֵּין בֶּן חֹרִין, אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד — הֲרֵי זֶה נִסְקָל. וְאִם הֵמִית אֶת הַגּוֹי — פָּטוּר כְּדִינֵיהֶם.
וְאֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁהֵמִיתוּ — הֲרֵי אֵלּוּ נִסְקָלִין.
מַה בֵּין תָּם שֶׁהָרַג אֶת הָאָדָם לְמוּעָד שֶׁהָרַג? שֶׁהַתָּם פָּטוּר מִן הַכֹּפֶר, וְהַמּוּעָד חַיָּב בַּכֹּפֶר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה מוּעָד לַהֲרֹג.
וְהוֹאִיל וְכָל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁהָרְגוּ אָדָם נִסְקָלִין, הֵיאַךְ יִמָּצֵא מוּעָד לַהֲרֹג עַד שֶׁיְּשַׁלְּמוּ בְּעָלָיו אֶת הַכֹּפֶר? כְּגוֹן שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה גּוֹיִם וְאַחַר כָּךְ הָרַג יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמּוּעָד לְגוֹיִם הֲרֵי הוּא מוּעָד לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה יִשְׂרָאֵל טְרֵפָה וְאַחַר כָּךְ הָרַג שָׁלֵם, אוֹ שֶׁהָרַג וּבָרַח וְהָרַג וּבָרַח וְהָרַג וּבָרַח, וּבָרְבִיעִי נִתְפַּס; שֶׁאֵין הַבְּעָלִים חַיָּבִין בַּכֹּפֶר עַד שֶׁיִּסָּקֵל הַשּׁוֹר.
וְכֵן אִם סִכֵּן שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד אוֹ הָרַג שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת — הֲרֵי זֶה מוּעָד לַהֲרִיגָה, וּבְעָלָיו מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר.
וְכֵן אִם הִכִּירוּ הָעֵדִים אֶת בַּעַל הַשּׁוֹר, וְלֹא הִכִּירוּ אֶת הַשּׁוֹר בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וּבָרְבִיעִית רָאוּ שׁוֹרוֹ שֶׁהָרַג, וְאֵינָם יוֹדְעִים אִם זֶה הוּא הַשּׁוֹר שֶׁהָרַג בִּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים הָרִאשׁוֹנוֹת אוֹ אַחֵר הָיָה, הוֹאִיל וְהוּעֲדוּ הַבְּעָלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בִּבְקָרָם שׁוֹר שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, הָיָה לָהֶן לִשְׁמֹר אֶת כָּל בְּהֶמְתָּם, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ — מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר.
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: “וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת“ (שמות כא,כט) — מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה זוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם, וְאִם נָתַן כֹּפֶר הַנֶּהֱרָג, נִתְכַּפֵּר לוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּפֶר כַּפָּרָה הוּא — מְמַשְׁכְּנִין אֶת מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בַּכֹּפֶר בְּעַל כָּרְחוֹ.
וְשׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁהָרַג — כָּל אֶחָד מֵהֶן מְשַׁלֵּם כֹּפֶר שָׁלֵם, שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן צָרִיךְ כַּפָּרָה גְּמוּרָה.
אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר אֶלָּא בִּפְנֵי בְּעָלָיו, אִם הָיוּ לוֹ בְּעָלִים. אֲבָל אִם לֹא הָיוּ לוֹ בְּעָלִים, כְּגוֹן שׁוֹר הַמִּדְבָּר וְשׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ וְשׁוֹר גֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין, אִם הֵמִית — הֲרֵי זֶה נִסְקָל, וְגוֹמְרִין דִּינוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים.
וְכֵן שׁוֹר הָאִשָּׁה וְשׁוֹר הַיְתוֹמִים וְשׁוֹר הָאַפִּטְרוֹפִּין שֶׁהֵמִיתוּ — נִסְקָלִין, וְאֵין הָאַפִּטְרוֹפִּין מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר, שֶׁהַכֹּפֶר כַּפָּרָה הוּא, וְהַקְּטַנִּים אוֹ הַחֵרְשִׁים וְהַשּׁוֹטִים אֵינָן בְּנֵי חִיּוּב כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִין כַּפָּרָה.
שׁוֹר שֶׁהוּא טְרֵפָה שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אוֹ שֶׁהָיָה הַשּׁוֹר שֶׁל אָדָם טְרֵפָה — אֵינוֹ נִסְקָל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת“ (שמות כא,כט) — כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר; וְכֵיוָן שֶׁבְּעָלָיו כַּמֵּת הֵם חֲשׁוּבִין וְאֵין צְרִיכִין מִיתָה — הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
הַמְשַׁסֶּה כַּלְבּוֹ בַּחֲבֵרוֹ, וַהֲרָגוֹ — אֵין הַכֶּלֶב נִסְקָל; וְכֵן אִם גֵּרָה בּוֹ בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה וַהֲרָגוּהוּ. אֲבָל אִם שִׁסָּה בּוֹ נָחָשׁ, וַאֲפִלּוּ הִשִּׁיכוֹ בּוֹ, וַהֲרָגוֹ — הַנָּחָשׁ נִסְקָל, שֶׁסַּם הַנָּחָשׁ שֶׁהֵמִית, מֵעַצְמוֹ הוּא מְקִיאוֹ. לְפִיכָךְ זֶה הָאָדָם שֶׁהִשִּׁיךְ בּוֹ הַנָּחָשׁ פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין.
אֵין הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת אִם הֵמִיתָה, עַד שֶׁתִּתְכַּוֵּן לְהַזִּיק לְמִי שֶׁהִיא חַיֶּבֶת עָלָיו סְקִילָה. אֲבָל שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם, נִתְכַּוֵּן לְנָכְרִי וְהָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל, נִתְכַּוֵּן לִנְפָלִים וְהָרַג בֶּן קַיָּמָה — פָּטוּר מִן הַמִּיתָה. וְאִם הָיָה מוּעָד — הַבְּעָלִים חַיָּבִין בַּכֹּפֶר, אוֹ בִּקְנָס אִם הֵמִית עֶבֶד, אַף עַל פִּי שֶׁהָרַג בְּלֹא כַּוָּנָה, הוֹאִיל וְהוּא מוּעָד לָזֶה.
הָיָה מוּעָד לִנְפֹּל עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת, וְרָאָה יָרָק בְּבוֹר וְנָפַל לַבּוֹר בִּשְׁבִיל הַיָּרָק, וְהָיָה שָׁם אָדָם וּמֵת; אוֹ שֶׁהָיָה מוּעָד לְהִתְחַכֵּךְ בִּכְתָלִים וּמַפִּילָן עַל בְּנֵי אָדָם, וְנִתְחַכֵּךְ בַּכֹּתֶל לַהֲנָאָתוֹ, וְנָפַל עַל הָאָדָם וּמֵת מֵחֲמַת חִכּוּכוֹ — הַשּׁוֹר פָּטוּר מִמִּיתָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהָמִית, וְהַבְּעָלִים חַיָּבִין בַּכֹּפֶר, שֶׁהֲרֵי זֶה מוּעָד לִפֹּל עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת אוֹ לְהַפִּיל עֲלֵיהֶן הַכְּתָלִים. וְהֵיאַךְ יִוָּדַע שֶׁלַּהֲנָאָתוֹ נִתְחַכֵּךְ? בְּשֶׁנִּתְחַכֵּךְ אַף לְאַחַר שֶׁהִפִּיל וְהֵמִית.
אֵין הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר עַד שֶׁתָּמִית בְּהֶמְתָּן חוּץ מֵרְשׁוּתָם. אֲבָל אִם הֵמִית בִּרְשׁוּת הַמַּזִּיק, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּסְקִילָה — הַבְּעָלִים פְּטוּרִין מִן הַכֹּפֶר.
כֵּיצַד? הַנִּכְנָס לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ, וַאֲפִלּוּ נִכְנַס לִתְבֹּעַ שְׂכָרוֹ אוֹ חוֹבוֹ מִמֶּנּוּ, וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וּמֵת — הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, וְהַבְּעָלִים פְּטוּרִין מִן הַכֹּפֶר, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ.
עָמַד בַּפֶּתַח וְקָרָא לְבַעַל הַבַּיִת, וְאָמַר לוֹ: ‘הִין‘, וְנִכְנַס, וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת — הֲרֵי הַבְּעָלִים פְּטוּרִין, שֶׁאֵין מַשְׁמַע ‘הִין‘ אֶלָּא: עֲמֹד בִּמְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֲדַבֵּר עִמְּךָ.
בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּזָּק, וְדָרְסָה עַל גַּבֵּי תִּינוֹק כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ וַהֲרָגַתּוּ — הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר, שֶׁהָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְהַזִּיק כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ, וּבִרְשׁוּת הַנִּזָּק חַיָּב אַף עַל הַשֵּׁן וְהָרֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַמּוּעָד שֶׁהֵמִית בְּכַוָּנָה — נִסְקָל, וְהַבְּעָלִים חַיָּבִין בַּכֹּפֶר; וְאִם הֵמִית בְּלֹא כַּוָּנָה — פָּטוּר מִן הַמִּיתָה, וְהַבְּעָלִים חַיָּבִין בַּכֹּפֶר. וְתָם שֶׁהֵמִית בְּלֹא כַּוָּנָה — פָּטוּר מִן הַמִּיתָה וּמִן הַכֹּפֶר; וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהָמִית — נִסְקָל, וְהַבְּעָלִים פְּטוּרִין מִן הַכֹּפֶר, וְכֵן מִקְּנַס הָעֶבֶד.
יֵרָאֶה לִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַתָּם שֶׁהֵמִית עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים סֶלַע הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה, אִם הֵמִית שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה — מְשַׁלֵּם חֲצִי דְּמֵי הָעֶבֶד אוֹ דְּמֵי הַשִּׁפְחָה מִגּוּפוֹ, כְּאִלּוּ הֵמִית שׁוֹר חֲבֵרוֹ אוֹ חֲמוֹרוֹ.