menu
small logo

חזור

הלכות אישות

פרק כ

צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּתֵּן אָדָם מִנְּכָסָיו מְעַט לְבִתּוֹ כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא בּוֹ, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא פַּרְנָסָה. הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ סְתָם — לֹא יִפְחֹת לָהּ מִכְּסוּת שֶׁפּוֹסְקִין לְאֵשֶׁת עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הָאָב עָנִי. אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר — הֲרֵי זֶה רָאוּי שֶׁיִּתֵּן לָהּ כְּפִי עָשְׁרוֹ.

פֵּרֵשׁ עַל הַבַּעַל שֶׁאֵין לָהּ כְּלוּם וְשֶׁיַּכְנִיסֶנָּה עֲרֻמָּה — אֵין לָהּ כְּלוּם. וְלֹא יֹאמַר הַבַּעַל: 'כְּשֶׁתָּבֹא לְבֵיתִי אֲכַסֶּנָּה', אֶלָּא מְכַסָּהּ וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.

הָאָב שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בַּת — אוֹמְדִין דַּעְתּוֹ כַּמָּה הָיָה בְּלִבּוֹ לִתֵּן לָהּ לְפַרְנָסָתָהּ, וְנוֹתְנִין לָהּ. וּמִנַּיִן יוֹדְעִין אֻמְדַּן דַּעְתּוֹ? מֵרֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו, וּמִמַּשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וּכְבוֹדוֹ. וְכֵן אִם הִשִּׂיא בַּת בְּחַיָּיו — אוֹמְדִין בָּהּ. וְאִם לֹא יָדְעוּ לוֹ בֵּית דִּין אֻמְדַּן דַּעַת — נוֹתְנִין לָהּ מִנְּכָסָיו עִשּׂוּר לְפַרְנָסָתָהּ.

הִנִּיחַ בָּנוֹת רַבּוֹת: כָּל שֶׁתָּבֹא לְהִנָּשֵׂא — נוֹתְנִין לָהּ עִשּׂוּר הַנְּכָסִים, וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ — עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה, וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ — עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה שְׁנִיָּה. וְאִם בָּאוּ כֻּלָּן לְהִנָּשֵׂא כְּאַחַת — רִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, וְהַשְּׁנִיָּה עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה, וְהַשְּׁלִישִׁית עִשּׂוּר מַה שֶּׁשִּׁיְּרָה שְׁנִיָּה, וְכֵן אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, וְחוֹזְרוֹת וְחוֹלְקוֹת כָּל הָעִשּׂוּרִים בְּשָׁוֶה, וּשְׁאָר הַנְּכָסִים לָאַחִים.

עִשּׂוּר זֶה, שֶׁהוּא לְפַרְנָסָה — אֵינוֹ מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ לְפִי תַּקָּנַת אַחֲרוֹנִים אֵינוֹ נִטָּל אֶלָּא מִן הַקַּרְקַע. וְיֵשׁ לָהּ לִגְבּוֹת עִשּׂוּר זֶה מִשְּׂכִירוּת הַקַּרְקַע. וְאִם רָצוּ הָאַחִין לִתֵּן לָהּ מָעוֹת כְּנֶגֶד עִשּׂוּר הַקַּרְקַע — נוֹתְנִין.

הַבַּת בְּעִשּׂוּר זֶה — כְּבַעַל חוֹב שֶׁל אַחִין הִיא, לְפִיכָךְ נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִן הַבֵּינוֹנִית בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאִם מֵתוּ הָאַחִין — נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִבְּנֵיהֶם מִן הַזִּבּוּרִית וּבִשְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הִיא נִפְרַעַת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, וְהַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים לֹא יִפָּרַע אֶלָּא מִן הַזִּבּוּרִית וּבִשְׁבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה.

וְהָאַחִים שֶׁמָּכְרוּ אוֹ שֶׁמִּשְׁכְּנוּ קַרְקַע אֲבִיהֶן — הַבַּת טוֹרֶפֶת מִן הַלָּקוֹחוֹת פַּרְנָסָתָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁטּוֹרְפִין כָּל בַּעֲלֵי חוֹבוֹת מִן הַלָּקוֹחוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה.

מִי שֶׁהִשִּׂיא בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִשְׁאֲרוּ קְטַנּוֹת, וּמֵת בְּלֹא בֵּן — אֵין נוֹטְלִין פַּרְנָסָה לַקְּטַנּוֹת וְאַחַר כָּךְ חוֹלְקוֹת אֶת הַנְּכָסִים, אֶלָּא חוֹלְקוֹת כֻּלָּן בְּשָׁוֶה.

מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבֵן, וְקָדְמָה רִאשׁוֹנָה וְנָטְלָה עִשּׂוּר נְכָסִים, וְלֹא הִסְפִּיקָה הַשְּׁנִיָּה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן וְנָפְלוּ כָּל הַנְּכָסִים לִשְׁתֵּיהֶן — אֵין הַשְּׁנִיָּה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה, וְזָכָת רִאשׁוֹנָה בָּעִשּׂוּר שֶׁלָּהּ.

מִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָה: 'אַל תְּפַרְנְסוּ בְּנוֹתַי מִנְּכָסַי' — שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁאֵין זֶה מִתְּנָאֵי כְּתֻבָּה.

מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אַלְמָנָה וּבַת — כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁמְּזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה קוֹדְמִין לִמְזוֹנוֹת הַבַּת. וְכֵן אִם נִשֵּׂאת הַבַּת — אֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים, מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה. וַאֲפִלּוּ מֵתָה הַבַּת אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת — אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לְהִנָּתֵן לָהּ, שֶׁהֲרֵי הַנְּכָסִים כֻּלָּן בְּחֶזְקַת הָאַלְמָנָה, שֶׁתִּהְיֶה נִזּוֹנֶת מֵהֶן.

קְטַנָּה יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּה אִמָּהּ אוֹ אַחֶיהָ לְדַעְתָּהּ, וְנָתְנוּ לָהּ מֵאָה אוֹ חֲמִשִּׁים זוּז — יְכוֹלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָם פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לָהּ אוֹ בְּאֻמְדַּן דַּעַת הָאָב אוֹ עִשּׂוּר הַקַּרְקָעוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ הָאַחִין זָנִין אוֹתָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָת בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, מִפְּנֵי שֶׁהַקְּטַנָּה אֵינָהּ בַּת מְחָאָה.

נִשֵּׂאת הַבַּת אַחַר שֶׁגָּדְלָה, בֵּין נַעֲרָה בֵּין בּוֹגֶרֶת, וְלֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ — אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ. וְאִם מִחָת בְּעֵת נִשּׂוּאֶיהָ — הֲרֵי זוֹ מוֹצִיאָה אֶת הָרָאוּי לָהּ כָּל זְמַן שֶׁתִּרְצֶה.

בָּגְרָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּין שֶׁבָּגְרָה אַחַר מוֹת אָבִיהָ בֵּין שֶׁהִנִּיחָהּ בּוֹגֶרֶת: אִם פָּסְקוּ הָאַחִין מְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְשָׁתְקָה וְלֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ — אִבְּדָה הַפַּרְנָסָה; וְאִם מִחָת — לֹא אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ.

לֹא פָּסְקוּ הָאַחִים מְזוֹנוֹתֶיהָ וְזָנוּ אוֹתָהּ בַּבֶּגֶר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מִחָת — לֹא אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ, כָּל זְמַן שֶׁהֵן זָנִין אוֹתָהּ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִטְעֹן: מִפְּנֵי שֶׁהֵן זָנִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִין, וְהִיא עֲדַיִן לֹא נִשֵּׂאת, מִפְּנֵי זֶה לֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ.

מִי שֶׁצִּוָּה לִתֵּן לְבִתּוֹ כָּךְ וְכָךְ מָעוֹת לְפַרְנָסָתָהּ לִקַּח בָּהֶן קַרְקַע, בֵּין שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע בֵּין שֶׁהָיָה בָּרִיא, וּמֵת, וַהֲרֵי הַמָּעוֹת בְּיַד הַשָּׁלִיחַ, וְאָמְרָה הַבַּת: 'תְּנוּ אוֹתָן לְבַעְלִי, כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה בָּהֶן': אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה, וְנִשֵּׂאת — הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ; וְאִם עֲדַיִן מְאֹרֶסֶת הִיא — יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶּׁהֻשְׁלַש בְּיָדוֹ; וְאִם עֲדַיִן קְטַנָּה הִיא — אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, אֶלָּא יַעֲשֶׂה הַשָּׁלִישׁ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהוּ הָאָב.