הַנֶּדֶר נֶחֱלָק לִשְׁתֵּי מַחֲלָקוֹת: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁיֶּאֱסֹר אָדָם עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין לוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר: 'פֵּרוֹת מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלַי שְׁלֹשִׁים יוֹם' אוֹ 'לְעוֹלָם', אוֹ 'מִין פְּלוֹנִי מִפֵּרוֹת הָעוֹלָם' אוֹ 'פֵּרוֹת אֵלּוּ' 'אֲסוּרִין עָלַי', בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיֶּאֱסֹר — הֲרֵי זֶה נֶאֱסָר בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם שְׁבוּעָה כְּלָל וְלֹא הַזְכָּרַת שֵׁם וְלֹא כִּנּוּי, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ" (במדבר ל,ג) — שֶׁיֶּאֱסֹר עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין. וְכֵן אִם אָמַר: 'הֲרֵי הֵן עָלַי אִסָּר' — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְחֵלֶק זֶה, הוּא שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ נִדְרֵי אִסָּר.

וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁיְּחַיֵּב עַצְמוֹ בְּקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר: 'הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא עוֹלָה' אוֹ 'הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא שְׁלָמִים' אוֹ 'מִנְחָה', אוֹ 'הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים'. וְהָאוֹמֵר 'עָלַי' — הוּא הַנִּקְרָא נֶדֶר, וְהָאוֹמֵר 'הֲרֵי זוֹ' — הוּא הַנִּקְרָא נְדָבָה. וְהַנְּדָבָה וְהַנֶּדֶר מִמִּין אֶחָד הֵן, אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, וּנְדָבוֹת אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וּנְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ" וכו' (דברים יב,יז, ושם: וְכָל נְדָרֶיךָ). וְחֵלֶק זֶה, הוּא שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ.

וְדִינֵי הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן וְעִנְיָנָיו, הֵן שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִין בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ. אֲבָל דִּינֵי נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ וּמִשְׁפְּטֵיהֶן כֻּלָּן יִתְבָּאֲרוּ בִּמְקוֹמָן בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת.

מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיְּקַיֵּם אָדָם שְׁבוּעָתוֹ אוֹ נִדְרוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה מִנִּדְרֵי אִסָּר בֵּין שֶׁהָיָה מִנִּדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר" (דברים כג,כד), וְנֶאֱמַר: "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג).

הָאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ מִין מִמִּינֵי מַאֲכָל, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: 'תְּאֵנִים אֲסוּרִין עָלָיו' אוֹ 'תְּאֵנִים שֶׁל מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלַי' אוֹ 'תְּאֵנִים אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו' וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, וְאָכַל מֵהֶן כָּל שֶׁהוּא — לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג), שֶׁאֵין לַנְּדָרִים שִׁעוּר, שֶׁכָּל הַנּוֹדֵר מִדָּבָר — הֲרֵי זֶה כִּמְפָרֵשׁ 'כָּל שֶׁהוּא'.

אָמַר: ‘אֲכִילָה מִפֵּרוֹת מְדִינָה פְּלוֹנִית אֲסוּרִין עָלָיו‘ אוֹ ‘אֲכִילָה מִפֵּרוֹת אֵלּוּ‘ — אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת.

אָסַר עַל עַצְמוֹ אֲכִילָה מִן הַתְּאֵנִים וַאֲכִילָה מִן הָעֲנָבִים, בֵּין בְּנֶדֶר אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי נְדָרִים — הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הָאוֹמֵר: ‘פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי קָרְבָּן‘, אוֹ שֶׁאָמַר: ‘הֲרֵי הֵן כְּקָרְבָּן‘, אוֹ שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: ‘כָּל מַה שֶּׁאֹכַל עִמְּךָ עָלַי קָרְבָּן‘ אוֹ ‘כְּקָרְבָּן‘ אוֹ ‘הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן‘ — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּדּוֹר אָדָם קָרְבָּן, וְיַעֲשֶׂה בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה חֹל קָרְבָּן, וְתֵאָסֵר.

אֲבָל הָאוֹמֵר: 'פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי' אוֹ 'מִין פְּלוֹנִי עָלַי' אוֹ 'מַה שֶּׁאֹכַל עִם פְּלוֹנִי עָלַי' 'כִּבְשַׂר חֲזִיר' אוֹ 'כַּעֲבוֹדָה זָרָה' אוֹ 'כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת' וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, וְאֵין כָּאן נֶדֶר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּשַׂר חֲזִיר כִּבְשַׂר חֲזִיר.

זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמֵּשִׂים דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין כִּדְבָרִים הָאֲסוּרִין: אִם אוֹתוֹ דָּבָר הָאָסוּר יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנֶדֶר — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנֶדֶר — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ — אֶפְשָׁר לַנּוֹדֵר לְהָבִיא אוֹתָם מֵחֲמַת נִדְרוֹ, שֶׁהַנּוֹדֵר בְּנָזִיר מֵבִיא חַטָּאת, וְאִם נִטְמָא מֵבִיא אָשָׁם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר: ‘פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּחַטָּאת‘ אוֹ ‘כְּאָשָׁם‘, אוֹ שֶׁאָמַר: ‘הֲרֵי הֵן חַטָּאת‘ אוֹ ‘הֲרֵי הֵן אָשָׁם‘ — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בָּאוֹמֵר: 'הֲרֵי הֵן עָלַי כְּעוֹלָה' אוֹ 'כִּשְׁלָמִים', אוֹ: 'הֲרֵי הֵן עוֹלָה' אוֹ 'שְׁלָמִים' אוֹ 'מִנְחָה' אוֹ 'תּוֹדָה', שֶׁהֵן אֲסוּרִין, שֶׁכָּל אֵלּוּ בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה.

אֲבָל הָאוֹמֵר: 'פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּחַלַּת אַהֲרֹן' אוֹ 'כִּתְרוּמָתוֹ' — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, שֶׁאֵין שָׁם דֶּרֶךְ לְהָבִיא אֵלּוּ בְּנֶדֶר וּנְדָבָה.

הָאוֹמֵר: ‘הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי כְּנוֹתָר‘, ‘כְּפִגּוּל‘, ‘כְּבָשָׂר טָמֵא שֶׁל קָדָשִׁים‘ — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂיָן כִּבְשַׂר קָרְבָּן מִכָּל מָקוֹם.

הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי הֵן עָלַי כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה' — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁתוֹ בִּידֵי אָדָם. 'הֲרֵי הֵן עָלַי כַּבְּכוֹר' — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתוֹ בִּידֵי אָדָם. וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ" (ויקרא כז,כו).

אָמַר: ‘הֲרֵי הֵן עָלַי כְּחֶרְמֵי שָׁמַיִם‘ — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁחֶרְמֵי שָׁמַיִם לְבֶדֶק הַבַּיִת. ‘הֲרֵי הֵן עָלַי כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה‘, ‘כַּתְּמִידִין‘, ‘כַּדִּירִיִּים‘, ‘כָּעֵצִים‘, ‘כָּאִשִּׁים‘, ‘כַּמִּזְבֵּחַ‘, אוֹ כְּאֶחָד מִמְּשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: ‘הֲרֵי הֵן עָלַי כַּיָּעִים‘ אוֹ ‘כַּמִּזְרָקוֹת‘ אוֹ ‘כַּמִּזְלָגוֹת‘ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְכֵן הָאוֹמֵר: ‘הֲרֵי הֵן עָלַי כַּהֵיכָל‘, ‘כִּירוּשָׁלַיִם‘ — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שֵׁם קָרְבָּן, שֶׁכָּל דְּבָרִים אֵלּוּ עִנְיָנָם כְּאוֹמֵר: ‘הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן‘.

הָיָה לְפָנָיו בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ הָיָה בְּשַׂר שְׁלָמִים אַחַר זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁהוּא מֻתָּר לְזָרִים, וְאָמַר: ‘הֲרֵי הֵן עָלַי כְּבָשָׂר זֶה‘ — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁלֹּא הִתְפִּיס אֶלָּא בְּעִקָּרוֹ, שֶׁהָיָה אָסוּר. אֲבָל אִם הָיָה בְּשַׂר בְּכוֹר: אִם לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים — הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְאִם לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶן עִלְּגִין וּמַפְסִידִין אֶת הַלָּשׁוֹן וּמְכַנִּין עַל דָּבָר בְּדָבָר אַחֵר — הוֹלְכִין שָׁם אַחַר הַכִּנּוּי. כֵּיצַד? כָּל כִּנּוּיֵי קָרְבָּן — כַּקָּרְבָּן:

הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי הֵן עָלַי קוֹנָם', 'קוֹנָז', 'קוֹנָח' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְקָרְבָּן. 'חֵרֶף', 'חֵרֶק', 'חֵרֶךְ' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִין לְחֵרֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן כְּלַל הָעָם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמַן.

וּכְשֵׁם שֶׁאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכִנּוּיִין, כָּךְ אִם הִקְדִּישׁ בְּכִנּוּיִין — הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ. וְכִנּוּי הַכִּנּוּיִים מֻתָּרִין, בֵּין בְּנִדְרֵי אִסָּר בֵּין בְּנִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'כָּל מַה שֶּׁאֹכַל עִמְּךָ לֹא יְהֵא חֻלִּין' אוֹ 'לֹא יְהֵא כָּשֵׁר' אוֹ 'לֹא יְהֵא דְּכֵי' אוֹ 'לֹא יְהֵא טָהוֹר' — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ: 'כָּל מַה שֶּׁאֹכַל עִמְּךָ יִהְיֶה קָרְבָּן', שֶׁהוּא אָסוּר. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ: 'כָּל מַה שֶּׁאֹכַל עִמְּךָ טָמֵא' אוֹ 'נוֹתָר' אוֹ 'פִּגּוּל' — הֲרֵי זֶה אָסוּר.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ‘לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לְךָ‘ — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ: ‘מַה שֶּׁאֹכַל לְךָ לֹא יִהְיֶה חֻלִּין אֶלָּא קָרְבָּן‘. וְכֵן אִם אָמַר: ‘הַקָּרְבָּן שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘כַּקָּרְבָּן שֶׁאֹכַל לְךָ‘ — הֲרֵי זֶה אָסוּר.

אֲבָל הָאוֹמֵר: ‘הַקָּרְבָּן לֹא אֹכַל לְךָ‘ אוֹ ‘כַּקָּרְבָּן לֹא אֹכַל לְךָ‘ אוֹ ‘לַקָּרְבָּן לֹא אֹכַל לְךָ‘ אוֹ ‘קָרְבָּן לֹא אֹכַל לְךָ‘ אוֹ ‘לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לְךָ‘ — כָּל אֵלּוּ מֻתָּרִין, שֶׁאֵין מַשְׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא שֶׁנִּשְׁבַּע בְּקָרְבָּן שֶׁלֹּא יֹאכַל לָזֶה וְהַנִּשְׁבָּע בְּקָרְבָּן אֵינוֹ כְּלוּם, אוֹ שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא יֹאכַל לוֹ קָרְבָּן.

‘חֻלִּין שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘הַחֻלִּין שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘כַּחֻלִּין שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘חֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘, ‘הַחֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘, ‘כַּחֻלִּין שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

אֲבָל הָאוֹמֵר: ‘לֹא טָמֵא שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘לֹא נוֹתָר שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘לֹא פִּגּוּל שֶׁאֹכַל לְךָ‘ — אָסוּר, שֶׁמַּשְׁמָעוֹ שֶׁדָּבָר שֶׁאֹכַל הוּא שֶׁיִּהְיֶה פִּגּוּל אוֹ טָמֵא, לְפִיכָךְ לֹא אֹכַל לְךָ.

‘כַּהֵיכָל שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘הֵיכָל שֶׁאֹכַל לְךָ‘, ‘לֹא הֵיכָל שֶׁאֹכַל לְךָ‘ — אָסוּר. ‘הֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘, ‘כַּהֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘, ‘לֹא הֵיכָל שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘ — מֻתָּר, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע בַּהֵיכָל שֶׁלֹּא יֹאכַל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ' — מַשְׁמַע דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמּוֹ. 'מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמְּךָ' — מַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׂא וְיִתֵּן עִמּוֹ. 'מֻרְחָק אֲנִי מִמְּךָ' — מַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עִמּוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְכֵן אִם אָמַר לוֹ: 'מְנֻדֶּה אֲנִי לְךָ' אוֹ 'מְשַׁמַּתְנָא מִמְּךָ'.

אֲבָל אָמַר לוֹ: ‘מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘ אוֹ ‘מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘ אוֹ ‘מֻרְחָק אֲנִי מִמְּךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘ — הֲרֵי זֶה אָסוּר לֶאֱכֹל לוֹ, וְאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכָּל נְכָסָיו — לוֹקֶה מִשּׁוּם “לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ“ (במדבר ל,ג).

אָמַר לוֹ: ‘מְנֻדֶּה אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא אֹכַל לְךָ‘ — אֵינוֹ אוֹכֵל לוֹ, וְאִם אָכַל — אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ: ‘נַדֵּינָא מִמְּךָ‘ — הֲרֵי זֶה אָסוּר לֵהָנוֹת לוֹ.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ‘הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים אִם אֹכַל לְךָ, שֶׁמִּנִּדְרֵיהֶם נָזִיר וְקָרְבָּן וּשְׁבוּעָה‘, וְאָכַל — חַיָּב בְּכֻלָּן. וְכֵן הָאוֹמֵר: ‘הֲרֵי עָלַי כְּנִדְבוֹת כְּשֵׁרִים, שֶׁמִּנִּדְבוֹתָם נָזִיר וְקָרְבָּן‘ — הֲרֵי זֶה חַיָּב.

אָמַר: 'הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים' אוֹ 'כְּנִדְבוֹת כְּשֵׁרִים' 'שֶׁאֹכַל לְךָ' אוֹ 'אִם אֹכַל לְךָ' – הֲרֵי זֶה אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ. אָמַר: 'כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִים' – לֹא נִתְחַיֵּב כְּלוּם, שֶׁאֵין הַכְּשֵׁרִים נוֹדְרִים בְּדֶרֶךְ אִסּוּר וְכַעַס.

אָמַר: ‘כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים הֲרֵינִי‘, וְהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו — חַיָּב בִּנְזִירוּת. ‘כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים עָלַי‘ — חַיָּב קָרְבָּן. ‘כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים שֶׁלֹּא אֹכַל מִמֶּנּוּ‘ — חַיָּב בִּשְׁבוּעָה כַּנּוֹדֵר.

הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: ‘פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כְּזוֹ‘ — לֹא אָמַר כְּלוּם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה עַם הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.

נָדַר בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ — הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בָּהּ אִסָּר וְנֶדֶר. נְטָלָהּ בְּיָדוֹ וְנָדַר בָּהּ — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּדַר בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ‘נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֶּרֶק‘ — עָלָיו לְהַשְׁכִּים וְלִשְׁנוֹת, שֶׁזֶּה כְּמוֹ נֶדֶר הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר.

הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: ‘הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמִּי‘ אוֹ ‘כַּאֲחוֹתִי‘ אוֹ ‘כְּעָרְלָה‘ אוֹ ‘כְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם‘ — הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר עַל הַפֵּרוֹת ‘הֲרֵי אֵלּוּ כִּבְשַׂר חֲזִיר‘: כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֻתָּר לְאָכְלָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כָּךְ מֻתָּר בְּאִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ: ‘הֲרֵינִי מֻדָּר מִמֵּךְ הֲנָאָה‘ אוֹ ‘הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ אֲסוּרָה עָלַי‘ — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.