עֶבֶד עִבְרִי הָאָמוּר בַּתּוֹרָה — זֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַל כָּרְחוֹ, אוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לִרְצוֹנוֹ. כֵּיצַד? גָּנַב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן — בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה.

וְאֵין לְךָ אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין אֶלָּא הַגַּנָּב בִּלְבַד. וְעַל זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוּא אוֹמֵר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא,ב), וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי" (דברים טו,יב).

מוֹכֵר עַצְמוֹ כֵּיצַד? זֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱנִי בְּיוֹתֵר — נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ" (ויקרא כה,לט). וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצְנִיעַ אֶת דָּמָיו אוֹ לִקְנוֹת בָּהֶן סְחוֹרָה אוֹ כֵּלִים אוֹ לִתְּנָן לְבַעַל חוֹבוֹ, אֶלָּא אִם צָרַךְ לְאָכְלָן בִּלְבַד. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ כְּלוּם, וַאֲפִלּוּ כְּסוּת לֹא תִּשָּׁאֵר לוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִמְכֹּר עַצְמוֹ.

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ, וְכֵן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, וְאֵינָהּ קוֹנָה עֶבֶד, לֹא עִבְרִי וְלֹא כְּנַעֲנִי, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין הַגֵּר נִקְנֶה בְּעֶבֶד עִבְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כה,מא) — מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה.

עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין — אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְגֵר צֶדֶק. וְכֵן הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ — אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְגוֹי, אֲפִלּוּ לְגֵר תּוֹשָׁב. וְאִם עָבַר וּמָכַר עַצְמוֹ, אֲפִלּוּ לְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲפִלּוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ — הֲרֵי זֶה מָכוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר" (ויקרא כה,מז), "לְעֵקֶר" — זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה.

בָּא וְאָמַר לְךָ: 'הֲרֵינִי מוֹכֵר עַצְמִי לְגוֹיִם' — אֵין אַתָּה זָקוּק לוֹ עַד שֶׁיִּמָּכֵר. אֲבָל אַחַר שֶׁנִּמְכַּר לְגוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן — מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִטָּמַע בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ" (ויקרא כה,מח).

אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין — אֵינוֹ נִמְכָּר בְּפַרְהֶסְיָא עַל אֶבֶן הַמֶּקַח וְלֹא בְּסִימְטָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים נִמְכָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה,מב) — אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא בְּצִנְעָה וְדֶרֶךְ כָּבוֹד.

כָּל עֶבֶד עִבְרִי אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפֶרֶךְ. וְאֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ? זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָּה אוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ אֶלָּא תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יִבָּטֵל.

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ: 'עֲדֹר תַּחַת הַגְּפָנִים עַד שֶׁאָבֹא', שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן קִצְבָּה, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ: 'עֲדֹר עַד שָׁעָה פְּלוֹנִית' אוֹ 'עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי'.

וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ: 'חֲפֹר מָקוֹם זֶה' וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וַאֲפִלּוּ לְהָחֵם לוֹ כּוֹס שֶׁל חַמִּין אוֹ לְהָצֵן לוֹ וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ — אָסוּר, וְעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה,מג; כה,מו), הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ אֶלָּא דָּבָר קָצוּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ.

וְכֵן הַגּוֹי שֶׁנִּמְכַּר לוֹ, אִם רָדָה בּוֹ בְּפֶרֶךְ — הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְמָנְעוֹ, וְאִם הִנִּיחוּהוּ, עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ" (ויקרא כה,נג). וְאֵין אָנוּ נִזְקָקִין לְהִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל גּוֹי וְלִבְדֹּק אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְעֵינֶיךָ" — בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה.

כָּל עֶבֶד עִבְרִי — אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָהוּ לְהַעֲבִידוֹ בִּדְבָרִים בְּזוּיִים שֶׁהֵן מְיֻחָדִין לַעֲשִׂיַּת הָעֲבָדִים, כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ אַחֲרָיו כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ יַחֲלֹץ לוֹ מִנְעָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה,לט); אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֶלָּא כְּשָׂכִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ" (שם כה,מ).

וּמֻתָּר לְסַפֵּר לוֹ שְׂעָרוֹ וּלְכַבֵּס לוֹ כְּסוּתוֹ וְלֶאֱפוֹת לוֹ עִסָּתוֹ, אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ בַּלָּן לָרַבִּים אוֹ סַפָּר לָרַבִּים אוֹ נַחְתּוֹם לָרַבִּים. וְאִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ זֹאת קֹדֶם שֶׁיִּמָּכֵר — הֲרֵי זֶה יַעֲשֶׂה. אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ כַּתְּחִלָּה מְלָאכָה כְּלָל, אֶלָּא אֻמָּנוּת שֶׁהָיָה בָּהּ הִיא שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִקֹּדֶם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֶבֶד עִבְרִי, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שְׁפָלָה בַּמְּכִירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְכַּר — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה זוֹ אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעַת עַצְמוֹ.

אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה — מֻתָּר לִרְדּוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן. מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ, יִשְׁתַּעְבֵּד לָזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל יָדוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ יָתֵר מִדַּאי, אֲבָל לֹא כְּעֶבֶד. וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד.

כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ אָמָה עִבְרִיָּה — חַיָּב הָאָדוֹן לְהַשְׁווֹתָן אֵלָיו בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּכְסוּת וּבְמָדוֹר; "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו,טז) — שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִבָּר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן, אוֹ אַתָּה דָּר בַּכְּרַךְ וְהוּא דָּר בַּכְּפָר אוֹ אַתָּה בַּכְּפָר וְהוּא בַּכְּרַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָצָא מֵעִמָּךְ" (ויקרא כה,מא). מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי — כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ.

וְחַיָּב לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו" וכו' (ויקרא כה,מו). וְאַף עַל פִּי כֵן, צָרִיךְ הָעֶבֶד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג עַבְדוּת בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ.

אֵין אָמָה עִבְרִיָּה נוֹהֶגֶת וְלֹא עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, בֵּין עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמּוֹכֵר עַצְמוֹ בֵּין זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מָתַי בָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת.