הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת שֶׁיַּקְרִיב מֵהֶן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים, וְהִקְרִיב מֵהֶן וְהוֹתִירוּ — יָבִיא בְּמוֹתָרָן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים אֲחֵרִים, שֶׁמּוֹתַר נְזִירִים לַנְּזִירִים. הִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִין לִנְזִירוּתוֹ וְהוֹתִירוּ — יִפְּלוּ הַמּוֹתָרוֹת לִנְדָבָה.

הִפְרִישׁ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין לִנְזִירוּתוֹ וְהוֹתִירוּ — מוֹתַר מִמְּעוֹת הָעוֹלָה יָבֹאוּ עוֹלָה, וּמוֹתַר הַחַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וּמוֹתַר דְּמֵי הַשְּׁלָמִים יָבֹאוּ שְׁלָמִים, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד.

הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ וּמֵת: אִם הָיוּ סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה; הָיוּ מְפֹרָשִׁין — דְּמֵי עוֹלָה עוֹלָה, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, דְּמֵי שְׁלָמִים יָבֹאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.

כֵּיצַד הֵן הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין? כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְהָבִיא מֵהֶן קָרְבְּנוֹתָיו וְלֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר: ‘אֵלּוּ לְחוֹבָתִי‘ — הֲרֵי אֵלּוּ כִּמְפֹרָשִׁין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר: ‘אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וּלְחַטָּאתִי וְלִשְׁלָמַי‘, שֶׁהֵן מְפוֹרָשִׁין.

הַמַּפְרִישׁ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם — הֲרֵי הִיא כְּמָעוֹת סְתוּמִין. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ לָשׁוֹן שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב אוֹ כְּלִי, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר: ‘זֶה לְחַטָּאתִי וּלְעוֹלָתִי וְלִשְׁלָמַי‘ — הֲרֵי הוּא כְּמָעוֹת סְתוּמִין.

הָאוֹמֵר: ‘הֲרֵי אֵלּוּ לְחַטָּאתִי, וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי‘, וּמֵת, אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ — דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וְהַשְּׁאָר יָבִיא בְּחֶצְיָן עוֹלָה וּבְחֶצְיָן שְׁלָמִים.

אָמַר: ‘אֵלּוּ לְעוֹלָתִי, וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי‘ — דְּמֵי עוֹלָה יָבֹאוּ עוֹלָה, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

מִי שֶׁדִּמָּה שֶׁהוּא חַיָּב בִּנְזִירוּת וְהִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל לְחָכָם וְהוֹרָהוּ שֶׁאֵין זֶה נֶדֶר וְאֵינוֹ חַיָּב בִּנְזִירוּת, מַה יַּעֲשֶׂה בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִפְרִישׁ? יֵצְאוּ וְיִרְעוּ בָּעֵדֶר, שֶׁזֶּה הֶקְדֵּשׁ טָעוּת הוּא, שֶׁאֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְהִפְרִישָׁה קָרְבְּנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ: אִם מִשֶּׁלּוֹ הָיְתָה הַבְּהֵמָה — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ; וְאִם הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת מִשֶּׁלָּהּ וְאֵין לְבַעְלָהּ בָּהֶן כְּלוּם, כְּגוֹן שֶׁנָּתְנוּ לָהּ בְּמַתָּנָה עַל מְנַת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַבַּעַל בָּהֶן רְשׁוּת, אֶלָּא מַה שֶּׁתִּרְצֶה תַּעֲשֶׂה בָּהֶן — הַחַטָּאת תָּמוּת, וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, וּשְׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

הִפְרִישָׁה מָעוֹת סְתוּמִין לְקָרְבְּנוֹתֶיהָ — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מְפֹרָשִׁין — דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וּדְמֵי עוֹלָה יָבֹאוּ עוֹלָה, וּדְמֵי שְׁלָמִים יָבֹאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּת, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ — הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה קָרְבַּן טֻמְאָה.

הָאִישׁ שֶׁהִדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר וְהִפְרִישׁ עָלָיו קָרְבְּנוֹתָיו, וְלֹא רָצָה הַבֵּן בִּנְזִירוּת זוֹ, וּמִחָה הוּא אוֹ קָרוֹב אוֹ שֶׁגִּלַּח הוּא אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו — הַחַטָּאת תָּמוּת, וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.

הִפְרִישׁ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין — הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין — דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, דְּמֵי עוֹלָה יָבֹאוּ עוֹלָה, דְּמֵי שְׁלָמִים יָבֹאוּ שְׁלָמִים, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד.

הָאוֹמֵר: ‘הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן‘ וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ וְחָזְרָה וְיָלְדָה — הֲרֵי הַקָּרְבָּנוֹת סָפֵק, וַאֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה.

שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ מִי הוּא, כֵּיצַד מְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן? מְבִיאִין קָרְבַּן טֻמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה בִּמְלֹאות יְמֵי נְזִירוּתָם, וְאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶן: ‘אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא — קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ, וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ‘, וְסוֹפְרִין יְמֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת גְּמוּרָה מֵאַחַר קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ.

וְחוֹזְרִין וּמְבִיאִין קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶן: ‘אִם אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי טָמֵא — קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ, וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתִי; וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ, וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתְךָ‘. נִמְצָא שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן כְּלוּם.

מֵת אֶחָד מֵהֶן — הֲרֵי זֶה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, וְיֹאמַר: ‘אִם טָמֵא הָיִיתִי — הַחַטָּאת מֵחוֹבָתִי וְהָעוֹלָה נְדָבָה, וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי — הָעוֹלָה מֵחוֹבָתִי וְחַטַּאת הָעוֹף סָפֵק‘, וְסוֹפֵר יְמֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת וּמֵבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר: ‘אִם טָמֵא הָיִיתִי — הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה, וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי — הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה, וְזֶה שְׁאָר קָרְבָּנִי‘.

וְאֵין אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ קְטַנִּים אוֹ נָשִׁים, שֶׁאֵין אֵלּוּ מַקִּיפִין פְּאַת רֹאשָׁם מִסָּפֵק.

וְכֵיצַד יִוָּלֵד לָהֶם סָפֵק זֶה בְּטֻמְאָה? כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַנְּזִירִים עוֹמְדִין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁסְּפֵק טֻמְאָה שָׁם טָמֵא, וְהָיָה אֶחָד מִבַּחוּץ רוֹאֶה אוֹתָן, וְאוֹמֵר: ‘רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא‘. אֲבָל אִם הָיָה עֵד זֶה עִמָּהֶן בֶּחָצֵר — הֲרֵי שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין: כֵּיוָן שֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה הֲרֵי הֵן רַבִּים, וְרַבִּים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵקָן טָהוֹר כִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁשָּׁתְקוּ הַנְּזִירִים שְׁנֵיהֶם אוֹ נִסְתַּפֵּק לָהֶן הַדָּבָר. אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד מֵהֶן: ‘לֹא נִטְמֵאתִי‘, אֲפִלּוּ שְׁנֵי עֵדִים מְעִידִין עָלָיו שֶׁנִּטְמָא — אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל פִּיהֶן, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר: ‘לֹא נִטְמֵאתִי‘, כְּאוֹמֵר: ‘אֵינִי חַיָּב בְּטֻמְאָה, שֶׁכְּבָר נִשְׁאַלְתִּי עַל נְזִירוּתִי‘, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ מַכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים, וְאָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם שָׁתַק אוֹ נִסְתַּפֵּק לוֹ — הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן אֲפִלּוּ עַל פִּי אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְכֵן עֵד שֶׁאָמַר לְאֶחָד: ‘בְּפָנַי נָדַרְתָּ בִּנְזִירוּת‘: אִם הִכְחִישׁוֹ — אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם, וְאִם לֹא הִכְחִישׁוֹ — נוֹהֵג נְזִירוּת עַל פִּיו. אֲפִלּוּ אָמַר לִשְׁנַיִם: ‘רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנָּזַר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא‘, הוֹאִיל וְאֵין מַכְחִישִׁין אוֹתוֹ — נוֹהֲגִין נְזִירוּת עַל פִּיו. נָהַג נְזִירוּת עַל פִּי עֵד אֶחָד, וְשָׁתָה יַיִן אוֹ נִטְמָא וְהִתְרוּ בּוֹ — לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַנְּזִירוּת בְּעֵד אֶחָד.

מֵת שֶׁהָיָה מֻשְׁכָּב לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מָקוֹם לַעֲבֹר אֶלָּא עָלָיו אוֹ נוֹגֵעַ בְּצִדּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא טֻמְאָה יְדוּעָה, וְעָבַר מִשָּׁם נָזִיר — הֲרֵי זֶה טָהוֹר, הוֹאִיל וְסָפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו. אֲבָל אִם הָיָה רָכוּב אוֹ טָעוּן מַשָּׂא — הֲרֵי זֶה טָמֵא, שֶׁהַמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְשֶׁלֹּא יַאֲהִיל וְשֶׁלֹּא יָסִיט, אֲבָל טָעוּן אוֹ רוֹכֵב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע אוֹ שֶׁלֹּא יַאֲהִיל אוֹ שֶׁלֹּא יָסִיט, שֶׁהֲרֵי הַמֵּת לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ.