הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לְגוֹיִם — יָצָא בֶּן חֹרִין, וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ לַחֲזֹר וְלִקְנוֹתוֹ מִיַּד הַגּוֹיִם עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו, וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, וְיֵצֵא. וְאִם לֹא רָצָה הַגּוֹי לְמָכְרוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה בְּדָמָיו — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ יָתֵר. וּקְנָס זֶה אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ וְדָנִין בּוֹ אֶלָּא בֵּית דִּין מֻמְחִין. וְאִם מֵת הַמּוֹכֵר — אֵין קוֹנְסִין אֶת הַיּוֹרֵשׁ לְהַחֲזִיר הָעֶבֶד וּלְשַׁחְרְרוֹ.

לָוָה עַל עַבְדּוֹ מִן הַגּוֹי: אִם קָבַע לוֹ זְמַן וְאָמַר לוֹ: 'אִם הִגִּיעַ זְמַן פְּלוֹנִי וְלֹא אַחֲזִיר לְךָ, תִּקְנֶה גּוּף עֶבֶד זֶה' — הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת מִיָּד; וְאִם אָמַר לוֹ: 'תִּקְנֶה מַעֲשֵׂה יָדָיו' — לֹא יָצָא לְחֵרוּת.

גָּבָהוּ הַגּוֹי בְּחוֹבוֹ, אוֹ שֶׁבָּאוּ עַל הָאָדוֹן מְצֵרִין וּבִקְשׁוּ לְהָרְגוֹ וּפָדָה עַצְמוֹ מִיָּדָן בְּעַבְדּוֹ — לֹא יָצָא לְחֵרוּת, מִפְּנֵי שֶׁנִּלְקַח מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ.

מָכַר עַבְדּוֹ לְאֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אוֹ מִגְּדוֹלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מֵהֶן — יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָכוֹל לְפַיְּסוֹ בְּמָמוֹן אַחֵר.

מְכָרוֹ לְגוֹי לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, מְכָרוֹ חוּץ מִמְּלַאכְתּוֹ, חוּץ מִן הַמִּצְווֹת, חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים — הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם נִשְׁתַּחְרֵר אוֹ לֹא נִשְׁתַּחְרֵר; לְפִיכָךְ, אִם תָּפַס הָעֶבֶד כְּדֵי דָּמָיו לְרַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת מִיַּד הַגּוֹי — אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

אֶחָד הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְגֵר תּוֹשָׁב, אֲפִלּוּ לְכוּתִי — הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת. מְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד — הֲרֵי זֶה סָפֵק; לְפִיכָךְ, אִם תָּפַס כְּדֵי דָּמָיו מֵרַבּוֹ רִאשׁוֹן כְּדֵי לָצֵאת בָּהֶן מִיַּד הַמְשֻׁמָּד — אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ — יָצָא בֶּן חֹרִין, וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ הַשֵּׁנִי לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, וְאָבְדוּ הַדָּמִים. וּמִפְּנֵי מָה קָנְסוּ כָּאן הַלּוֹקֵחַ לְבַדּוֹ? שֶׁאִלּוּ לֹא לָקַח זֶה, לֹא יָצָא הָעֶבֶד לְחוּצָה לָאָרֶץ. וְהַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְסוּרְיָא, וַאֲפִלּוּ לְעַכּוֹ — כְּמוֹכֵר לְחוּצָה לָאָרֶץ.

בֶּן בָּבֶל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר, וְהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ סָפֵק אִם הֵן כְּמִי שֶׁמָּכְרָה אוֹתָן לְחוּצָה לָאָרֶץ, הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ הַפֵּרוֹת, אוֹ אֵינָן כִּמְכוּרִין לוֹ, שֶׁהֲרֵי הַגּוּף שֶׁלָּהּ.

עֶבֶד שֶׁיָּצָא אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא, וּמְכָרוֹ שָׁם — אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁיָּצָא רַבּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם דַּעַת רַבּוֹ לַחֲזֹר, וְיָצָא אַחֲרָיו, וּמְכָרוֹ שָׁם — יָצָא לְחֵרוּת, וְכוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לְשַׁחְרֵר.

עֶבֶד שֶׁאָמַר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ לַעֲלוֹת עִמּוֹ, אוֹ יִמְכֹּר אוֹתוֹ לְמִי שֶׁיַּעֲלֵהוּ לְשָׁם. רָצָה הָאָדוֹן לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת עַבְדּוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה הָעֶבֶד. וְדִין זֶה — בְּכָל זְמַן, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהָאָרֶץ בְּיַד גּוֹיִם.

עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְעַבְדוּת, וְעָלָיו נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו" (דברים כג,טז). וְאוֹמְרִין לְרַבּוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, וְיִכְתֹּב עָלָיו שְׁטַר חוֹב בְּדָמָיו עַד שֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ וְיִתֵּן לוֹ. וְאִם לֹא רָצָה הָאָדוֹן לְשַׁחְרְרוֹ — מַפְקִיעִין בֵּית דִּין אֶת שִׁעְבּוּדוֹ מֵעָלָיו, וְיֵלֵךְ לוֹ.

עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח לָאָרֶץ — הֲרֵי הוּא גֵּר צֶדֶק, וְהוֹסִיף לוֹ הַכָּתוּב אַזְהָרָה אַחֶרֶת לְמִי שֶׁמּוֹנֶה אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ יָתֵר מִן הַגֵּר, וְצִוָּה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ וכו' בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ" (דברים כג,יז) — זוֹ הוֹנָיַת דְּבָרִים.

נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַמּוֹנֶה אֶת הַגֵּר הַזֶּה — עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין: מִשּׁוּם: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה,יז), וּמִשּׁוּם: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" (שמות כב,כ), וּמִשּׁוּם: "לֹא תּוֹנֶנּוּ" (דברים כג,יז). וְכֵן עוֹבֵר מִשּׁוּם: "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שמות כב,כ), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן הוֹנָיָה.

הַקּוֹנֶה עֶבֶד מִן הַגּוֹי סְתָם, וְלֹא רָצָה לָמוּל וּלְקַבֵּל מִצְווֹת הָעֲבָדִים — מְגַלְגְּלִין עִמּוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; אִם לֹא רָצָה — חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְגוֹיִם אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם הִתְנָה הָעֶבֶד עָלָיו בַּתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יָמוּל — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְקַיְּמוֹ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה בְּגַיּוּתוֹ, וּמוֹכְרוֹ לְגוֹיִם אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ.

וְכֵן עֶבֶד שֶׁמָּל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת, וְאַחַר כָּךְ הִפִּיל עַצְמוֹ לִגְיָסוֹת, וְאֵין רַבּוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ לֹא בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּדִינֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לוֹ לִטֹּל דָּמָיו מִן הַגּוֹיִם, וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּיוֹת שֶׁלָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם.

הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ — יָצָא לְחֵרוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר. וְאִם מֵת הָאָדוֹן שֶׁהִפְקִיר — הַיּוֹרֵשׁ כּוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר.

עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים, אִם נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ — יָצָא לְחֵרוּת, וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר.

עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה: אִם נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ רִאשׁוֹן, כָּל הַפּוֹדֶה אוֹתוֹ לְשֵׁם עֶבֶד — יִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ וַהֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ; וְאִם פָּדָהוּ לְשֵׁם בֶּן חֹרִין — הֲרֵי זֶה בֶּן חֹרִין; וְאִם לֹא נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ רִאשׁוֹן — הֲרֵי הַפּוֹדֶה אוֹתוֹ לְשֵׁם עֶבֶד נוֹטֵל פִּדְיוֹנוֹ מֵרַבּוֹ וְחוֹזֵר לְרַבּוֹ; וְאִם פָּדָהוּ לְשֵׁם בֶּן חֹרִין — חוֹזֵר לְרַבּוֹ הָרִאשׁוֹן בְּלֹא כְלוּם.

עֶבֶד שֶׁעָשָׂהוּ רַבּוֹ הַפּוֹתִיקֵי לְבַעַל חוֹבוֹ וְשִׁחְרְרוֹ — הֲרֵי זֶה מְשֻׁחְרָר, וְכוֹפִין אֶת בַּעַל חוֹב לְשַׁחְרְרוֹ גַּם הוּא, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִפְגַּע בּוֹ לְאַחַר זְמַן וְיֹאמַר לוֹ: 'עַבְדִּי אַתָּה'.

עֶבֶד שֶׁהִשִּׂיאוֹ רַבּוֹ בַּת חֹרִין, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ לוֹ רַבּוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ לִקְרוֹת שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה בִּפְנֵי הַצִּבּוּר, וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּב בָּהֶן אֶלָּא בֶּן חֹרִין — יָצָא לְחֵרוּת, וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ לִכְתֹּב לוֹ שְׁטַר שִׁחְרוּר.

וְכֵן אִם נָדַר נֶדֶר שֶׁכּוֹפִין עָלָיו אֶת הָעֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּנְדָרִים, וְאָמַר לוֹ רַבּוֹ: 'מוּפָר לְךָ' — יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא כָּפָה אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִכְפּוֹתוֹ, גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ.

מִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁהַמְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ בְּכָל לָשׁוֹן, וְהוֹצִיא דְּבָרִים מִפִּיו שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ עָלָיו שִׁעְבּוּד כְּלָל וְשֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְדָבָר זֶה — שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב גֵּט שִׁחְרוּר אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּתַב.

אֲבָל אִם לָוָה מֵעַבְדּוֹ, אוֹ שֶׁעָשָׂהוּ אַפִּטְרוֹפּוֹס, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין בִּפְנֵי רַבּוֹ, אוֹ קָרָא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּפְנֵי רַבּוֹ, וְלֹא מִחָה בּוֹ — לֹא יָצָא לְחֵרוּת.

וְאָסוּר לָאָדָם לְלַמֵּד אֶת עַבְדּוֹ תּוֹרָה. וְאִם לִמְּדוֹ — לֹא יָצָא לְחֵרוּת.

הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי, וְקָדַם הָעֶבֶד וְטָבַל בִּפְנֵי רַבּוֹ לְשֵׁם בֶּן חֹרִין — יָצָא לְחֵרוּת; וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי רַבּוֹ — צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ רַבּוֹ לְתָקְפוֹ בַּמַּיִם.

יִשְׂרָאֵל שֶׁתָּקַף בְּגוֹי קָטָן אוֹ שֶׁמָּצָא תִּינוֹק גּוֹי, וְהִטְבִּילוֹ לְשֵׁם גֵּר — הֲרֵי זֶה גֵּר; לְשֵׁם עֶבֶד — הֲרֵי זֶה עֶבֶד; לְשֵׁם בֶּן חֹרִין — הֲרֵי זֶה בֶּן חֹרִין.

גֵּר שֶׁקָּדְמוּ שִׁפְחוֹתָיו וַעֲבָדָיו וְטָבְלוּ בְּפָנָיו — קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חֹרִין.