חזור
הלכות זכייה ומתנה
פרק יאשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסִים אֵלּוּ לְבָנַי' — אֵין הַבָּנוֹת בִּכְלָל. הָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד וּבַת, אוֹ בֵּן וּבֶן הַבֵּן — אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר 'לְבָנַי', שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים, אֵין נוֹתְנִין אֶלָּא לִבְנוֹ, שֶׁהַבֵּן הָאֶחָד נִקְרָא 'בָּנִים'.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסַי לְטוֹבִיָּה' וּמֵת, וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ טוֹבִיָּה וְאָמַר: 'אֲנִי הוּא' — נוֹטְלָן. וְאִם הֻחְזַק שְׁמוֹ 'רַב טוֹבִיָּה' — אֵינוֹ נוֹטְלָן; וְאִם הָיָה שְׁכִיב מְרַע גַּס בּוֹ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ — נוֹטְלָן.
בָּאוּ שְׁנַיִם לִתְבֹּעַ וְכָל אֶחָד מֵהֶן מֻחְזָק שְׁמוֹ טוֹבִיָּה: אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם תַּלְמִיד חֲכָמִים — קוֹדֵם; אֵין בָּהֶם תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁכֵן אוֹ קָרוֹב — הוּא קוֹדֵם; הָיָה אֶחָד שָׁכֵן וְאֶחָד קָרוֹב — הַשָּׁכֵן קוֹדֵם; שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים אוֹ שְׁנֵיהֶן שְׁכֵנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — יַעֲשׂוּ הַדַּיָּנִין כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶן: כָּל מִי שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה שֶׁעַל זֶה אָמַר — נוֹתְנִין לוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ רַבִּים.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי' — חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.
אָמַר: 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּלְבָנַי' — פְּלוֹנִי נוֹטֵל מֶחֱצָה, וְכָל בָּנָיו מֶחֱצָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: 'נְכָסַי לִיךְ וּלְבָנַיִךְ', וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הִיא מֶחֱצָה, וְכָל הַבָּנִים מֶחֱצָה.
אָמַר: 'לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּבְנֵי פְּלוֹנִי' — נוֹטְלִין בְּנֵי פְּלוֹנִי מֶחֱצָה, וְהַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים מֶחֱצָה.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'יַחֲלֹק פְּלוֹנִי בִּנְכָסַי' — יִטֹּל מֶחֱצָה. 'תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בִּנְכָסַי' — יִטֹּל אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר; וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה: יִטֹּל רְבִיעַ הַנְּכָסִים.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בְּבוֹר הַיַּיִן שֶׁיֵּשׁ לִי' — יִטֹּל רְבִיעַ הַיַּיִן. אָמַר: 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לֶחָבִית' — הֲרֵי מִעֵט, וְיִטֹּל שְׁמִין הַיַּיִן. אָמַר: 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ לַקְּדֵרָה' — נוֹטֵל חֵלֶק מִשְּׁנֵים עָשָׂר מִן הַיַּיִן. אָמַר: 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לַטָּפִיחַ' — נוֹטֵל חֵלֶק מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר מִן הַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּחֵלֶק מוּעָט הִתְכַּוֵּן.
וְאֵין גּוֹמְרִין מִן הַשִּׁעוּרִים הָאֵלּוּ לְדִין אַחֵר.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תִּטֹּל אִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים' — נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִבָּנָיו. וְאִם נוֹלְדוּ לוֹ בָּנִים אַחַר הַצַּוָּאָה — מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וְנוֹטֶלֶת חֵלֶק עִם כֻּלָּן.
כֵּיצַד? הָיוּ שְׁלֹשָׁה בָּנִים בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וּלְאַחַר מִכֵּן נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנַיִם — נוֹטֶלֶת חֵלֶק כְּאֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה, שֶׁהוּא שְׁתוּת כָּל הַמָּמוֹן.
וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִמָּהֶן אֶלָּא בַּנְּכָסִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה. אֲבָל בַּנְּכָסִים שֶׁבָּאוּ לוֹ אַחַר הַצַּוָּאָה — אֵין לָהּ בָּהֶן חֵלֶק, שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי לִפְלוֹנִי' — נוֹטֵל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, אֲבָל לֹא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אָמַר: 'כָּל מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי' — נוֹטֵל הַכֹּל.
וְהָעֲבָדִים בִּכְלַל הַמִּטַּלְטְלִין, אֲבָל לֹא רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְחֻבֶּרֶת בָּאָרֶץ.
אָמַר: 'כָּל הַמִּטַּלְטֵל' — נוֹטֵל אַף הָרֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי' — נוֹטֵל כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְכָל הַקַּרְקָעוֹת וְהַבְּגָדִים וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וְהָעוֹפוֹת וְהַתְּפִלִּין עִם שְׁאָר סְפָרִים, הַכֹּל בִּכְלַל נְכָסִים. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה — יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם הוּא בִּכְלַל נְכָסִים אוֹ אֵינוֹ, לְפִיכָךְ אִם תְּפָסוֹ — אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי בָּרָאוּי לוֹ' — נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל בְּכוֹרָתוֹ.
אָמַר: 'בִּבְכוֹרָתוֹ' — יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה חֵלֶק בְּכוֹרָה — נוֹטֵל, רָצָה מָאתַיִם זוּז — נוֹטֵל.
וְכֵן אִם אָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי בָּרָאוּי לָהּ' — נוֹטַלְתָּן, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם אָמַר: 'בִּכְתֻבָּתָהּ' — יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
אָמַר: 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בַּעַל חוֹבִי בָּרָאוּי לוֹ' — נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל חוֹבוֹ. אָמַר: 'בְּחוֹבוֹ' — אֵין לוֹ אֶלָּא חוֹבוֹ.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי וְיִשָּׂא בִּתִּי' — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, כָּל אֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן יִקַּח; לְפִיכָךְ, אִם רָצָה לִקַּח הַמָּעוֹת וְלֹא יִשָּׂא הַבַּת — יִקַּח. אֲבָל אִם אָמַר: 'יִקַּח בִּתִּי וּתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז' — הֲרֵי זֶה תְּנַאי, וְלֹא יִזְכֶּה בַּמָּעוֹת עַד שֶׁיִּקַּח הַבַּת.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְבִתִּי בִּכְתֻבָּתָהּ' אוֹ 'לִכְתֻבָּתָהּ', אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהוֹסִיף בְּשׁוּמַת הַנְּדוּנְיָא וְלִכְתֹּב שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם — אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֶלָּא מָאתַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר 'אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז' סְתָם, אֶלָּא 'לַכְּתֻבָּה', כְּלוֹמַר: תְּנוּ לָהּ מַה שֶּׁתִּהְיֶה שׁוּמָתוֹ בַּכְּתֻבָּה אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז.
אָמַר: 'תְּנוּ נְדוּנְיָא לְבִתִּי כָּךְ וְכָךְ בְּגָדִים', 'כָּךְ וְכָךְ כֵּלִים', וְזָלוּ הַבְּגָדִים וְהַכֵּלִים אַחַר כֵּן — הָרֶוַח לַיְתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ כַּשִּׁעוּר הַזּוֹל. וְכֵן אִם אָמַר: 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז דְּמֵי הַיַּיִן לְבִתִּי', וְהוֹקִיר הַיַּיִן — הָרֶוַח לַיְתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז בִּלְבַד.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּקוֹלָר, וְאָמַר: 'תְּנוּ לִפְלוֹנִי אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִיַּיִן מְקוֹם פְּלוֹנִי', וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִטֹּל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִדְּמֵי אוֹתוֹ הַיַּיִן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִתֵּן לוֹ מִן הַיַּיִן מִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְלֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְדָמִים, וְזֶה שֶׁיִּחֲדָן בַּיַּיִן — לְיַפּוֹת אֶת כֹּחוֹ.
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמֵּת, וְאָמַר: 'הַדֶּקֶל לְבִתִּי', וְהִנִּיחַ שְׁנֵי חֲצָיֵי דֶּקֶל, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הַשְּׁנֵי חֲצָיִים, שֶׁלְּזֶה נִתְכַּוֵּן, וְהֵן שֶׁקָּרָא דֶּקֶל.
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ לִפְלוֹנִי בַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה כַּדִּין', וְנִמְצָא הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הַמְצַוֶּה מַחֲזִיק מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: זָכָה בְּבַיִת זֶה, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְזֶה הָיְתָה, שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן — בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: 'תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת', אוֹ שֶׁאָמַר: 'אַל תִּתְּנוּ לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל', וְנִמְצָא שֶׁאֵין מַסְפִּיק לָהֶם אֶלָּא סֶלַע בְּכָל שַׁבָּת — נוֹתְנִין לָהֶם כָּל צָרְכָּן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לְהַרְעִיב אֶת בָּנָיו, אֶלָּא לְזָרֵז אוֹתָן שֶׁלֹּא יַרְוִיחוּ בַּהוֹצָאָה יָתֵר מִדַּאי.
שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: 'אַל תִּסְפְּדוּהוּ' — אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ. 'אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו' — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁיָּחוּס עַל מָמוֹן בָּנָיו וְיַפִּיל עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר, שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחוֹ בְּלֹא קְבוּרָה, אֶלָּא כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁים לְקָבְרוֹ מִנְּכָסָיו.