חזור
הלכות נדרים
פרק יבכָּל הַנְּדָרִים וְהַשְּׁבוּעוֹת הָאָב מֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ" (במדבר ל,ו). אֲבָל הַבַּעַל אֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא כָּל נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ אוֹ שֶׁהֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינָהּ לְבֵינוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבְּעָה אוֹ נָדְרָה שֶׁלֹּא תִּכְחֹל אוֹ שֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ" (שם ל,יז).
וּמַה בֵּין נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ לִנְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ? שֶׁהַנְּדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ — מֵפֵר לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים, וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ — לְעַצְמוֹ מֵפֵר, לַאֲחֵרִים אֵינוֹ מֵפֵר.
כֵּיצַד? נָדְרָה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר — מֵפֵר לָהּ, וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל עִם כָּל אָדָם לְעוֹלָם. אָסְרָה עָלֶיהָ תַּשְׁמִישׁ כָּל אִישׁ שֶׁבָּעוֹלָם — יָפֵר חֶלְקוֹ וְתִהְיֶה מְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וּכְשֶׁיָּמוּת אוֹ יְגָרְשֶׁנָּה — הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בְּתַשְׁמִישׁ כָּל אָדָם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
אֶחָד עִנּוּי גָּדוֹל וְאֶחָד עִנּוּי קָטָן, וְאֶחָד עִנּוּי שֶׁהוּא לִזְמַן מְרֻבֶּה אוֹ לְפִי שָׁעָה — הַכֹּל מֵפֵר הַבַּעַל.
כֵּיצַד? נָדְרָה אוֹ נִשְׁבְּעָה שֶׁלֹּא תִּרְחֹץ הַיּוֹם אוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן הַיּוֹם אוֹ שֶׁלֹּא תֹּאכַל דְּבַשׁ הַיּוֹם, וְכֵן אִם נָדְרָה שֶׁלֹּא תִּכְחֹל הַיּוֹם אוֹ שֶׁלֹּא תִּלְבַּשׁ רִקְמָה הַיּוֹם — מֵפֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
אֲפִלּוּ נָדְרָה מִמַּאֲכָל רַע אוֹ מִמִּין שֶׁלֹּא טָעֲמָה אוֹתוֹ מִיָּמֶיהָ — הֲרֵי זֶה יָפֵר.
נָדְרָה מִשְּׁתֵּי כִּכָּרוֹת, בְּאַחַת יֵשׁ לָהּ עִנּוּי וּבְאַחַת אֵין לָהּ עִנּוּי — מֵפֵר לְזוֹ שֶׁמִּתְעַנָּה בָּהּ, וְאֵין מֵפֵר לְזוֹ שֶׁאֵין בָּהּ עִנּוּי.
נָדְרָה שֶׁלֹּא תֹּאכַל תְּאֵנִים שֶׁל מְדִינָה זוֹ — יָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, שֶׁעֵסֶק גָּדוֹל הוּא לוֹ לְהִטַּפֵּל וּלְהָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. לְפִיכָךְ אִם מֵת אוֹ גֵּרְשָׁהּ, אוֹ שֶׁהֵבִיא לָהּ אִישׁ אַחֵר מִפֵּרוֹת אוֹתָהּ מְדִינָה — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיהָ, שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר לַאֲחֵרִים בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.
וְכֵן אִם נָדְרָה שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת לַבְּרִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבַּעַל בִּכְלָל — יֵשׁ לוֹ לְהָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זָקוּק לְהַאֲכִילָהּ מִשֶּׁלּוֹ בִּלְבַד. וְכֵן אִם אָסְרָה הֲנָיָתָהּ עַל אֻמָּה כֻּלָּהּ, כְּגוֹן כָּל הַיְּהוּדִים אוֹ כָּל הַיִּשְׁמְעֵאלִים — הֲרֵי זֶה יָפֵר.
הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: ‘הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי אֲסוּרָה עָלֶיךָ‘ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְאוֹסֵר פֵּרוֹת חֲבֵרוֹ עַל בַּעַל הַפֵּרוֹת. וְכֵן הוּא שֶׁאָמַר לָהּ: ‘הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי אֲסוּרָה עָלַיִךְ‘ — לֹא אָמַר כְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְשֻׁעְבָּד לָהּ בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.
אֲבָל אִם אָמְרָה לוֹ: ‘הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ אֲסוּרָה עָלַי‘ — צָרִיךְ לְהָפֵר, וְאִם לֹא הֵפֵר — הֲרֵי זֶה אָסוּר לְשַׁמְּשָׁהּ, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם דָּבָר הָאָסוּר לוֹ.
אָמְרָה: 'יִקְדְּשׁוּ יָדַי לְעוֹשֵׂיהֶן', אוֹ שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיהָ — אֵינוֹ נֶאֱסָר בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁיָּדֶיהָ מְשֻׁעְבָּדִין לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: הַשִּׁחְרוּר וְהֶחָמֵץ וְהַהֶקְדֵּשׁ מַפְקִיעִין מִידֵי שִׁעְבּוּד, חֲכָמִים עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶן לְשִׁעְבּוּד הַבַּעַל, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַפְקִיעוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם. אֲבָל צָרִיךְ הוּא לְהָפֵר, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה וְתִהְיֶה אֲסוּרָה לַחֲזֹר לוֹ.
נִשְׁבְּעָה אוֹ נָדְרָה שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בָּהּ לֹא אֲבִי בַּעְלָהּ וְלֹא אֶחָיו וּשְׁאָר קְרוֹבָיו — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְכֵן אִם נָדְרָה 'שֶׁלֹּא אֶתֵּן מַיִם לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ' וְ'תֶבֶן לִפְנֵי בְּקָרְךָ', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי, וְאֵינָן מִדְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְאֵינָן מִמְּלָאכוֹת שֶׁהִיא עוֹשָׂה לוֹ — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
יֵשׁ לַבַּעַל וְלָאָב לְהָפֵר נְדָרִים שֶׁעֲדַיִן לֹא חָלוּ וְלֹא נֶאֶסְרָה בָּהֶן. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה: ‘הַיַּיִן אָסוּר עָלַי אִם אֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי‘ — הֲרֵי זֶה מֵפֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלְכָה וְלֹא נֶאֶסְרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
הָאָב אוֹ הַבַּעַל שֶׁאֵינָן שׁוֹמְעִין — אֵינָן מְפֵרִין; אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָן, הָרָאוּי לִשְׁמֹעַ — אֵין הַשְּׁמוּעָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.
הַשּׁוֹטֶה — אֵינוֹ מֵפֵר, בֵּין אָב בֵּין בַּעַל. הַקָּטָן — אֵין לוֹ אִישׁוּת, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מֵפֵר. וְהַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי שְׁתֵּי נָשָׁיו כְּאַחַת, וְכֵן הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו כְּאַחַת.
הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם, וְאֵינָהּ מֵעֵת לְעֵת. כֵּיצַד? נָדְרָה בִּתְחִלַּת לֵיל שֵׁנִי — הֲרֵי זֶה מֵפֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם שֵׁנִי. נָדְרָה בְּיוֹם שֵׁנִי בִּתְחִלַּת הַיּוֹם — מֵפֵר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
נָדְרָה בְּסוֹף הַיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה: אִם הֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא תֶּחֱשַׁךְ — מוּפָר; וְאִם לֹא הֵפֵר לָהּ עַד שֶׁחָשֵׁכָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר לָהּ.
וּמַה הוּא זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "מִיּוֹם אֶל יוֹם" (במדבר ל,טו)? לְלַמֵּד שֶׁמֵּפֵר בַּלַּיְלָה אִם נָדְרָה בַּלַּיְלָה, וְכֵן מֵפֵר כָּל הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
נָדְרָה וְשָׁהָת כַּמָּה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע הָאָב אוֹ הַבַּעַל — הֲרֵי זֶה מֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, וּכְאִלּוּ נָדְרָה בְּעֵת שֶׁשָּׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּיוֹם שָׁמְעוֹ“ (במדבר ל,ו; ל,יג) — וְלֹא בְּיוֹם נִדְרָהּ בִּלְבַד.
נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁנָּדְרָה, וְשָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפֵר, וּלְאַחַר יָמִים שָׁמַע הָאָרוּס וְהֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ — אֵין זֶה מוּפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וכו' וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ וכו' וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ" (במדבר ל,ו-ח), הָא לָמַדְתָּ שֶׁאַחַר שֶׁהֵפֵר הָאָב וְשָׁמַע הָאָרוּס — הֲרֵי זֶה מֵפֵר בְּיוֹם שְׁמֹעַ הָאָב, וְהוּא הַדִּין אִם שָׁמַע אָרוּס וְהֵפֵר, וְאַחַר כַּמָּה יָמִים שָׁמַע הָאָב וְהֵפֵר בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, שֶׁאֵינוֹ מוּפָר.
וּמִנַּיִן שֶׁבְּנַעֲרָה מְאֹרָסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה: "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה וכו' וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ" וכו' (במדבר ל,יא-יב), מִכְּלָל שֶׁ"אִישָׁהּ" הָאָמוּר לְמַעְלָה — אָרוּס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
שָׁמַע הָאָב אוֹ הַבַּעַל וְשָׁתַק כְּדֵי לְצַעֲרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְקַיֵּם נִדְרָהּ, הוֹאִיל וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא בִּטֵּל וְלֹא הֵפֵר — נִתְקַיְּמוּ נְדָרֶיהָ.
נָדְרָה, וְהֵפֵר לָהּ הָאָב אוֹ הַבַּעַל וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ, וְעָבְרָה עַל נִדְרָהּ אוֹ עַל שְׁבוּעָתָהּ בְּזָדוֹן — הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לְאִסּוּר, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה הַהֶתֵּר — פְּטוּרָה, וְעַל זוֹ נֶאֱמַר: "וַיי יִסְלַח לָהּ" (במדבר ל,ו). וּמַכִּין אוֹתָהּ מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לְאִסּוּר.
נָדְרָה וְעָבְרָה עַל נִדְרָהּ קֹדֶם שֶׁיָּפֵר לָהּ אָבִיהָ אוֹ בַּעְלָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע בּוֹ בַּיּוֹם וְהֵפֵר לָהּ — הֲרֵי זוֹ חַיֶּבֶת עַל דָּבָר שֶׁעָבְרָה בּוֹ, אִם מַלְקוּת מַלְקוּת, וְאִם קָרְבָּן קָרְבָּן.
שָׁמַע נִדְרָהּ וְשָׁתַק, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָאָב אוֹ לַבַּעַל לְהָפֵר, אוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לְהָפֵר אֲבָל לֹא יָדַע שֶׁנֶּדֶר זֶה צָרִיךְ הֲפָרָה, וּלְאַחַר זְמַן יָדַע — הֲרֵי זֶה יָפֵר. וּשְׁעַת יְדִיעָתוֹ כְּאִלּוּ הִיא שְׁעַת הַנֶּדֶר אוֹ שְׁעַת שְׁמִיעָתוֹ, וְיָפֵר כָּל הַיּוֹם.
נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁהִיא בִּתּוֹ, וְהֵפֵר לָהּ עַל דַּעַת שֶׁהִיא בִּתּוֹ; וְכֵן אִם נָדְרָה בְּנָזִיר וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּקָרְבָּן, וְהֵפֵר לָהּ עַל דַּעַת שֶׁנָּדְרָה בְּקָרְבָּן; אָסְרָה עַצְמָהּ בִּתְאֵנִים וְסָבוּר שֶׁבַּעֲנָבִים, וְהֵפֵר לָהּ עַל דַּעַת שֶׁהַנֶּדֶר לֶאֱסֹר הָעֲנָבִים — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהָפֵר כְּשֶׁיֵּדַע הַנֶּדֶר וְהַנּוֹדֶרֶת, לְשֵׁם הַנּוֹדֶרֶת הַזֹּאת וּלְשֵׁם הַנֶּדֶר הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא הֵנִיא אֹתָהּ" (במדבר ל,יב) — לַנּוֹדֶרֶת עַצְמָהּ, וְאוֹמֵר: "וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ" (שם ל,ה) — עַד שֶׁיֵּדַע אֵי זֶה נֶדֶר נָדְרָה. וְיֵשׁ לוֹ לְהָפֵר אוֹתוֹ כָּל יוֹם הַיְדִיעָה.