menu
small logo

חזור

הלכות סוטה

פרק ב

אִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה — אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת, אֶלָּא אִם רָצָת וְאָמְרָה: 'הִין, נִטְמֵאתִי' — תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה. וְכֵן אִם אָמְרָה: 'אֵינִי טְמֵאָה וְאֵינִי שׁוֹתָה' — אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. וְכֵן אִם אָמַר בַּעְלָהּ: 'אֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ', אוֹ שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה, וְהִיא אֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם.

וְאֵלּוּ הֵן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רוֹצָה לִשְׁתּוֹת וּבַעְלָהּ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֶלָּא יוֹצֵאת בְּלֹא כְּתֻבָּה מִשֶּׁיָּבֹאוּ עֵדֵי סְתִירָה אַחַר עֵדֵי קִנּוּי, וְיֵאָסְרוּ עַל בַּעֲלֵיהֶן לְעוֹלָם. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים הֵן, וְאֵלּוּ הֵן: אֲרוּסָה, וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, וּקְטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל, וּגְדוֹלָה אֵשֶׁת הַקָּטָן, וְאֵשֶׁת אַנְדְּרָגִינָס, וְאֵשֶׁת הַסּוּמָא, אוֹ הַחִגֵּר, אוֹ הָאִלֵּם, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אוֹ שֶׁהוּא כְּרוּת יָד; וְכֵן הַחִגֶּרֶת, וְהָאִלֶּמֶת, וְהַסּוּמָה, וּכְרוּתַת כַּף, וְשֶׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת — כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ אֵינָהּ רְאוּיָה לִשְׁתּוֹת.

וּמִנַּיִן שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (במדבר ה,כט): "תַּחַת אִישָׁהּ" — פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, שֶׁאֵינָהּ תַּחַת אִישָׁהּ. "אִשָּׁה" — פְּרָט לִקְטַנָּה. "אִישָׁהּ" — פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן וְאֵשֶׁת אַנְדְּרָגִינָס שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ" (שם ה,יג) — פְּרָט לְאֵשֶׁת סוּמָא. "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה" (שם ה,יח) — פְּרָט לְחִגֶּרֶת. "וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ" (שם) — פְּרָט לְמִי שֶׁאֵין לָהּ כַּף, אוֹ שֶׁהָיְתָה עֲקֻמָּה אוֹ יְבֵשָׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִקַּח בָּהּ; וַאֲפִלּוּ כַּפָּהּ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּפֶּיהָ". "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה" (שם ה,כב) — פְּרָט לְאִלֶּמֶת. "וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה" (שם ה,יט) — פְּרָט לְמִי שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת.

וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ" (במדבר ה,כט) — עַד שֶׁתִּהְיֶה הִיא שְׁלֵמָה כָּמוֹהוּ וְהוּא שָׁלֵם כְּמוֹתָהּ. הָא לָמַדְתָּה שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת, מְעַכֵּב אֶת בַּעְלָהּ מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ, וְכָל הַמְעַכֵּב אֶת הַבַּעַל מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ, מוּם כָּמוֹהוּ מְעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת.

קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, אִם זִנָּת בִּרְצוֹנָהּ — נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ; לְפִיכָךְ מְקַנִּין לָהּ, לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל קְטַנָּה בַּת מֵאוּן — אֵין מְקַנִּין לָהּ, שֶׁאֵין לָהּ רָצוֹן לְהֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ, וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן, לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו.

קִנֵּא לַאֲרוּסָתוֹ אוֹ לִזְקוּקָתוֹ, וְנִסְתְּרָה אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ — הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים. נְשׂוּאָה שֶׁקִּנֵּא לָהּ, וְנִסְתְּרָה קֹדֶם שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ בַּעְלָהּ — אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה, וַאֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ" (במדבר ה,כ) — שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת הַבַּעַל לִשְׁכִיבַת בּוֹעֵל.

הַגִּיֹּרֶת, וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת, וְאֵשֶׁת הַגֵּר, וְאֵשֶׁת עֶבֶד מְשֻׁחְרָר, וּמַמְזֶרֶת, וְאֵשֶׁת מַמְזֵר, וְאֵשֶׁת הַסָּרִיס, בֵּין סְרִיס חַמָּה בֵּין סְרִיס אָדָם, הַמֻּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן — הֲרֵי הֵן כְּכָל הַנָּשִׁים, וְשׁוֹתוֹת.

מְעֻבֶּרֶת וּמְנִיקָה — מְקַנֵּא לָהּ, וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא. אִשָּׁה הָעוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת וּמֵת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁתִּשְׁתֶּה — אֵינָהּ שׁוֹתָה, וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה.

כָּל אִישׁ שֶׁבָּא בִּיאָה אֲסוּרָה מִיָּמָיו אַחַר שֶׁהִגְדִּיל — אֵין הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ; אֲפִלּוּ בָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו, שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ" (במדבר ה,לא) — בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, אִשָּׁה נוֹשְׂאָה אֶת עֲוֹנָהּ.

לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה, וְקִנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה — אֵינָהּ שׁוֹתָה, אֶלָּא תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וְתִהְיֶה אֲסוּרָה עָלָיו אַף מִשֵּׁם זֶה. עָבַר וְנָשָׂא מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמְנִיקַת חֲבֵרוֹ — הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה, שֶׁאֵין כָּאן עֲבֵרָה.

מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה הָרְאוּיָה לֵילֵד וְלֹא בָּנִים, וְנָשָׂא עֲקָרָה אוֹ זְקֵנָה אוֹ אַיְלוֹנִית — אֵינָהּ שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה. הָיוּ לוֹ בָּנִים אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לְוָלָד — הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לְוָלָד, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְנִזְרְעָה זָרַע" (במדבר ה,כח) אֶלָּא בָּרְאוּיָה לֵילֵד, שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר — תֵּלֵד בְּרֶוַח; הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֵד נְקֵבוֹת — תֵּלֵד זְכָרִים.

הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּמֵתוּ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה — כְּבָר נִרְאֵית לִשְׁתּוֹת, וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְלֹא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לֵילֵד, אֶלָּא זוֹ הָאַיְלוֹנִית וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְנוֹלַד לוֹ בֵּן מִגְּרוּשָׁתוֹ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה — כְּבָר נִדְחָת הָאַיְלוֹנִית מִלִּשְׁתּוֹת.

כָּל אִשָּׁה שֶׁהָיָה לָהּ קִנּוּי וּסְתִירָה וְלֹא שָׁתָת מֵי הַמָּרִים, בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ בֵּין שֶׁלֹּא רָצָת הִיא, בֵּין שֶׁבָּא לָהּ עֵד טֻמְאָה אוֹ הוֹדָת, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵאֵלּוּ הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת, אוֹ שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין, הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ מִכָּל מָקוֹם — הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה עַל זֶה שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִמּוֹ לְעוֹלָם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ. וְאִם עָבַר וּנְשָׂאָהּ — מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחְתָּיו בְּגֵט, אֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ מִמֶּנּוּ בָּנִים. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: כְּשֵׁם שֶׁטְּמֵאָה לַבַּעַל, כָּךְ טְמֵאָה לַבּוֹעֵל.

אֲבָל אִם לֹא קָדַם קִנּוּי, וּבָאוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה וְרָאוּ דָּבָר מְכֹעָר, כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ אַחֲרָיו וּמְצָאוּהָ חוֹגֶרֶת חֲגוֹרָהּ אוֹ מָצְאוּ רֹק לְמַעְלָה מִן הַכִּלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה: אִם הוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ בְּדָבָר מְכֹעָר זֶה — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לַנִּטְעָן, אֶלָּא אֲסוּרָה עָלָיו; וְאִם עָבַר וּנְשָׂאָהּ וְהָיוּ לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ — לֹא תֵּצֵא; וְאִם לֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים — תֵּצֵא.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנָּבוֹכָה הָעִיר עָלֶיהָ וְעַל זֶה הַנִּטְעָן יוֹם וּמֶחֱצָה אוֹ יָתֵר, וְאָמְרוּ: 'פְּלוֹנִי זִנָּה עִם פְּלוֹנִית', וְלֹא פָּסַק הַקּוֹל, וְהוּא שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ אוֹ לוֹ אוֹיְבִים שֶׁמַּעֲבִירִין הַקּוֹל. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה שָׁם רִנָּה לְדָבָר זֶה בָּעִיר, אוֹ שֶׁפָּסַק הַקּוֹל שֶׁלֹּא מֵחֲמַת יִרְאָה, אִם נִשֵּׂאת לַנִּטְעָן — לֹא תֵּצֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים. וַאֲפִלּוּ בָּא עֵד אֶחָד שֶׁזִּנָּת עִמּוֹ — לֹא תֵּצֵא.

מִי שֶׁהוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ בְּעֵדֵי דָּבָר מְכֹעָר, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְגֵרְשָׁהּ — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לַנִּטְעָן שֶׁיָּצָאת מִתַּחַת בַּעְלָהּ בִּגְלָלוֹ. וְאִם נִשֵּׂאת — לֹא תֵּצֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים.

כָּל אִשָּׁה שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים וְהֵעִידוּ שֶׁזִּנָּת עִם זֶה כְּשֶׁהָיְתָה תַּחַת בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן — הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא מִזֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה בָּנִים. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'תֵּצֵא' — תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.