menu
small logo

חזור

הלכות שכנים

פרק יג

הַנּוֹתֵן מַתָּנָה — אֵין בָּהּ דִּין בֶּן הַמֶּצֶר. הָיָה כָּתוּב בִּשְׁטַר מַתָּנָה שֶׁאַחֲרָיוּת מַתָּנָה זוֹ עַל הַנּוֹתֵן — יֵשׁ בָּהּ דִּין בֶּן הַמֶּצֶר; הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהּ אַחֲרָיוּת, מְכִירָה הִיא, וְלֹא כָּתַב מַתָּנָה אֶלָּא לְבַטֵּל זְכוּת בֶּן הַמֶּצֶר. וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ? מַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה.

אָמַר הַלּוֹקֵחַ: 'כֵּן הוּא, וְהַעֲרָמָה עָשִׂינוּ, וּמְכִירָה הִיא, בְּכָךְ וְכָךְ קְנִיתִיהָ' — נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל, כְּדִין הַשְּׁלוּחִין. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁצָּרִיךְ לִטְעֹן דָּמִים שֶׁהֵן רְאוּיִים אוֹ יָתֵר מְעַט. אֲבָל אִם אָמַר עַל שָׁוֶה מֵאָה: 'בְּמָאתַיִם קָנִיתִי' — אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הָיָה כָּתוּב בִּשְׁטַר מַתָּנָה: 'וְקִבַּלְתִּי עָלַי אַחֲרָיוּת מַתָּנָה זוֹ, שֶׁאִם תֵּצֵא מִיָּדוֹ אֶתֵּן לוֹ מָאתַיִם' — נוֹתֵן לוֹ בֶּן הַמֶּצֶר מָאתַיִם וְאַחַר כָּךְ מְסַלְּקוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה אֶלָּא מָנֶה.

הֶחֱלִיף חָצֵר בְּחָצֵר — אֵין בּוֹ דִּין בַּעַל הַמֶּצֶר. הֶחֱלִיף חָצֵר בִּבְהֵמָה אוֹ בִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין — רוֹאִין דְּמֵי אוֹתָהּ הַבְּהֵמָה אוֹ אוֹתָן הַמִּטַּלְטְלִין, וְנוֹתֵן לוֹ בֶּן הַמֶּצֶר וּמְסַלְּקוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: 'תֵּן לִי כְּמִין שֶׁלָּקַחְתִּי בּוֹ', שֶׁזּוֹ הַעֲרָמָה הִיא, וְאֵינָהּ מוֹעֶלֶת כְּלוּם.

מָכַר לוֹ קַרְקַע מְעַט בְּאֶמְצַע שָׂדֵהוּ, וְאַחַר כָּךְ מָכַר לוֹ קַרְקַע בְּצַד אוֹתָהּ שֶׁבָּאֶמְצַע — רוֹאִין: אִם אוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁמָּכַר לוֹ תְּחִלָּה הוּא עִדִּית אוֹ זִבּוּרִית לְגַבֵּי זֹאת הַקַּרְקַע שֶׁמָּכַר לוֹ בָּאַחֲרוֹנָה — זָכָה הַלּוֹקֵחַ, וְאֵין בֶּן הַמֶּצֶר יָכוֹל לְסַלְּקוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא עַצְמוֹ בֶּן הַמֶּצֶר הוּא מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁקָּנָה בָּאֶמְצַע; וְאִם אוֹתוֹ הַמְּעַט כְּמוֹ זֹאת שֶׁמָּכַר לוֹ בַּסּוֹף בְּצִדּוֹ — הֲרֵי זֶה מַעֲרִים, וּבֶן הַמֶּצֶר מְסַלֵּק אוֹתוֹ מִן הַשָּׂדֶה שֶׁקָּנָה בַּסּוֹף.

הַמּוֹכֵר עַל תְּנַאי, בֵּין שֶׁהִתְנָה מוֹכֵר בֵּין שֶׁהִתְנָה לוֹקֵחַ — אֵין בֶּן הַמֶּצֶר יָכוֹל לְסַלְּקוֹ, עַד שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִין וְיִזְכֶּה הַלּוֹקֵחַ בַּקַּרְקַע וְלֹא תִּשָּׁאֵר בָּהּ עִלָּה כְּלָל, וְאַחַר כָּךְ יְסַלֵּק אוֹתוֹ.

הַלּוֹקֵחַ שֶׁבָּנָה וְהִשְׁבִּיחַ, אוֹ סָתַר וְהִפְסִיד — בֶּן הַמֶּצֶר מְסַלְּקוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דָּמִים הָרְאוּיִין לוֹ, וַהֲרֵי הוּא בְּכָל מַעֲשָׂיו כְּמוֹ הַשָּׁלִיחַ. וְכֵן אִם לָוָה הַלּוֹקֵחַ קֹדֶם שֶׁיְּסַלֵּק אוֹתוֹ בֶּן הַמֶּצֶר, וְסִלְּקוֹ בֶּן הַמֶּצֶר — אֵין בַּעַל חוֹב שֶׁלּוֹ טוֹרֵף מִיַּד בֶּן הַמֶּצֶר.

זֶה הוּא הָעִקָּר בְּכָל אֵלּוּ הַדִּינִים, שֶׁכָּל הַלּוֹקֵחַ בְּצַד מֶצֶר חֲבֵרוֹ — הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שָׁלִיחַ לַחֲבֵרוֹ, וּלְתַקֵּן שְׁלָחוֹ וְלֹא לְעַוֵּת. לְפִיכָךְ, אִם הִשְׁבִּיחַ — נוֹטֵל הַהוֹצָאָה; וְאִם הִפְסִיד וְחָפַר וְהָרַס אוֹ אָכַל פֵּרוֹת — מְנַכִּין לוֹ מִן הַדָּמִים.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמְּחַשְּׁבִין לוֹ הַפֵּרוֹת? בְּשֶׁאֲכָלָן אַחֲרֵי שֶׁבָּא בֶּן הַמֶּצֶר וְהֵבִיא מָעוֹת לְסַלְּקוֹ. אֲבָל כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִקֹּדֶם — שֶׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל, וְאֵין מְחַשְּׁבִין אוֹתָן.

אֶחָד שֶׁלָּקַח מִשְּׁנַיִם שָׂדֶה אַחַת, וּבָא בַּעַל הַמֶּצֶר לְסַלְּקוֹ מֵחֶצְיָהּ בִּלְבַד שֶׁלָּקַח מִן הָאֶחָד — אֵינוֹ יָכוֹל, אֶלָּא אוֹ מְסַלְּקוֹ מִכֻּלָּהּ אוֹ מַנִּיחַ כֻּלָּהּ. אֲבָל הַמּוֹכֵר קַרְקַע לִשְׁנַיִם — יֵשׁ לְבַעַל הַמֶּצֶר לְסַלֵּק שְׁנֵיהֶם אוֹ לְסַלֵּק אֶחָד וּלְהַנִּיחַ אֶחָד.

בֶּן הַמֶּצֶר שֶׁבָּא לְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ, וְקֹדֶם שֶׁיְּסַלְּקוֹ מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל הַמֶּצֶר — אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ.

שָׁלִיחַ שֶׁמָּכַר, וַהֲרֵי הוּא בַּעַל הַמֶּצֶר — אֵינוֹ מְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ, שֶׁהֲרֵי הוּא מָכַר לוֹ, וְאֵין לְךָ מְחִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ.

בַּעַל חוֹב שֶׁל מוֹכֵר שֶׁטָּרַף הַשָּׂדֶה מִיַּד בַּעַל הַמֶּצֶר — הֲרֵי בַּעַל הַמֶּצֶר חוֹזֵר וְנוֹטֵל מִן הַלּוֹקֵחַ שֶׁסִּלְּקוֹ, וְהַלּוֹקֵחַ חוֹזֵר וְנוֹטֵל מִן הַמּוֹכֵר.

כָּל בַּעַל חוֹב שֶׁטָּרַף בְּחוֹבוֹ — יֵשׁ לְבַעַל הַמֶּצֶר לְסַלְּקוֹ; לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הַטּוֹרֵף גָּדוֹל מִכֹּחַ הַלּוֹקֵחַ. וְאִם יִרְצֶה הַנִּטְרָף לִתֵּן הַדָּמִים שֶׁהָיוּ עָלָיו חוֹב — תַּחֲזֹר לוֹ שָׂדֵהוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

קָטָן שֶׁהָיָה בֶּן הַמֶּצֶר, וְרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ — מְסַלְּקִין לוֹ אֶת הַלּוֹקֵחַ, אוֹ יִטְּלוּ לוֹ חֵלֶק עִם שְׁאָר בַּעֲלֵי הַמֶּצֶר, כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ.

בַּעַל שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ בֶּן הַמֶּצֶר — הֲרֵי זֶה מְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ; שֶׁכָּל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְכָל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לָהּ — זְכוּת הִיא לוֹ. אֲפִלּוּ קָנוּ מִיַּד אִשְׁתּוֹ שֶׁמָּחֲלָה בִּזְכוּת זוֹ לַלּוֹקֵחַ — אֵינוֹ מוֹעִיל, אֶלָּא הַבַּעַל מְסַלְּקוֹ.

עָמְדָה הָאִשָּׁה מִדַּעְתָּהּ וְסִלְּקָה אֶת הַלּוֹקֵחַ, וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּנִכְסֵי אֲדוֹנָיו שֶׁסִּלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ: אִם רָצָה הַבַּעַל אוֹ הָאָדוֹן — מְקַיֵּם עַל יְדֵיהֶן; וְאִם רָצָה — לֹא יְקַיֵּם, וְתַחֲזֹר לַלּוֹקֵחַ, וְיַחֲזִיר הַדָּמִים.