חזור
הלכות נדרים
פרק והָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'הֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָלְךָ אֲסוּרָה עָלַי' אוֹ 'הֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָלִי אֲסוּרָה עָלֶיךָ' — הֲרֵי זֶה הַנֶּאֱסָר לֹא יִשְׁאַל מִן הָאָסוּר לוֹ נָפָה וּכְבָרָה, רֵחַיִם וְתַנּוּר, וְכָל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֲבָל מַשְׁאִילוֹ נְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְאָסוּר לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ שַׂק לְהָבִיא לוֹ פֵּרוֹת, וַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלָיו פֵּרוֹת.
מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן שֶׁאֵין מַשְׁאִילִין כֵּלִים אֶלָּא בְּשָׂכָר — אָסוּר לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אַף כֵּלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. הֲרֵי שֶׁהָיוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נוֹטְלִין שָׂכָר, וְשָׁאַל מִמֶּנּוּ כֵּלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ כְּדֵי לְהֵרָאוֹת בָּהֶן בִּפְנֵי אֲחֵרִים עַד שֶׁיֵּהָנֶה מֵהֶן, אוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ כְּדֵי לֵילֵךְ לְמָקוֹם שֶׁיֵּהָנֶה בּוֹ — הֲרֵי זֶה אָסוּר מִסָּפֵק. לְפִיכָךְ, אִם עָבַר — אֵינוֹ לוֹקֶה.
אֵין בֵּין מֻדַּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר מִמֶּנּוּ הֲנָאַת מַאֲכָל, אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ בְּמָקוֹם שֶׁמַּשְׁאִילִין אוֹתָן בְּחִנָּם.
רְאוּבֵן שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו הֲנָאַת שִׁמְעוֹן, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה — מֻתָּר לוֹ שֶׁיִּתֵּן שִׁמְעוֹן עַל יָדוֹ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁרְאוּבֵן חַיָּב בָּהּ, וְכֵן פּוֹרֵעַ חוֹב שֶׁעָלָיו, שֶׁהֲרֵי לֹא הִגִּיעַ לְיַד רְאוּבֵן כְּלוּם, אֶלָּא מָנַע מִמֶּנּוּ הַתְּבִיעָה, וּמְנִיעַת תְּבִיעָה אֵינָהּ בִּכְלַל אִסּוּרֵי הֲנָאָה.
לְפִיכָךְ מֻתָּר לוֹ לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַעֲבָדָיו, אֲפִלּוּ הַכְּנַעֲנִיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָם. אֲבָל לֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַמּוֹסִיף בִּבְשָׂרָהּ — הֲנָאָה הוּא שֶׁהִגִּיעָה לְיַד רְאוּבֵן.
הָיָה שִׁמְעוֹן כֹּהֵן — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת רְאוּבֵן, שֶׁהַכֹּהֲנִים שְׁלוּחֵי שָׁמַיִם הֵן, אֵינָן שְׁלוּחֵי בַּעַל הַקָּרְבָּן. וּמַשִּׂיא שִׁמְעוֹן בִּתּוֹ הַבּוֹגֶרֶת לִרְאוּבֵן מִדַּעְתָּהּ. אֲבָל אִם הָיְתָה נַעֲרָה שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן הִיא בִּרְשׁוּתוֹ — אָסוּר, שֶׁזֶּה כְּמוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ.
וְתוֹרֵם שִׁמְעוֹן תְּרוּמַת רְאוּבֵן וּמַפְרִישׁ לוֹ מַעַשְׂרוֹתָיו מִדַּעְתּוֹ. כֵּיצַד מִדַּעְתּוֹ? כְּגוֹן שֶׁאָמַר רְאוּבֵן: ‘כָּל הָרוֹצֶה לִתְרֹם — יָבֹא וְיִתְרֹם‘. אֲבָל לֹא יֹאמַר לְשִׁמְעוֹן לִתְרֹם לוֹ, שֶׁהֲרֵי עוֹשֵׂהוּ שָׁלִיחַ, וְזֶה הֲנָיָה לוֹ.
וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לִטֹּל עָלֶיהָ שָׂכָר, אֲבָל לֹא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר. וְאִם אֵין דַּרְכָּם שָׁם לִטֹּל שָׂכָר עַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — מֻתָּר לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ.
חָלָה רְאוּבֵן — שִׁמְעוֹן נִכְנָס וּמְבַקְּרוֹ. וּבְמָקוֹם שֶׁנּוֹטֵל שָׂכָר מִי שֶׁיֵּשֵׁב עִם הַחוֹלֶה לִצְווֹת לוֹ — לֹא יֵשֵׁב שִׁמְעוֹן, אֶלָּא מְבַקְּרוֹ עוֹמֵד. וּמֻתָּר לוֹ לְרַפֹּאותוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁזּוֹ מִצְוָה הִיא.
חָלְתָה בֶּהֱמַת רְאוּבֵן — לֹא יְרַפֵּא אוֹתָהּ שִׁמְעוֹן, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ‘עֲשֵׂה לָהּ כָּךְ וְכָךְ‘.
וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא בְּאַמְבָּטִי קְטַנָּה, מִפְּנֵי שֶׁמְּהַנֵּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁמַּגְבִּיהַּ עָלָיו הַמַּיִם. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁמְּחַמְּמוֹ, וּמֵסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה. וְאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, אֲבָל לֹא מִקְּעָרָה אַחַת וְלֹא מֵאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי פּוֹעֲלִין, שֶׁמָּא יַנִּיחַ שִׁמְעוֹן חֲתִיכָה טוֹבָה וְלֹא יֹאכַל אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתָהּ רְאוּבֵן, אוֹ יַקְרִיב לְפָנָיו, וְנִמְצָא מְהַנֵּהוּ. וְכֵן בַּפֵּרוֹת שֶׁבָּאֵבוּס.
אֲבָל אִם אָכַל שִׁמְעוֹן מִקְּעָרָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁכְּשֶׁיַּחֲזִירָהּ לְבַעַל הַבַּיִת יַחֲזֹר בַּעַל הַבַּיִת וְיַנִּיחָהּ לִפְנֵי רְאוּבֵן — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הִנִּיחַ נֵתַח טוֹב בִּשְׁבִילוֹ.
וּמֻתָּר רְאוּבֵן לִשְׁתּוֹת כּוֹס שֶׁל תַּנְחוּמִין מִיָּדוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן מִשֶּׁל רְאוּבֵן, וְכֵן כּוֹס שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ, שֶׁאֵין בָּזֶה הֲנָאָה.
וְאָסוּר רְאוּבֵן בְּגַחַלְתּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּמֻתָּר בַּשַּׁלְהֶבֶת שֶׁלּוֹ.
הָיָה לְשִׁמְעוֹן מֶרְחָץ אוֹ בֵּית הַבַּד מֻשְׂכָּרִין בָּעִיר: אִם הָיָה לְשִׁמְעוֹן בָּהֶן תְּפוּסַת יָד, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחַ מֵהֶן כָּל שֶׁהוּא לְעַצְמוֹ וְלֹא שְׂכָרוֹ, אֲפִלּוּ הִנִּיחַ בַּמֶּרְחָץ אַמְבָּטִי אַחַת וּבְבֵית הַבַּד עֵקֶל אֶחָד — אָסוּר לִרְאוּבֵן לְהִכָּנֵס לְאוֹתָהּ מֶרְחָץ וְלִדְרֹךְ בַּגַּת; וְאִם לֹא הִנִּיחַ לְעַצְמוֹ כְּלוּם, אֶלָּא שָׂכַר הַכֹּל — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
וְאָסוּר לִרְאוּבֵן לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת שְׂדֵה שִׁמְעוֹן, וַאֲפִלּוּ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהַכֹּל הֶפְקֵר, שֶׁהֲרֵי לִפְנֵי שְׁבִיעִית נָדַר. אֲבָל אִם נָדַר בַּשְּׁבִיעִית — אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת הַנּוֹטוֹת חוּץ לַשָּׂדֶה. אֲבָל לֹא יִכָּנֵס לַשָּׂדֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַקַּרְקַע כָּאן הֶפְקֵר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁהֶה שָׁם אַחַר שֶׁיֹּאכַל, וְלֹא הִפְקִירָה אוֹתָהּ תּוֹרָה אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַפֵּרוֹת בְּתוֹכָהּ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאָמַר לוֹ: ‘הֲנָאַת הַנְּכָסִים הָאֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיךָ‘. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ‘הֲנָאַת נְכָסַי אֲסוּרִין עָלֶיךָ‘, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע רְאוּבֵן אוֹ נָדַר מִנִּכְסֵי שִׁמְעוֹן, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה שְׁבִיעִית — אוֹכֵל מִן פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ מֵרְשׁוּת שִׁמְעוֹן, אֲבָל לֹא יִכָּנֵס לְשָׂדֵהוּ, מִן הַטַּעַם שֶׁבֵּאַרְנוּ.
נֶאֶסְרָה עַל רְאוּבֵן הֲנָאַת מַאֲכַל שִׁמְעוֹן בִּלְבַד: אִם לִפְנֵי שְׁבִיעִית נֶאֶסְרָה, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה — הֲרֵי זֶה יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אֵינוֹ אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו; וְאִם בַּשְּׁבִיעִית נֶאֶסְרָה — יוֹרֵד וְאוֹכֵל, שֶׁאֵין פֵּרוֹת אֵלּוּ שֶׁל שִׁמְעוֹן, אֶלָּא הֲרֵי הֵן הֶפְקֵר.
וְאָסוּר לִרְאוּבֵן לְהַשְׁאִיל לְשִׁמְעוֹן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ, וַהֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיָתוֹ. וְכֵן אָסוּר לְהַלְוֹתוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ; וְלֹא יִמְכֹּר לוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקַּח מִמֶּנּוּ.
נִזְדַּמְּנָה לוֹ מְלָאכָה עִמּוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ קוֹצְרִים כְּאֶחָד — עוֹשֶׂה בְּרִחוּק מִמֶּנּוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְסַיְּעֶנּוּ.
הַמַּדִּיר אֶת בְּנוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְנֶאֱסַר בַּהֲנָיַת אָבִיו — הֲרֵי הָאָב מֻתָּר לְמַלֹּאות לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר וְלִצְלוֹת לוֹ דָּג קָטָן, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לַהֲנָיָה גְּדוֹלָה, וּדְבָרִים אֵלּוּ לְגַבֵּי הַבֵּן אֵינָן חֲשׁוּבִין.
מִי שֶׁנִּשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִכְתֹּב לוֹ בִּכְתָב, וּלְדַבֵּר עִם אַחֵר וְהוּא שׁוֹמֵעַ הָעִנְיָן שֶׁיִּרְצֶה לְהַשְׁמִיעוֹ. וְכָזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים.