Hiring 10

חזור

הלכות שכירות

פרק י

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ מָעוֹת בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ פֵּרוֹת, בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ אַחַר שֶׁהִלְוָהוּ — הֲרֵי זֶה שׁוֹמֵר שָׂכָר.

לְפִיכָךְ, אִם אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ נִגְנַב — חַיָּב בְּדָמָיו. וְאִם נֶאֱנַס הַמַּשְׁכּוֹן, כְּגוֹן שֶׁנִּלְקַח בְּלִסְטֵיס מְזֻיָּן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר אֳנָסִין — יִשָּׁבַע שֶׁנֶּאֱנַס, וִישַׁלֵּם בַּעַל הַמַּשְׁכּוֹן אֶת חוֹבוֹ עַד פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה.

כָּל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ‘שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לְךָ‘ — הֲרֵי זוֹ שְׁמִירָה בַּבְּעָלִים. אָמַר לוֹ: ‘שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לְךָ לְמָחָר‘, ‘הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וְאַשְׁאִילְךָ לְמָחָר‘, ‘שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאַשְׁאִילְךָ לְמָחָר‘, ‘הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לְךָ לְמָחָר‘ — כֻּלָּן נַעֲשׂוּ שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לָזֶה.

כָּל הָאֻמָּנִין — שׁוֹמְרֵי שָׂכָר. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ: ‘טֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְהָבֵא מָעוֹת‘, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ‘גְּמַרְתִּיו‘ וְלֹא לָקְחוּ הַבְּעָלִים אֶת הַכְּלִי — הֲרֵי הָאֻמָּן שׁוֹמֵר חִנָּם. אֲבָל אִם אָמַר הָאֻמָּן: ‘הָבֵא מָעוֹת וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ‘ — עֲדַיִן הוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר כְּשֶׁהָיָה.

נָתַן לָאֻמָּנִין לְתַקֵּן, וְקִלְקְלוּ — חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. כֵּיצַד? נָתַן לֶחָרָשׁ שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל לִקְבֹּעַ בָּהֶן מַסְמֵר, וּשְׁבָרָן, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְעָשָׂה מֵהֶן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְנִשְׁבְּרוּ אַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ — מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי תֵּבָה שִׁדָּה וּמִגְדָּל, שֶׁאֵין הָאֻמָּן קוֹנֶה שֶׁבַח הַכְּלִי.

נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע, וְהִקְדִיחַתּוּ יוֹרָה — נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָּעוּר, אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ לְצָבְעוֹ אָדֹם וּצְבָעוֹ שָׁחֹר, שָׁחֹר וּצְבָעוֹ אָדֹם; נָתַן עֵצִים לֶחָרָשׁ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כִּסֵּא נָאֶה, וְעָשָׂהוּ כִּסֵּא רַע אוֹ סַפְסָל: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה — נוֹתֵן לוֹ בַּעַל הַכְּלִי אֶת הַהוֹצָאָה; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח — נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח בִּלְבַד.

אָמַר בַּעַל הַכְּלִי: ‘אֵינִי רוֹצֶה בְּתַקָּנָה זוֹ, אֶלָּא תֵּן לִי דְּמֵי הַצֶּמֶר‘ אוֹ ‘דְּמֵי הָעֵצִים‘ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְכֵן אִם אָמַר הָאֻמָּן: ‘הֵא לְךָ דְּמֵי צַמְרְךָ‘ אוֹ ‘דְּמֵי עֵצֶיךָ‘ ‘וָלֵךְ‘ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁאֵין הָאֻמָּן קוֹנֶה בְּשֶׁבַח כְּלִי שֶׁעָשָׂה.

הַמּוֹלִיךְ חִטָּיו לַטָּחוֹן, וְלֹא לְתָתָן, וַעֲשָׂיָן סֻבִּין אוֹ מֻרְסָן; נָתַן קֶמַח לַנַּחְתּוֹם, וְעָשָׂהוּ פַּת נִפּוּלִים; בְּהֵמָה לַטַּבָּח, וְנִבְּלָהּ — חַיָּבִין לְשַׁלֵּם דָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאֵי שָׂכָר. לְפִיכָךְ, אִם הָיָה טַבָּח מֻמְחֶה וְשָׁחַט בְּחִנָּם — פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם; וְאִם אֵינוֹ מֻמְחֶה — אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּחִנָּם, חַיָּב לְשַׁלֵּם.

וְכֵן הַמַּרְאֶה דִּינָר לַשֻּׁלְחָנִי וְאָמַר לוֹ: ‘יָפֶה‘, וְנִמְצָא רַע: אִם בְּשָׂכָר רָאָהוּ — חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּקִי וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְלַמֵּד; וְאִם בְּחִנָּם רָאָהוּ — פָּטוּר; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְלַמֵּד. וְאִם אֵינוֹ בָּקִי — חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּחִנָּם; וְהוּא שֶׁיֹּאמַר לַשֻּׁלְחָנִי: ‘עָלֶיךָ אֲנִי סוֹמֵךְ‘, אוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל רְאִיָּתוֹ וְלֹא יַרְאֶה לַאֲחֵרִים.

טַבָּח שֶׁעָשָׂה בְּחִנָּם וְנִבֵּל, וְכֵן שֻׁלְחָנִי שֶׁאָמַר ‘יָפֶה‘ וְנִמְצָא רַע, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן — עֲלֵיהֶן לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהֵן מֻמְחִין; וְאִם לֹא הֵבִיאוּ רְאָיָה — מְשַׁלְּמִין.

מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיֶה הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת נוֹטֵל חֲצִי הַשֶּׁבַח וּבַעַל הַקַּרְקַע חֵצִי, וְנָטַע וְהִשְׁבִּיחַ וְנָטַע וְהִפְסִיד — מְחַשְּׁבִין לוֹ חֲצִי הַשֶּׁבַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּמְנַכִּין מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהִפְסִיד, וְנוֹטֵל הַשְּׁאָר. וַאֲפִלּוּ הִתְנָה עַל עַצְמוֹ שֶׁאִם הִפְסִיד לֹא יִטֹּל כְּלוּם — הֲרֵי זוֹ אַסְמַכְתָּא, וְאֵין מְנַכִּין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁהִפְסִיד.

הָיָה מִנְהָגָם שֶׁיִּטֹּל הַנּוֹטֵעַ מֶחֱצָה וּבַעַל הַקַּרְקַע מֶחֱצָה, וְכָךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁיִּטֹּל הָאָרִיס שְׁלִישׁ: אִם נָטַע הַנּוֹטֵעַ וְהִשְׁבִּיחַ, וְרָצָה לְהִסְתַּלֵּק, שֶׁנִּמְצָא בַּעַל הַקַּרְקַע צָרִיךְ לְהוֹרִיד לָהּ אָרִיס — הֲרֵי בַּעַל הַקַּרְקַע מוֹרִיד עָרִיס, וְיִטֹּל בַּעַל הַקַּרְקַע חֶצְיוֹ וְלֹא יַפְסִיד מֵחֶלְקוֹ כְּלוּם, וְיִטֹּל הָאָרִיס שְׁלִישׁ, וְהַשְּׁתוּת הַנִּשְׁאָר יִהְיֶה שֶׁל נוֹטֵעַ, שֶׁהֲרֵי סִלֵּק עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹ.

הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת לִבְנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהִפְסִיד, וְכֵן הַטַּבָּח שֶׁל בְּנֵי הָעִיר שֶׁנִּבֵּל הַבְּהֵמוֹת, וְהַמַּקִּיז דָּם שֶׁחָבַל, וְהַסּוֹפֵר שֶׁטָּעָה בִּשְׁטָרוֹת, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁפָּשַׁע בַּתִּינוֹקוֹת וְלֹא לִמֵּד אוֹ לִמֵּד בְּטָעוּת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הָאֻמָּנִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזֹר הַהֶפְסֵד שֶׁהִפְסִידוּ — מְסַלְּקִין אוֹתָן בְּלֹא הַתְרָאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמֻתְרִין וְעוֹמְדִין עַד שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בִּמְלַאכְתָּן, הוֹאִיל וְהֶעֱמִידוּ אוֹתָן הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶם.