חזור
הלכות כלי המקדש והעובדין בו
פרק הכֹּהֵן גָּדוֹל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִכָּל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים בְּנֹאִי, בְּכֹחַ, בְּעוֹשֶׁר, וּבְחָכְמָה, וּבְמַרְאֶה. אִם אֵין לוֹ מָמוֹן — כָּל הַכֹּהֲנִין נוֹתְנִין לוֹ מִשֶּׁלָּהֶן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי עָשְׁרוֹ, עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר יָתֵר מֵעָשִׁיר שֶׁבְּכֻלָּן.
וְאֵין אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ מְעַכֵּב, אֶלָּא כָּל זֶה לְמִצְוָה. אֲבָל אִם נִתְרַבָּה מִכָּל מָקוֹם, נִתְרַבָּה.
וְחַיָּב כֹּהֵן גָּדוֹל לִנְהֹג כָּבוֹד בְּעַצְמוֹ, וְלֹא יָקֵל בְּעַצְמוֹ עִם שְׁאָר הָעָם, וְלֹא יִרְאוּ אוֹתוֹ עָרֹם וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא וְלֹא בַּמֶּרְחָץ וְלֹא כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" (ויקרא כא,י) — מְלַמֵּד שֶׁנּוֹהֲגִין בּוֹ גְּדֻלָּה יְתֵרָה. רָצָה הוּא שֶׁיִּרְחֲצוּ אֲחֵרִים עִמּוֹ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא לִסְעוּדוֹת שֶׁל רַבִּים אֲפִלּוּ הֵן שֶׁל מִצְוָה, אֲבָל הוֹלֵךְ הוּא אִם רָצָה לְבֵית הָאֵבֶל. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּעִרְבּוּבְיָא עִם שְׁאָר הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא הַכֹּהֲנִים מְסַבְּבִין אוֹתוֹ וְחוֹלְקִין לוֹ כָּבוֹד, וְהַסְּגָן מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם, וְהַסְּגָן וּמָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב וְהָאֲבֵלִים וְכָל הָעָם מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאוֹמֵר לָאֲבֵלִים: 'תְּנֻחָמוּ', וְהֵן מְכַבְּדִין אוֹתוֹ כְּפִי כֹּחָן.
מֵת לוֹ מֵת — אֵינוֹ יוֹצֵא אַחֲרָיו, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ אוֹ מִן הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הָעָם בָּאִין לְנַחֲמוֹ לְבֵיתוֹ, וְהוּא עוֹמֵד בַּשּׁוּרָה, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאוֹמְרִין לוֹ: 'אָנוּ כַּפָּרָתְךָ', וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: 'תִּתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם'.
וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵב עַל הַסַּפְסָל.
וְאֵינוֹ קוֹרֵעַ עַל מֵתוֹ כִּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם" (ויקרא כא,י), וְאִם קָרַע — לוֹקֶה. אֲבָל קוֹרֵעַ הוּא מִלְּמַטָּה כְּנֶגֶד רַגְלָיו. וְאֵינוֹ מְרַבֶּה פֶּרַע לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם" (שם), אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא מְסַפֵּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְאֵינוֹ מְסַפֵּר בְּתַעַר אֶלָּא בְּזוּג, רֹאשׁ שַׂעֲרָה זוֹ בְּעִקַּר זוֹ, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ הוּא צָמֵחַ כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ, כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם" (יחזקאל מד,כ).
וּבַיִת יִהְיֶה לוֹ מוּכָן בַּמִּקְדָּשׁ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּכְבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה יוֹשֵׁב בַּמִּקְדָּשׁ כָּל הַיּוֹם, וְלֹא יֵצֵא אֶלָּא לְבֵיתוֹ בִּלְבַד בַּלַּיְלָה אוֹ שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם בַּיּוֹם, וְיִהְיֶה בֵּיתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם.
וְכֹהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ וּמְעִידִין עָלָיו. וְאֵין דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ" (שמות יח,כב).
הָיָה יוֹדֵעַ עֵדוּת — אֵינוֹ חַיָּב לַהֲעִידָהּ וַאֲפִלּוּ בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל, שֶׁזֶּה אֵינוֹ כָּבוֹד לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיָעִיד. וְאִם הָיְתָה עֵדוּת לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי זֶה הוֹלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וּמֵעִיד לוֹ.
וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּסֵפֶר חֲמִישִׁי שֶׁהוּא אָסוּר בְּאַלְמָנָה וּמְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים. וְאִם נָשָׂא שְׁתַּיִם — אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד בְּיוֹם הַצּוֹם עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ אַחַת. וְחוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וּמְיַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. וְאִם גֵּרֵשׁ אִשָּׁה — מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לִשְׁאָר הָעָם.
בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לַהֵיכָל לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שְׁלֹשָׁה אוֹחֲזִין בּוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ וְאֶחָד בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁל אֵפוֹד מֵאֲחוֹרָיו, וְיִכָּנֵס לַהֵיכָל וְיִשְׁתַּחֲוֶה, וְכֵיוָן שֶׁיִּשְׁמַע הַסְּגָן קוֹל רַגְלָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא, מַגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת. וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא, יִכָּנְסוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְיִשְׁתַּחֲווּ וְיֵצְאוּ.
בְּכָל יוֹם שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת — מַקְטִיר. וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ כֻּלָּן. כֵּיצַד? כְּשֶׁיִּרְצֶה, אוֹמֵר: 'זֹאת הַחַטָּאת שֶׁלִּי' וְ'זֶה הָאָשָׁם שֶׁלִּי'. וְאֵינוֹ עוֹבֵד בְּפַיִס, אֶלָּא כָּל עֵת שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וַהֲרֵי הוּא בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל כִּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים.
בִּזְמַן שֶׁרוֹצֶה כֹּהֵן גָּדוֹל לְהַקְרִיב, הָיָה עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ וְהַסְּגָן מִימִינוֹ. הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ — אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ, וְהוֹשִׁיט לוֹ הַכֹּהֵן שֶׁהוּא מוֹלִיךְ אֶת רֹאשׁ הָעוֹלָה הָאֵבָרִין שֶׁבְּיָדוֹ, וְסוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן וְזוֹרְקָן לָאֵשׁ.
וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר הָאֵבָרִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן אֵבָרִים שֶׁבְּיָדוֹ לָרִאשׁוֹן, וְהָרִאשׁוֹן נוֹתֵן לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְהוּא סוֹמֵךְ וְזוֹרֵק לָאֵשׁ.
וְאִם רָצָה לִסְמֹךְ בִּלְבַד וְיִהְיֶה אַחֵר זוֹרֵק לָאֵשׁ — עוֹשֶׂה. וְאֵין שָׁם סְמִיכָה עַל הָאֵבָרִין אֶלָּא לְכֹהֵן גָּדוֹל בִּלְבַד, מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ, אֲבָל כָּל הַסְּמִיכוֹת עַל בַּעֲלֵי חַיִּים הֵן.
כְּשֶׁיִּגְדַּל הַכֹּהֵן וְיֵעָשֶׂה אִישׁ הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה, אֲבָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לַעֲבֹד בַּמִּקְדָּשׁ עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְאֵינוֹ נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה תְּחִלָּה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַלְוִיִּם אוֹמְרִין שִׁירָה.
אֵין הַכֹּהֵן עוֹבֵד תְּחִלָּה, וְכֵן כֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ עוֹבֵד תְּחִלָּה, עַד שֶׁיָּבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִשֶּׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיי בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ" (ויקרא ו,יג). וְאִם עָבַד קֹדֶם שֶׁיָּבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְכֵן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁעָבַד בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה קֹדֶם שֶׁיָּבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה — עֲבוֹדָתָן כְּשֵׁרָה.
כֹּהֵן שֶׁלֹּא עָבַד עֲדַיִן מִיָּמָיו שֶׁמִּנּוּ אוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל — הֲרֵי זֶה מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ תְּחִלָּה כִּשְׁאָר חִנּוּךְ כָּל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא חִנּוּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא חֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמַּקְרִיב בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּמַעֲשֵׂה שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה הוּא.