אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּרוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר. יָצָא הַשַּׁעַר — פּוֹסְקִין; אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה, יֵשׁ לָזֶה. כֵּיצַד? הָיָה הַשַּׁעַר לַחִטִּין קָבוּעַ בַּשּׁוּק אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע — הֲרֵי זֶה פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל מֵאָה סְאִין, וְנוֹתֵן לוֹ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים סְלָעִים. וְאִם יִתֵּן לוֹ מֵאָה סְאָה שֶׁל חִטִּין אַחַר זְמַן, בְּעֵת שֶׁיִּהְיוּ הַחִטִּין סְאָה בְּסֶלַע — אֵין בָּזֶה רִבִּית כְּלָל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה לַמּוֹכֵר חִטִּין כְּלָל בְּעֵת שֶׁפָּסַק.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כְּלוּם מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁפָּסַק עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה לַמּוֹכֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין כְּלוּם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִפְסֹק עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא הַשַּׁעַר.

כֵּיצַד? הָיָה הוּא תְּחִלָּה לַקּוֹצְרִים — הֲרֵי זֶה פּוֹסֵק עַל הַחִטִּין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵן גָּדִישׁ; וּפוֹסֵק עַל הַיַּיִן מִשֶּׁיִּבְצֹר הָעֲנָבִים וְיִתְּנֵם בֶּעָבִיט, וְעַל הַשֶּׁמֶן מִשֶּׁנָּתַן הַזֵּיתִים בַּמַּעֲטָן, וְעַל הַסִּיד מִשֶּׁיְּשַׁקְּעֶנּוּ בַּכִּבְשָׁן.

וְכֵן פּוֹסֵק עַל כְּלֵי הַחֶרֶשׂ מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה הַיּוֹצֵר הַבֵּיצִים שֶׁלָּהֶן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה עֲפָרָן לָבָן. אֲבָל עָפָר שָׁחֹר — פּוֹסֵק עַל כֵּלִים הַנַּעֲשִׂין מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָצוּי לַכֹּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה יֵשׁ לָזֶה. וְכֵן פּוֹסֵק עַל הַזֶּבֶל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זֶבֶל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָצוּי תָּמִיד.

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מְחֻסָּר מְלָאכָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם — פּוֹסֵק עִמּוֹ עָלָיו. הָיָה מְחֻסָּר שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת — אֵינוֹ פּוֹסֵק עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן יָצָא הַשַּׁעַר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מְחֻסָּר שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין כְּלוּם, וּכְאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם עֲדַיִן.

כֵּיצַד? גָּדִישׁ שֶׁהָיָה מְחֻסָּר הַנָּחָה בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁיִּיבַשׁ וְדִישָׁה וּזְרִיָּה — אֵינוֹ פּוֹסֵק עָלָיו עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר. הָיָה יָבֵשׁ, וְאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא דִּישָׁה וּזְרִיָּה — פּוֹסֵק עָלָיו.

בֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר שֶׁהָיוּ מְחֻסָּרִין לְפִיפָה וְיִבּוּשׁ וְהוֹלָכָה לַכִּבְשָׁן וּשְׂרֵפָה וְהוֹצָאָה — אֵינוֹ פּוֹסֵק עֲלֵיהֶן. הָיוּ יְבֵשִׁין, וְאֵינָן מְחֻסָּרִין אֶלָּא הוֹלָכָה לַכִּבְשָׁן וּשְׂרֵפָה — פּוֹסֵק עֲלֵיהֶן, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה דֶּרֶךְ הַלּוֹקֵחַ לְהוֹצִיא אוֹתָן מִן הַכִּבְשָׁן. אֲבָל אִם הָיָה הַמּוֹכֵר הוּא שֶׁמּוֹצִיא — הֲרֵי אֵלּוּ מְחֻסָּרִין שָׁלֹשׁ, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הַהוֹלֵךְ לַחֲלֹב אֶת עִזָּיו וְלִגְזֹז אֶת רְחֵלָיו וְלִרְדּוֹת אֶת כַּוַּרְתּוֹ, וּמְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: 'מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת מָכוּר לְךָ', 'מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת מָכוּר לְךָ', 'מַה שֶּׁכַּוַּרְתִּי רוֹדָה מָכוּר לְךָ' — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: 'מַה שֶּׁעִזַּי חוֹלְבוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ', 'מַה שֶּׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ', 'מַה שֶּׁכַּוַּרְתִּי רוֹדָה כָּךְ וְכָךְ מָכוּר לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ' — אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן פָּסַק עִמּוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

אֵין פּוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁל עֲיָרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַשַּׁעַר קָבוּעַ, אֶלָּא עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה. הָיוּ הַחִטִּין הַחֲדָשׁוֹת בַּמְּדִינָה אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע וִישָׁנוֹת שָׁלֹשׁ בְּסֶלַע — אֵין פּוֹסְקִין עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר לֶחָדָשׁ וְלַיָּשָׁן.

הָיוּ הַחִטִּין שֶׁל לָקוֹטוֹת אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת שָׁלֹשׁ — פּוֹסֵק לַלָּקוֹטוֹת כְּשַׁעַר לָקוֹטוֹת, וְלֹא יִפְסֹק לְבַעַל הַבַּיִת עַד שֶׁיִּקָּבַע הַשַּׁעַר לְבַעַל הַבַּיִת.

כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּע הַשַּׁעַר — מֻתָּר לוֹ לִפְסֹק עַל שַׁעַר הַגָּבֹהַּ. כֵּיצַד? הָיוּ הַחִטִּין נִמְכָּרוֹת אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וּפָסַק עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַחִטִּין כְּשַׁעַר הַזּוֹל: אִם עָמְדוּ אַחֲרֵי כֵן עֶשֶׂר סְאִין בְּסֶלַע — נוֹתֵן לוֹ עֶשֶׂר סְאִין; עָמְדוּ שָׁלֹשׁ סְאִין בְּסֶלַע — נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע סְאִין כַּשַּׁעַר שֶׁהָיָה בַּשּׁוּק, שֶׁהֲרֵי פָּסַק עִמּוֹ כְּשַׁעַר הַגָּבֹהַּ.

נָתַן לוֹ הַמָּעוֹת סְתָם וְלֹא פָּסַק עִמּוֹ כְּשַׁעַר הַגָּבֹהַּ, וְהוּזְלוּ — נוֹתֵן לוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁהָיוּ שָׁוִין כְּשֶׁנָּתַן לוֹ הַמָּעוֹת. וּמִי שֶׁחוֹזֵר בּוֹ — מְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפוֹסֵק עַל דַּעַת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים, בֵּין הַמּוֹכֵר בֵּין הַלּוֹקֵחַ — אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא כְּשַׁעַר הַזּוֹל אוֹ מַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע' בַּשָּׁלִיחַ, שֶׁהֲרֵי הַמְשַׁלֵּחַ אוֹמֵר לוֹ: 'לְתַקֵּן שְׁלַחְתִּיךָ וְלֹא לְעַוֵּת', כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הָיוּ הַחִטִּין נִמְכָּרוֹת אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וְנָטַל הַדָּמִים שֶׁיִּתֵּן לוֹ חָמֵשׁ בְּסֶלַע: אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּים — מֻתָּר; הָיוּ לוֹ חִטִּין חוֹב אֵצֶל אֲחֵרִים, וְנָטַל הַמָּעוֹת עַד שֶׁיִּגְבֶּה חִטָּיו וְיִתֵּן לוֹ — אָסוּר, שֶׁהֲרֵי הֵן מְחֻסָּרִין גְּבִיָּה, וּכְאִלּוּ אֵינָם, וַהֲרֵי זֶה כְּקוֹבֵעַ זְמַן וְהוֹזִיל לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּקִּיפוֹ.

הָיוּ הַחִטִּין בַּמְּדִינָה אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע וּבַכְּפָרִים שֵׁשׁ בְּסֶלַע — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִתֵּן סֶלַע לַתַּגָּר כְּדֵי שֶׁיָּבִיא לוֹ שֵׁשׁ סְאִין מִן הַכְּפָר, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ: אִם אָבְדוּ בַּדֶּרֶךְ אוֹ נִגְנְבוּ — אָבְדוּ לוֹ. וְאָדָם חָשׁוּב אָסוּר לַעֲשׂוֹת זֶה. וּבְמִינֵי סְחוֹרָה אָסוּר לְכָל אָדָם, לְפִי שֶׁאֵין מִינֵי סְחוֹרָה מְצוּיִן תָּמִיד כְּפֵרוֹת.

הַחַמָּרִין שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר וַהֲרֵי הַחִטִּין אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, הוֹזִילוּ וּמָכְרוּ לְמַכָּרֵיהֶן אוֹ לְסַפְסָרֵיהֶן חָמֵשׁ בְּסֶלַע, בְּמָעוֹת שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לָעִיר עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ סַקֵּיהֶן וְיִמְכְּרוּ לְכָל אָדָם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁאֵין אֵלּוּ מוֹכְרִין לָהֶן בְּזוֹל מִפְּנֵי שֶׁנָּתְנוּ הַמָּעוֹת עַתָּה וְלֹא יִקְּחוּ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם אֶת הַשַּׁעַר וּמְסַעֲדִין אוֹתָן.

הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: 'תְּנֵם לִי, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם': אִם יֵשׁ לוֹ שָׁם — מֻתָּר; וְאִם לָאו — אָסוּר.

הָיָה מוֹלִיךְ סְחוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אָמַר לוֹ: 'תְּנֶהָ לִי, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ דָּמֶיהָ כְּמוֹ שֶׁשָּׁוָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם': אִם הָיְתָה בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם — מֻתָּר; וְאִם הָיְתָה בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ — אָסוּר.

הַנּוֹתֵן לְבַעַל הַגִּנָּה דְּמֵי עֶשֶׂר קִשּׁוּאִין אֵלּוּ, דְּמֵי עֲשָׂרָה אֲבַטִּיחִים אֵלּוּ, וַהֲרֵי הֵן קְטַנִּים, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתְּנֵם לוֹ כְּשֶׁיַּגְדִּילוּ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי הוּא מַנִּיחָן וְהֵם גְּדֵלִין מֵאֵלֵיהֶן, וְאִלּוּ קְצָצָן עַתָּה כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים, לֹא הָיוּ בָּאִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵד וְלֹא חִסָּרוֹן עַל הַמּוֹכֵר.