הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד — הַבָּשָׂר מֻתָּר בַּאֲכִילָה, וְהַשּׁוֹחֵט לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" (ויקרא כב,כח). וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא עַל שְׁחִיטַת הָאַחֲרוֹן. לְפִיכָךְ אִם שָׁחַט אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי — חֲבֵרוֹ לוֹקֶה.

אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בַּחֻלִּין וּבַמֻּקְדָּשִׁין, בֵּין מֻקְדָּשִׁין הַנֶּאֱכָלִין בֵּין מֻקְדָּשִׁין שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. לְפִיכָךְ, הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁחַט בָּעֲזָרָה וְהַשֵּׁנִי בַּחוּץ, אוֹ הָרִאשׁוֹן בַּחוּץ וְהַשֵּׁנִי בָּעֲזָרָה, בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן חֻלִּין בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן קָדָשִׁים בֵּין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן חֻלִּין וְהָאֶחָד קָדָשִׁים — זֶה שֶׁשָּׁחַט הָאַחֲרוֹן לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ.

אֵין אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" (ויקרא כב,כח) — בִּשְׁחִיטַת שְׁנֵיהֶן הוּא הָאִסּוּר. אֲבָל אִם נָחַר הָרִאשׁוֹן אוֹ נִתְנַבֵּל בְּיָדוֹ — מֻתָּר לִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן וְנָחַר הַשֵּׁנִי אוֹ נִתְנַבֵּל בְּיָדוֹ — פָּטוּר.

חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן אֶת הָרִאשׁוֹן — מֻתָּר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶן אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁאֵין שְׁחִיטָתָן שְׁחִיטָה.

הַשּׁוֹחֵט אֶת הָרִאשׁוֹן וַהֲרֵי הוּא סְפֵק נְבֵלָה — אָסוּר לִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי, וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה.

שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה — שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. לְפִיכָךְ רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁחַט חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹ טְרֵפָה אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וּפָרָה אֲדֻמָּה אוֹ שֶׁשָּׁחַט לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּבָא הָאַחֲרוֹן וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי — הֲרֵי זֶה לוֹקֶה. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן אֶת הָאֶחָד וּבָא הָאַחֲרוֹן וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי, וַהֲרֵי הוּא חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה אוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה — הֲרֵי זֶה לוֹקֶה.

שְׁחָטוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה — פָּטוּר מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְלֹא הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה — לוֹקֶה.

אֵין אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ" (ויקרא כב,כח). וְנוֹהֵג בְּכִלְאַיִם. כֵּיצַד? צְבִי שֶׁבָּא עַל הָעֵז, וְשָׁחַט הָעֵז וּבְנָהּ — לוֹקֶה. אֲבָל עֵז הַבָּא עַל הַצְּבִיָּה — אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ, וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה; פָּרָה וּבְנָהּ אָסְרָה תּוֹרָה, לֹא צְבִיָּה וּבְנָהּ.

הָיְתָה בַּת הַצְּבִיָּה הַזֹּאת נְקֵבָה וְיָלְדָה בֵּן, וְשָׁחַט אֶת הַנְּקֵבָה בַּת הַצְּבִיָּה וְאֶת בְּנָהּ — לוֹקֶה. וְכֵן כִּלְאַיִם הַבָּא מִמִּין כֶּבֶשׂ וּמִמִּין עֵז, בֵּין מִכֶּבֶשׂ עִם הָעֵז בֵּין מֵעֵז עִם הַכִּבְשָׂה — לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ.

מֻתָּר לִשְׁחֹט אֶת הַמְעֻבֶּרֶת; עֻבָּר, אֵבֶר מֵאִמּוֹ הוּא. וְאִם יָצָא הָעֻבָּר חַי אַחַר שְׁחִיטָתָהּ וְהִפְרִיס עַל הַקַּרְקַע — אֵין שׁוֹחֲטִין. וְאִם שָׁחַט — אֵינוֹ לוֹקֶה.

אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בַּנְּקֵבוֹת, שֶׁזֶּה בְּנָהּ וַדַּאי. וְאִם נוֹדַע שֶׁזֶּה אָבִיו וַדַּאי — אֵין שׁוֹחֲטִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד, וְאִם שָׁחַט — אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהַדָּבָר סָפֵק אִם נוֹהֵג בַּזְּכָרִים אוֹ אֵינוֹ נוֹהֵג.

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט שְׁנֵי בָּנֶיהָ — לוֹקֶה שְׁתֵּי מַלְקֻיּוֹת. שָׁחַט שְׁנֵי בָּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ — לוֹקֶה אַחַת. שְׁחָטָהּ וְאֶת בִּתָּהּ וְאֶת בֶּן בִּתָּהּ — לוֹקֶה שְׁתַּיִם. שְׁחָטָהּ וְאֶת בֶּן בִּתָּהּ, וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת הַבַּת — לוֹקֶה אַחַת, בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר.

שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת, זֶה הָאֵם וְזֶה הַבַּת, וּבָאוּ לַדִּין — זֶה שֶׁלָּקַח רִאשׁוֹן יִשְׁחֹט רִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי יַמְתִּין לְמָחָר. וְאִם קָדַם הַשֵּׁנִי וְשָׁחַט — זָכָה, וְיַמְתִּין הָרִאשׁוֹן עַד לְמָחָר.

וּבְאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר לוֹ: 'כְּבָר מָכַרְתִּי אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ לְאַחֵר שֶׁיִּשְׁחֲטֶנָּה', כְּדֵי שֶׁיַּמְתִּין זֶה הָאַחֲרוֹן וְלֹא יִשְׁחֹט עַד לְמָחָר. וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב עֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁרָאָה זֶה שֶׁלָּקַח בָּאַחֲרוֹנָה נֶחְפָּז לִקְנוֹת וְהָיָה בְּסוֹף הַיּוֹם, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא שׁוֹחֵט עַתָּה. אֲבָל אִם הָיָה רֶוַח בַּיּוֹם — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁמָּא לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא לְמָחָר.

וְהַמּוֹכֵר אֶת הָאֵם לֶחָתָן וְאֶת הַבַּת לַכַּלָּה — צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, שֶׁוַּדַּאי בְּיוֹם אֶחָד שׁוֹחֲטִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

"יוֹם אֶחָד" הָאָמוּר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ — הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁשָּׁחַט רִאשׁוֹן בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי — לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד תְּחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן בְּסוֹף יוֹם רְבִיעִי קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — שׁוֹחֵט הַשֵּׁנִי בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. שָׁחַט רִאשׁוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל לֵיל חֲמִישִׁי — לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד לֵיל שִׁשִּׁי. וְאִם שָׁחַט בְּיוֹם חֲמִישִׁי — אֵינוֹ לוֹקֶה.