מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁחֹט הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ נִיסָן אַחַר חֲצוֹת. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים בִּלְבַד, זָכָר בֶּן שָׁנָה. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמִצְוָה זוֹ.

וּמִי שֶׁיְּבַטֵּל מִצְוָה זוֹ בְּזָדוֹן, וְעָבַר יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְלֹא הִקְרִיב, וְהוּא לֹא טָמֵא וְלֹא בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה — הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת. וְאִם בִּטְּלָהּ בִּשְׁגָגָה — פָּטוּר.

אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא בָּעֲזָרָה, כִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים. אַף בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת לֹא הָיוּ מַקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד, אֶלָּא בְּבָמַת צִבּוּר, וּמִי שֶׁהָיָה מַקְרִיבוֹ בְּבָמַת יָחִיד — לוֹקֶה, כְּאִלּוּ הִקְרִיבוֹ בַּשּׁוּק, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" וכו' (דברים טז,ה). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט בְּבָמַת יָחִיד, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת.

שְׁחִיטַת הַפֶּסַח — אַחַר חֲצוֹת, וְאִם שְׁחָטוֹ קֹדֶם חֲצוֹת — פָּסוּל. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ אֶלָּא מֵאַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם: אַחַר שֶׁמַּקְטִירִין קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְאַחַר שֶׁמְּטִיבִין אֶת הַנֵּרוֹת, מַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת הַפְּסָחִין, עַד סוֹף הַיּוֹם. וְאִם שְׁחָטוֹ אַחַר חֲצוֹת קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם — כָּשֵׁר, וְיִהְיֶה אֶחָד מְמָרֵס בְּדַם הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד, וְאַחַר כָּךְ יִזְרֹק דַּם הַפֶּסַח אַחֲרָיו. וְאִם נִזְרַק דַּם הַפֶּסַח קֹדֶם דַּם הַתָּמִיד — כָּשֵׁר.

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ וְהָיָה לוֹ כַּזַּיִת חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי" (שמות כג,יח) — שֶׁלֹּא יִזְבַּח הַפֶּסַח וְהֶחָמֵץ קַיָּם. אֶחָד הַשּׁוֹחֵט וְאֶחָד הַזּוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאֶחָד הַמַּקְטִיר אֶת הָאֵמוּרִין, אִם הָיָה בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן אוֹ בִּרְשׁוּת אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאוֹכְלִין פֶּסַח זֶה כַּזַּיִת חָמֵץ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ — הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, וְהַפֶּסַח כָּשֵׁר.

דַּם הַפֶּסַח טָעוּן שְׁפִיכָה כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. וְאַחַר שֶׁשּׁוֹפְכִין דָּמוֹ, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ וְקוֹרְעִין אֶת בִּטְנוֹ וּמוֹצִיאִין אֶת אֵמוּרָיו וּמַקְטִירִין אוֹתָן, חֶלְבֵי כָּל זֶבַח וָזֶבַח לְבַדָּן. וּבַעַל הַזֶּבַח נוֹטֵל פִּסְחוֹ עִם הָעוֹר שֶׁלּוֹ וְיוֹצֵא לְבֵיתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, וְצוֹלֵהוּ, וְאוֹכְלוֹ לָעֶרֶב.

הַמַּנִּיחַ אֵמוּרִין וְלֹא הִקְטִירָן עַד שֶׁלָּנוּ וְנִפְסְלוּ בְּלִינָה — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר" (שמות כג,יח, ושם: וְלֹא). וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר — אֵינוֹ לוֹקֶה, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.

מַקְטִירִין חֶלְבֵי פְּסָחִין כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּחֹל — אֵין מַקְטִירִין חֶלְבֵי חֹל בְּיוֹם טוֹב.

הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שמות יב,ו) — קָהָל, וְעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל. וְאֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים בְּנֵי אָדָם בְּכָל כַּת וְכַת.

הָיוּ הַכֹּל חֲמִשִּׁים — נִכְנָסִין בַּתְּחִלָּה שְׁלֹשִׁים וְשׁוֹחֲטִין, וְיוֹצְאִין עֲשָׂרָה וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה, וְחוֹזְרִין וְיוֹצְאִין עֲשָׂרָה וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה.

הָיוּ פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים — אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח לְכַתְּחִלָּה, וְאִם שָׁחֲטוּ — כָּשֵׁר. וְאִם שָׁחֲטוּ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת — כָּשֵׁר.

כֵּיצַד נִשְׁחָט? נִכְנְסָה הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא הָעֲזָרָה, וְנוֹעֲלִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה, וּמַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחֵיהֶן. וְכָל זְמַן שֶׁהֵן שׁוֹחֲטִין וּמַקְרִיבִין, קוֹרְאִין הַלְוִיִּם אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ אֶת הַהַלֵּל וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמָה הַכַּת מִלְּהַקְרִיב — שׁוֹנִין, וְאִם שָׁנוּ וְלֹא שָׁלְמוּ לְהַקְרִיב — מְשַׁלְּשִׁין. וּמֵעוֹלָם לֹא שִׁלְּשׁוּ.

עַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה תּוֹקְעִין שָׁלֹשׁ תְּקִיעוֹת בַּחֲצוֹצְרוֹת: תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה; הוֹאִיל וְאֵין לוֹ נְסָכִין לִתְקֹעַ בִּשְׁעַת נִסּוּךְ — תּוֹקְעִין בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה.

הַכֹּהֲנִים עוֹמְדִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת וּבִידֵיהֶן מִזְרְקֵי כֶּסֶף וּמִזְרְקֵי זָהָב, שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף — כֶּסֶף, וְשׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב — זָהָב, וְלֹא הָיוּ מְעֹרָבִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן נוֹי. וְלֹא הָיוּ לַמִּזְרָקִים שׁוּלַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחוּם וְיִקְרַשׁ הַדָּם.

שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט, וְקִבֵּל הַכֹּהֵן, נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ רַבִּים בַּמִּצְווֹת, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַדָּם אֵצֶל כֹּהֵן הַקָּרוֹב לַמִּזְבֵּחַ, שׁוֹפְכוֹ שְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, וּמְקַבֵּל מִזְרָק אַחֵר מָלֵא, וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִיר אֶת הָרֵיקָן.

וְתוֹלִין, וּמַפְשִׁיטִין אֶת כֻּלּוֹ, וְקוֹרְעוֹ, וּמְמַחֶה אֶת קְרָבָיו עַד שֶׁמֵּסִיר מֵהֶן הַצּוֹאָה וְהַפֶּרֶשׁ, וּמוֹצִיא אֶת הָאֵמוּרִין וְנוֹתְנָן בִּכְלִי, וּמוֹלְחָן, וּמַקְטִירָן הַכֹּהֵן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

וְכֵיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין? מַסְמְרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בַּכְּתָלִין וּבָעַמּוּדִין, שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. וְכָל מִי שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִתְלוֹת — מַקְלִין דַּקִּין חֲלָקִין הָיוּ שָׁם, מַנִּיחוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ, וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט.

שָׁלְמוּ מִלְּהַקְרִיב — פּוֹתְחִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה, וְיוֹצֵאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה שְׁנִיָּה, יָצָאת שְׁנִיָּה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה רִאשׁוֹנָה כָּךְ מַעֲשֵׂה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. שָׁלְמָה כַּת שְׁלִישִׁית וְיָצָאת — רוֹחֲצִין אֶת הָעֲזָרָה.

חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — כְּמַעֲשֵׂהוּ בַּחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּשַׁבָּת, וְרוֹחֲצִין אֶת הָעֲזָרָה בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ; אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ עֲבוֹדָה, אִסּוּר שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ הֶתֵּר הוּא.

אֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹלִיךְ אֶת פִּסְחוֹ לְבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא כַּת רִאשׁוֹנָה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶן וְיוֹשְׁבִין בְּהַר הַבַּיִת, וְהַשְּׁנִיָּה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶן וְיוֹשְׁבִין בַּחֵיל, וְהַשְּׁלִישִׁית עוֹמְדִין בִּמְקוֹמָן בָּעֲזָרָה, וְשׁוֹהִין הַכֹּל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְהוֹלֵךְ לוֹ כָּל אֶחָד בְּפִסְחוֹ לְבֵיתוֹ.

שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, וּזְרִיקַת דָּמוֹ, וּמִחוּי קְרָבָיו, וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו — דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי קָבוּעַ לוֹ זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמֹעֲדוֹ" (במדבר ט,ב). אֲבָל הַרְכָּבָתוֹ, וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם, וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ בִּכְלִי — אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת. וְאִם יָכוֹל לַחְתֹּךְ יַבַּלְתּוֹ בְּיָדוֹ בְּשַׁבָּת — חוֹתֵךְ, וְאִם הָיְתָה יְבֵשָׁה — חוֹתְכָהּ אֲפִלּוּ בִּכְלִי, שֶׁאֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ כְּלָל. וְכֵן צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן לְאַחַר הַשַּׁבָּת.

שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין — לֹא יְבִיאֶנָּה בְּשַׁבָּת, אֲבָל נוֹתְנוֹ בֵּין קַרְנֵי הַכֶּבֶשׂ אוֹ בְּצַמְרוֹ, וּמַכִּישׁוֹ עַד שֶׁמְּבִיאוֹ לָעֲזָרָה, וּמַקְדִּישׁוֹ שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְחַמֵּר בְּשַׁבָּת — מְחַמֵּר כִּלְאַחַר יָד הוּא, וּמִפְּנֵי הַמִּצְוָה מֻתָּר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא הִקְדִּישׁ פִּסְחוֹ עֲדַיִן, וְלֹא אָמַר: 'זֶה פֶּסַח'. אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ — לֹא יָבִיא סַכִּין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹבֵד בַּקֳּדָשִׁים. וּמִפְּנֵי מָה הִתִּירוּ לְהַקְדִּישׁ פִּסְחוֹ בְּשַׁבָּת? הוֹאִיל וְקָבוּעַ לוֹ זְמַן, מֻתָּר לְהַקְדִּישׁוֹ בְּשַׁבָּת. וְכֵן מַקְדִּישׁ אָדָם חֲגִיגָתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח וְנִמְצָא בַּעַל מוּם אוֹ טְרֵפָה — הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט אַחֵר, בֵּין בַּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ מֵאָה זֶה אַחַר זֶה שׁוֹחֵט וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁיִּכְשַׁר אֶחָד, אוֹ עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ וְיִדָּחֶה לַשֵּׁנִי, שֶׁהֲרֵי אָנוּס הוּא.