חזור
הלכות איסורי המזבח
פרק זלֹא כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פָּסוּל מְבִיאִין אוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה. כֵּיצַד? הָיָה חַיָּב עוֹלָה — לֹא יָבִיא שֶׂה כָּחוּשׁ וְכָעוּר וְיֹאמַר: הֲרֵי אֵין בּוֹ מוּם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וְאָרוּר נוֹכֵל וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר" (מלאכי א,יד). אֶלָּא כָּל שֶׁיָּבִיא לְקָרְבָּן — יָבִיא מִן הַמֻּבְחָר.
וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ: מְבִיאִין אֵילִים מִמּוֹאָב, וּמְבִיאִין כְּבָשִׂים שֶׁגַּבֵּיהֶן רְחָבִין מֵחֶבְרוֹן, וּמְבִיאִין עֲגָלִים מִן הַשָּׁרוֹן, וְגוֹזָלוֹת מֵהַר הַמֶּלֶךְ, וּמְבִיאִין יַיִן מִקָּרוֹחַיִן וַחֲלוֹטַיִן, וְסֹלֶת מִמִּכְמָשׂ וְיוֹחֲנָה, וּמְבִיאִין שֶׁמֶן מִתְּקוֹעַ.
כָּל הָעֵצִים הַחֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה. וְלֹא הָיוּ מְבִיאִין מִשֶּׁל זַיִת וְלֹא מִשֶּׁל גֶּפֶן, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבְאֵלּוּ הָיוּ רְגִילִין: בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁל חֳרָשִׁין שֶׁאֵינָן בְּיִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְשֶׁל אֱגוֹז, וּבְשֶׁל עֵץ שֶׁמֶן. וְהַגְּזָרִין שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה — אַמָּה אָרְכָּן וְאַמָּה רָחְבָּן, וְעָבְיָן כְּמַחַק גָּדִישׁ שֶׁל סְאָה, וּכְמוֹתָן עוֹשִׂין לְדוֹרוֹת.
וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין בִּזְרִיעַת חִטֵּי הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים? נָר חֲצִי הַשָּׂדֶה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ, וּבְשָׁנָה שְׁנִיָּה נָר הַחֵצִי שֶׁזָּרַע בָּרִאשׁוֹנָה, וְזוֹרֵעַ הַחֵצִי הָאַחֵר קֹדֶם לַפֶּסַח שִׁבְעִים יוֹם. וְאִם לֹא הָיְתָה הַשָּׂדֶה עֲבוּדָה — חוֹרֵשׁ וְשׁוֹנֶה וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ. וּבוֹרֵר הַחִטִּים יָפֶה, וְאַחַר כָּךְ שָׁף אֶת הַחִטִּים וּבוֹעֵט בָּהֶן עַד שֶׁיִּתְקַלְּפוּ.
כָּל הַחִטִּים שֶׁל מְנָחוֹת טְעוּנוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה. שָׁף אַחַת וּבוֹעֵט שְׁתַּיִם, שָׁף שְׁתַּיִם וּבוֹעֵט שָׁלֹשׁ, נִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ שִׁיפוֹת וְחָמֵשׁ בְּעִיטוֹת, וְחוֹזֵר חֲלִילָה, עַד שֶׁיִּגְמֹר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַלְּפוּ הַרְבֵּה. וְחוֹשֵׁב הַהֲבָאָה וְהַהוֹלָכָה בְּשִׁיפָה אַחַת לְהַחֲמִיר. וְאַחַר כָּךְ טוֹחֵן וּמְרַקֵּד יָפֶה יָפֶה.
הַיַּיִן — מֵבִיא הָעֲנָבִים מִן הָרַגְלִיּוֹת מִן הַכְּרָמִים הָעֲבוּדִים פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, וְדוֹרֵךְ, וְכוֹנְסִין אוֹתוֹ בְּחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן אַחַת אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֶלָּא שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִית עַד פִּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף.
וְאֵינוֹ מֵבִיא לֹא מִפִּי הֶחָבִית, מִפְּנֵי הַקִּמְחוֹן הָעוֹלֶה עַל פְּנֵי הַיַּיִן, וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים, אֶלָּא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ שֶׁל אֶמְצָעִית.
הָיָה הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב וְהַיַּיִן יוֹצֵא מִן הַנֶּקֶב שֶׁבְּצַד הֶחָבִית, כֵּיוָן שֶׁיִּרְאֶה שִׁנּוּי הַשְּׁמָרִים מַתְחִיל לָצֵאת — פּוֹסֵק וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ.
וּמֵאֵימָתַי מֵבִיא? מֵאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לִדְרִיכָתוֹ עַד שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יָתֵר מְעַט. וְאִם הֵבִיא יָשָׁן מִכַּמָּה שָׁנִים — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁלֹּא יִפָּסֵד טַעְמוֹ.
תִּשְׁעָה מִינִין בַּשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שִׁנּוּי מַעֲשָׂיו. כֵּיצַד? זַיִת שֶׁגִּרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וּבְרָרוֹ אַחַת אַחַת, וּכְתָשׁוֹ וּנְתָנוֹ לַסַּל — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ הוּא הָרִאשׁוֹן. חָזַר אַחַר כָּךְ וּטְעָנוֹ בַּקּוֹרָה — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ הוּא הַשֵּׁנִי. וְאִם חָזַר אַחַר שֶׁטְּעָנוֹ וּטְחָנוֹ וּטְעָנוֹ שְׁנִיָּה — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ הוּא הַשְּׁלִישִׁי.
זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן כֻּלָּן בְּעִרְבּוּבְיָא וְהֶעֱלָן לַגַּג, וְחָזַר וּבָרַר גַּרְגֵּר גַּרְגֵּר, וּכְתָשָׁן וּנְתָנָן לַסַּל — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ הוּא הָרְבִיעִי. וְאִם טְעָנוֹ בַּקּוֹרָה אַחַר כָּךְ — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא הוּא הַחֲמִישִׁי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן פַּעַם שְׁנִיָּה — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא הוּא הַשִּׁשִּׁי.
זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן, וַעֲטָנָן בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקוּ, וְהֶעֱלָן וְנִגְּבָן, וְאַחַר כָּךְ כָּתַשׁ וְנָתַן לַסַּל — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא הוּא הַשְּׁבִיעִי. חָזַר וְטָעַן בַּקּוֹרָה — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא הוּא הַשְּׁמִינִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן פַּעַם שְׁנִיָּה — הַשֶּׁמֶן שֶׁיֵּצֵא הוּא הַתְּשִׁיעִי.
אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרִים לַמְּנָחוֹת, הָרִאשׁוֹן אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְאַחֲרָיו הַשֵּׁנִי וְהָרְבִיעִי, וּשְׁנֵיהֶן שָׁוִין, וְאַחֲרֵיהֶן הַשְּׁלִישִׁי וְהַחֲמִישִׁי וְהַשְּׁבִיעִי, וּשְׁלָשְׁתָּן שָׁוִין, וְאַחֲרֵיהֶן הַשִּׁשִּׁי וְהַשְּׁמִינִי, וּשְׁנֵיהֶן שָׁוִין, וְהַתְּשִׁיעִי אֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
אֵין כָּשֵׁר לַמְּנוֹרָה אֶלָּא רִאשׁוֹן וּרְבִיעִי וּשְׁבִיעִי בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּתִית לַמָּאוֹר" (שמות כז,כ; ויקרא כד,ב) — אֵין כָּשֵׁר לַמְּנוֹרָה אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַכָּתוּשׁ בִּלְבַד. אֲבָל לַמְּנָחוֹת — כֻּלָּן כְּשֵׁרִין.
וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּן כְּשֵׁרִים לַמְּנָחוֹת, לָמָּה נִמְנוּ? כְּדֵי לֵידַע יָפֶה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהַשָּׁוֶה, וְהַפָּחוּת; שֶׁהָרוֹצֶה לְזַכּוֹת עַצְמוֹ — יָכֹף יִצְרוֹ הָרַע וְיַרְחִיב יָדוֹ, וְיָבִיא קָרְבָּנוֹ מִן הַיָּפֶה הַמְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁיָּבִיא מִמֶּנּוּ. הֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יי אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ" (בראשית ד,ד).
וְהוּא הַדִּין לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֵׁם הָאֵל הַטּוֹב, שֶׁיִּהְיֶה מִן הַנָּאֶה הַטּוֹב: אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה — יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ; הֶאֱכִיל רָעֵב — יַאֲכִיל מִן הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ; כִּסָּה עָרֹם — יְכַסֶּה מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ; הִקְדִּישׁ דָּבָר — יַקְדִּישׁ מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כָּל חֵלֶב לַיי" (ויקרא ג,טז).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן