menu
small logo

חזור

הלכות מאכלות אסורות

פרק יב

כֵּיצַד הִיא הַנְּגִיעָה שֶׁאוֹסֵר בָּהּ הַגּוֹי הַיַּיִן? הוּא שֶׁיִּגַּע בַּיַּיִן עַצְמוֹ, בֵּין בְּיָדוֹ בֵּין בִּשְׁאָר אֵבָרָיו שֶׁדַּרְכּוֹ לְנַסֵּךְ בָּהֶן, וִישַׁכְשֵׁךְ. אֲבָל אִם פָּשַׁט יָדוֹ לֶחָבִית, וְתָפְסוּ אֶת יָדוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצִיאָהּ וְלֹא יְנִידָהּ, וּפָתְחוּ הֶחָבִית מִלְּמַטָּה עַד שֶׁיָּצָא הַיַּיִן וְיָרַד לְמַטָּה מִיָּדוֹ — לֹא נֶאֱסַר הַיַּיִן.

וְכֵן אִם אָחַז כְּלִי פָּתוּחַ שֶׁל יַיִן וְשִׁכְשְׁכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגְבִּיהַּ הַכְּלִי וְלֹא נָגַע בַּיַּיִן — נֶאֱסַר הַיַּיִן.

נָטַל הַכְּלִי שֶׁל יַיִן וְהִגְבִּיהוֹ וְיָצַק הַיַּיִן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁכְשֵׁךְ — נֶאֱסַר, שֶׁהֲרֵי בָּא הַיַּיִן מִכֹּחוֹ. הִגְבִּיהוֹ וְלֹא שִׁכְשֵׁךְ וְלֹא נָגַע — מֻתָּר.

נָכְרִי שֶׁהָיָה אוֹחֵז הַכְּלִי בַּקַּרְקַע וְיִשְׂרָאֵל צָק לְתוֹכוֹ יַיִן — הַיַּיִן מֻתָּר. וְאִם נִדְנֵד הַגּוֹי הַכְּלִי — נֶאֱסַר הַיַּיִן.

כְּלִי סָתוּם — מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ הַגּוֹי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיַּיִן מִתְנַדְנֵד, שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ הַנִּסּוּךְ. הֶעֱבִיר נוֹד שֶׁל יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהוּא אוֹחֵז פִּי הַנּוֹד בְּיָדוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה הַנּוֹד מָלֵא אוֹ חָסֵר — מֻתָּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיַּיִן מִתְנַדְנֵד. הֶעֱבִיר כְּלִי חֶרֶשׂ פָּתוּחַ מָלֵא יַיִן — אָסוּר, שֶׁמָּא יִגַּע בּוֹ; וְאִם הָיָה חָסֵר — מֻתָּר, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁכְשְׁכוֹ.

גּוֹי שֶׁנָּגַע בַּיַּיִן וְלֹא נִתְכַּוֵּן לָזֶה — הֲרֵי הַיַּיִן מֻתָּר בַּהֲנָיָה בִּלְבַד. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנָּפַל עַל נוֹד שֶׁל יַיִן, אוֹ שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לְחָבִית עַל מְנָת שֶׁהִיא שֶׁמֶן, וְנִמְצֵאת יַיִן.

בָּא הַיַּיִן מִכֹּחוֹ שֶׁל גּוֹי בְּלֹא כַּוָּנָה, הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בַּיַּיִן — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהִגְבִּיהַּ כְּלִי שֶׁל יַיִן וְיָצַק לִכְלִי אַחֵר, וְהוּא מְדַמֶּה שֶׁהוּא שֵׁכָר אוֹ שֶׁמֶן — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

נִכְנַס הַגּוֹי לַבַּיִת אוֹ לַחֲנוּת לְבַקֵּשׁ יַיִן, וּפָשַׁט יָדוֹ כְּשֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ וְנָגַע בַּיַּיִן — אֲסָרוֹ, שֶׁהֲרֵי לְיַיִן נִתְכַּוֵּן, וְאֵין זֶה נוֹגֵעַ בְּלֹא כַּוָּנָה.

חָבִית שֶׁנִּסְדְּקָה לְאָרְכָּהּ, וְקָדַם הַגּוֹי וְחִבְּקָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפָּרְדוּ הַחֲרָסִים — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה. אֲבָל אִם נִסְדְּקָה לְרָחְבָּהּ, וְתָפַס בַּסֶּדֶק הָעֶלְיוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין הַיַּיִן עַל כֹּחוֹ שֶׁל גּוֹי.

גּוֹי שֶׁנָּפַל לְבוֹר שֶׁל יַיִן וְהֶעֱלוּהוּ מִשָּׁם מֵת, אוֹ שֶׁמָּדַד הַבּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַיַּיִן בְּקָנֶה, אוֹ שֶׁהִתִּיז אֶת הַזְּבוּב וְהַצִּרְעָה מֵעָלָיו בְּקָנֶה, אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי הֶחָבִית הָרוֹתַחַת כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ הָרְתִיחָה, אוֹ שֶׁנָּטַל חָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה בִּלְבַד. וְאִם עָלָה הַגּוֹי חַי — הַיַּיִן אָסוּר בַּהֲנָיָה.

חָבִית שֶׁהָיָה נֶקֶב בְּצִדָּהּ וְנִשְׁמַט הַפְּקָק מִן הַנֶּקֶב, וְהִנִּיחַ הַגּוֹי אֶצְבָּעוֹ בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא הַיַּיִן — כָּל הַיַּיִן שֶׁמֵּרֹאשׁ הֶחָבִית עַד הַנֶּקֶב אָסוּר, וְשֶׁתַּחַת הַנֶּקֶב מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה.

מְנִיקִית כְּפוּפָה שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ מַתֶּכֶת אוֹ זְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁהִנִּיחַ רֹאשָׁהּ לְתוֹךְ הַיַּיִן שֶׁבֶּחָבִית וְהָרֹאשׁ הָאַחֵר חוּץ לֶחָבִית, וּמָצַץ הַיַּיִן, וְהִתְחִיל הַיַּיִן לֵירֵד כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין תָּמִיד, וּבָא הַגּוֹי וְהִנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ עַל פִּי הַמְּנִיקִית וּמָנַע הַיַּיִן מִלֵּירֵד — נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן שֶׁבֶּחָבִית, שֶׁהַכֹּל הָיָה יוֹצֵא וְנִגְרָר לוּלֵי יָדוֹ, וְנִמְצָא הַכֹּל כְּבָא מִכֹּחוֹ.

הַמְעָרֶה יַיִן לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יֵין גּוֹיִם — נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן שֶׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי הָעַמּוּד הַנִּצּוֹק מְחַבֵּר בֵּין הַיַּיִן שֶׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן וּבֵין הַיַּיִן שֶׁבַּכְּלִי הַתַּחְתּוֹן. לְפִיכָךְ הַמּוֹדֵד לְגוֹי לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁבְּיָדוֹ — יְנַפֵּץ נְפִיצָה אוֹ יִזְרֹק זְרִיקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִצּוֹק חִבּוּר וְיֶאֱסֹר עָלָיו מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר בַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן.

מַשְׁפֵּךְ שֶׁמָּדַד בּוֹ לְנָכְרִי: אִם יֵשׁ בִּקְצֵה הַמַּשְׁפֵּךְ עַכֶּבֶת יַיִן — לֹא יִמְדֹּד בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיְּדִיחֶנּוּ וִינַגֵּב; וְאִם לֹא הֵדִיחַ — הֲרֵי זֶה אוֹסֵר.

כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ הַכֵּלִים שֶׁנּוֹטְלִין בָּהֶן לַיָּדַיִם, שֶׁהָיָה מָלֵא יַיִן בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה יִשְׂרָאֵל מוֹצֵץ וְשׁוֹתֶה מֵחֹטֶם זֶה וְהַגּוֹי מוֹצֵץ וְשׁוֹתֶה מֵחֹטֶם הַשֵּׁנִי — הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְהוּא שֶׁיַּקְדִּים הַיִּשְׂרְאֵלִי וְיִפְסֹק וַעֲדַיִן הַגּוֹי שׁוֹתֶה, שֶׁמִּשֶּׁיִּפְסֹק הַגּוֹי, יַחֲזֹר הַיַּיִן שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּחֹטֶם לַכְּלִי וְיֶאֱסֹר כָּל מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי בָּא הַיַּיִן מִכֹּחוֹ.

גּוֹי שֶׁמָּצַץ הַיַּיִן מִן הֶחָבִית בִּמְנִיקִית — אָסַר כָּל הַיַּיִן שֶׁבָּהּ, שֶׁכְּשֶׁיִּפְסֹק, יַחֲזֹר הַיַּיִן שֶׁעָלָה בַּמְּנִיקִית בִּמְצִיצָתוֹ וְיִפֹּל לֶחָבִית, וְיֵאָסֵר הַכֹּל.

נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶן לְשָׁמְרָן, אֲפִלּוּ הִפְלִיגוּ מִמֶּנּוּ כְּדֵי מִיל — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת, שֶׁאֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן, וְאוֹמְרִין: 'עַתָּה יֵצֵא לְפָנֵינוּ וְיִרְאֶה אוֹתָנוּ'. וְאִם אָמַר לָהֶם: 'לְכוּ וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם': אִם נִתְעַלְּמוּ מֵעֵינָיו כְּדֵי שֶׁיִּפְתְּחוּ פִּי הַכַּד וְיַחְזְרוּ וְיָגִיפוּ אוֹתָהּ, וְתִגֹּב — הֲרֵי הַיַּיִן כֻּלּוֹ אָסוּר בִּשְׁתִיָּה; וְאִם פָּחוֹת מִכָּאן — מֻתָּר.

וְכֵן הַמַּנִּיחַ נָכְרִי בַּחֲנוּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ — הַיַּיִן מֻתָּר. וְאִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג, וְשָׁהָה כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף, וְתִגֹּב — הַיַּיִן אָסוּר בִּשְׁתִיָּה. וְכֵן הַמַּנִּיחַ יֵינוֹ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה עִם הַגּוֹיִם, וְנִכְנַס לָעִיר לַעֲשׂוֹת צָרְכּוֹ וְיָצָא — הַיַּיִן מֻתָּר. וְאִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג, וְשָׁהָה כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב — הַיַּיִן אָסוּר בִּשְׁתִיָּה. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת. אֲבָל בִּפְתוּחוֹת, אֲפִלּוּ לֹא שָׁהָה, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָן שֶׁהוּא מַפְלִיג — הַיַּיִן אָסוּר.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה אוֹכֵל עִם הַגּוֹי, וְהִנִּיחַ יַיִן פָּתוּחַ עַל הַשֻּׁלְחָן וְיַיִן פָּתוּחַ עַל הַדֻּלְפְּקִי וְיָצָא — שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן אָסוּר, וְשֶׁעַל הַדֻּלְפְּקִי מֻתָּר. וְאִם אָמַר לוֹ: 'מְזֹג וּשְׁתֵה' — כָּל הַיַּיִן הַפָּתוּחַ שֶׁבַּבַּיִת אָסוּר.

הָיָה שׁוֹתֶה עִם הַנָּכְרִי, וְשָׁמַע קוֹל תְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָצָא — אַף הַיַּיִן הַפָּתוּחַ מֻתָּר, שֶׁהַנָּכְרִי אוֹמֵר: 'עַתָּה יִזְכֹּר הַיַּיִן וְיָבֹא בִּמְהֵרָה, וְיִמְצָא אוֹתִי נוֹגֵעַ בְּיֵינוֹ', וּלְפִי זֶה אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ, וְאֵין נֶאֱסָר אֶלָּא מַה שֶּׁלְּפָנָיו בִּלְבַד.

נָכְרִי וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ דָּרִין בְּחָצֵר אַחַת, וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶן בְּבֶהָלָה לִרְאוֹת חָתָן אוֹ הֶסְפֵּד, וְחָזַר הַגּוֹי וְסָגַר הַפֶּתַח וְאַחַר כָּךְ בָּא יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי הַיַּיִן הַפָּתוּחַ שֶׁבְּבֵית הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּהֶתֵּרוֹ, שֶׁלֹּא סָגַר הַגּוֹי אֶלָּא עַל דַּעַת שֶׁכְּבָר נִכְנַס הַיִּשְׂרְאֵלִי לְבֵיתוֹ וְלֹא נִשְׁאַר אָדָם בַּחוּץ, וְכִמְדֻמֶּה לוֹ שֶׁהוּא קְדָמוֹ.

יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשֶׁל גּוֹי בְּבַיִת אֶחָד, וְהָיוּ הֶחָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, וְנִכְנַס הַגּוֹי לַבַּיִת וְנָעַל הַדֶּלֶת בַּעֲדוֹ — נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן. וְאִם יֵשׁ חַלּוֹן בַּדֶּלֶת שֶׁמִּסְתַּכֵּל מִמֶּנּוּ הָעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַפֶּתַח וְרוֹאֶה כְּנֶגְדּוֹ — כָּל הֶחָבִיּוֹת שֶׁכְּנֶגֶד הַחַלּוֹן מֻתָּרוֹת, וְשֶׁמִּן הַצְּדָדִין אֲסוּרִין, שֶׁהֲרֵי מְפַחֵד מִן הָרוֹאֶה אוֹתוֹ.

וְכֵן אִם שָׁאַג אֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וּבָרַח הַגּוֹי וְנֶחְבָּא בֵּין הֶחָבִיּוֹת הַפְּתוּחוֹת — הַיַּיִן מֻתָּר, שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר נֶחְבָּא כָּאן, וְהוּא רוֹאֶה אוֹתִי כְּשֶׁאֶגַּע'.

אוֹצָר שֶׁל יַיִן שֶׁהָיוּ חָבִיּוֹתָיו פְּתוּחוֹת, וְיֵשׁ לַגּוֹי חָבִיּוֹת אֲחֵרוֹת בְּאוֹתוֹ הַפֻּנְדָּק, וְנִמְצָא הַגּוֹי עוֹמֵד בֵּין חָבִיּוֹת יִשְׂרָאֵל הַפְּתוּחוֹת: אִם נִבְהַל כְּשֶׁנִּמְצָא, וְנִתְפַּס עָלָיו כְּגַנָּב — הַיַּיִן מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה, שֶׁמִּפַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ אֵין לוֹ פְּנַאי לְנַסֵּךְ; וְאִם לֹא נִתְפַּשׂ כְּגַנָּב, אֶלָּא הֲרֵי הוּא בּוֹטֵחַ שָׁם — הַיַּיִן אָסוּר. וְתִינוֹק הַנִּמְצָא בֵּין הֶחָבִיּוֹת — בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ כָּל הַיַּיִן מֻתָּר.

גְּדוּד שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה: דֶּרֶךְ שָׁלוֹם — כָּל הֶחָבִיּוֹת הַפְּתוּחוֹת שֶׁבַּחֲנֻיּוֹת אֲסוּרוֹת, וּסְתוּמוֹת מֻתָּרוֹת; וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה, אִם פָּשַׁט הַגְּדוּד בַּמְּדִינָה וְעָבַר — אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן פְּנַאי לְנַסֵּךְ.

גּוֹי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן: אִם יֵשׁ לוֹ מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַיַּיִן — הֲרֵי זֶה אָסוּר; מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ, שׁוֹלֵחַ יָדוֹ וּמְנַסֵּךְ; וְאִם אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה — הַיַּיִן מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה.

זוֹנָה גּוֹיָה בִּמְסִבָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל — הַיַּיִן מֻתָּר, שֶׁאֵימָתָן עָלֶיהָ וְלֹא תִּגַּע. אֲבָל זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית בִּמְסִבַּת גּוֹיִם — יֵינָהּ שֶׁלְּפָנֶיהָ בְּכֶלְיָהּ אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹגְעִין בּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ.

גּוֹי הַנִּמְצָא בְּבֵית הַגַּת: אִם יֵשׁ שָׁם לַחְלוּחִית יַיִן כְּדֵי לִבְלֹל הַכַּף עַד שֶׁתִּבְלֹל הַכַּף לְכַף שְׁנִיָּה — צָרִיךְ לְהָדִיחַ כָּל בֵּית הַגַּת וִינַגֵּב; וְאִם לָאו — מֵדִיחַ הַגַּת בִּלְבַד. וְזוֹ הִיא הַרְחָקָה יְתֵרָה.

חָבִית שֶׁצָּפָה בַּנָּהָר: אִם נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל — מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה; כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרֻבָּהּ גּוֹיִם — אֲסוּרָה.

מָקוֹם שֶׁהָיוּ רֹב מוֹכְרֵי הַיַּיִן בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְנִמְצְאוּ בּוֹ כֵּלִים גְּדוֹלִים מְלֵאִים יַיִן, וְהֵן כֵּלִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמּוֹכְרִין לְבַדָּם לִכְנֹס בָּהֶן הַיַּיִן — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה. חָבִית שֶׁפְּתָחוּהָ גַּנָּבִים, אִם רֹב גַּנָּבֵי הָעִיר יִשְׂרָאֵל — הַיַּיִן מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה.